חידושים מסקרנים באתרו של שמוליק עצמון

אתרו האישי של השחקן והבמאי המפורסם שמוליק עצמון-וירצר https://shmuel-atzmon.co.il מתעדכן בהתמדה ומופיעים בו חידושים מסקרנים.

לדוגמה: 

ילדות בבילגוריי
אחרי הקיץ הגיע סתיו גשום, ואחריו – חורף קר. אנשים סיפרו שברוסיה התחוללה מהפכה חדשה. אמרו שהעשירים מטאטאים שם את הרחובות ומסיקים את התנורים בבתי העניים. אבל בבילגוריי לא ראיתי עיתון במשך הרבה זמן. כל כך הרבה התרחש בעולם הגדול, וכאן בבילגוריי לא קרה דבר. העיר רבצה במקומה, שקועה בבוץ ובערפל.[יצחק בשביס-זינגר, "חורף בבילגוריי" מתוך  'בית הדין של אבא', מיידיש: בלהה רובינשטיין, ספריית פועלים, 2011]

"זיכרון הילדות הראשון המלווה אותי הוא אותו שמוליק בן השלוש וחצי, המטפס על עץ אלון בחצר בעיירה בילגוריי שבפולין שבה נולדתי, עובר מענף לענף וחולם להיות ציפור ולעוף כמותה. זה היה מקום בו יכולתי לחלום. שם, בחצר הבית אדום הלֵבנים, התחילו חלומותיי הראשונים. בארגזים הריקים שבחצר הבית שלנו מצאתי מקומות מסתור, בארגזים האלה עבד הדמיון שעות נוספות, בהם יכולתי להיות כל שרציתי. חייל עטוי שריון  , כבאי אש לוחם בלהבות. ימאי  המפליג לארצות רחוקות ואקזוטיות, או קריין רדיו "המשדר" מאחד הארגזים והילדים סובבים אותי ומאזינים. כל אותם דברים שלא היו אצלנו בבית . אבל בחלום  הכול היה אפשרי…

נולדתי בשלהי חודש יוני 1929, בעיירה הקטנה בילגוריי, למשפחתי  משפחת רפפורט, הייתי בן יחיד בין כל נכדיו של סבא ברוך יוסף רפפורט, מנכבדי העיר. הוא נמנה עם מייסדי תלמוד התורה וחדרי הלימוד, וכן היה הגבאי הראשי של בית הכנסת המרכזי. למחייתו התפרנס מחנות לציוד משרדי. אימי, די שיינע פריידעלע ("פרידה היפה"), הייתה בת בכורה במשפחתה, התייתמה מאימהּ בגיל שלוש-עשרה בלבד, בעקבות מגפת הכולרה שהכתה בבילגוריי והפילה חללים רבים. איתה נותרו שתי האחיות אסתר וקרעסל והאח מרדכי. עול  פרנסת המשפחה נפל על אימי, שהייתה הבוגרת, והיא זו שטיפלה באחים הקטנים במשך שנתיים, עד שאביה נישא שוב. מזיווג שני זה נולד לאימי עוד אח, שענה לשם יצחק. אבל גם אמו של יצחק נפטרה, והאלמן התחתן בשלישית, והוא בן חמישים, והוליד עוד שני בנים.

המנהג בביתנו היה שבשבת לאחר התפילה התכנסנו כל הנכדים והנכדות אצל הסב כדי לשמוע את הקידוש שלו, לטעום מן הגעפילטע פיש המשובח שסבתא הכינה ולסעוד ביחד, כל המשפחה כולה. מכיוון שהייתי הנכד היחיד (בן יחיד בין הנכדות) סבא קירב אותי מאוד, הושיב אותי על ברכיו וניסה לפתות אותי בפיסת חלה טבולה בוודקה. " [שמוליק עצמון-וירצר, ילדות בבילגורי מתוך ' חולם ביידיש']