27.2.2020 תלמידות בי"ס פלך בירושלים בהפקת ההצגה "אָרעמע און פֿריילעכע" ("עניים ושמחים") שנתמכה ע"י הרשות והועלתה בפני הקהל הרחב

 הענקת פרסי הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת 2019

הטקס נערך ב-19 בנובמבר 2019 במרכז עינב תל אביב בהשתתפות מאות שוחרי יידיש וידידי הרשות ולווה בתכנית אמנותית עשירה על טהרת היידיש. השנה לפרס מפעל חיים זכו מורות הוותיקות ליידיש: אסתר רוז'אנסקי ורבקה רייך ושחקנית היידיש המוערכת אנאבלה יעקב, שלצערנו נפטרה ביום ה' לאחר הטקס. כן הוענקו פרסים לזוכי תחרות הסיפור הקצר ביידיש 

המורה אסתר רוז'נסקי בקבלת הפרס

הענקת הפרס למורה רבקה רייך

בתה של השחקנית אנאבלה יעקב ז"ל, מירי יעקב, מקבלת את הפרס בשם אימה

זוכת המקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר ביידיש, אתל ניבורסקי, מקבלת את הפרס מידי יו"ר הרשות ד"ר שרה זיו ומנכ"ל הרשות יהודית סולל

זוכת פרס שני בתחרות הסיפור הקצר, שירי שפירא‎  

הכנרת חיה ליבני 

הזמרת דיאנה זינגרמן

הזמר מקסים לוינסקי; המלווה בפסנתר - רגינה דריקר

הזמרת חן לקס ותלמידתה עדן‎

 דבר אלי ביידיש, ארצי היהודית, ואליך אדבר בעברית ממילא

 יעקבֿ גלאַטשטיין: 

רעד צו מיר ייִדיש

 רעד צו מיר ייִדיש, מײַן ייִדיש לאַנד. 
 און איך וועל צו דיר רעדן עבֿרית ממילא. 
 אַבֿרהם מיט שׂרהן קומען מיר אַנטקעגן 
 פֿון דער מערת־המכפּלה. 

כל האירועים של הרשות נדחים עד להודעה חדשה.

 

זוכי פרס מפעל חיים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת 2020 בתחום המוזיקה

דודו פישר – זמר, שחקן וחזן

דניאל גלאי - מלחין ויוצר

---

פעילי תרבות יידיש חשובים שנולדו במרץ

שלום עליכם /שמו האמיתי: שלום-יעקב רבינוביץ/ (2 במרץ 1859, פרייסלב, כיום באוקראינה - 13 במאי 1916, ניו יורק) היה הסופר הגדול בתולדות ספרות היידיש

אסתר-רחל קמינסקה /שם הנעורין: הלפרין/ (10 במרץ 1868, פורוזובו, כיום בבלארוס - 27 בדצמבר 1925, ורשה) הייתה שחקנית ופעילה חשובה של התיאטרון ביידיש, בעיקר בפולין

סולומון מיכואלס /שמו האמיתי: שלמה וופסי/ (16 במרץ 1890, דווינסק, כיום דאוגאוופילס, לטביה - 13 בינואר 1948, מינסק) היה השחקן והבמאי הגדול ביותר בתולדות התיאטרון ביידיש. הוא נרצח באכזריות על ידי סוכניו של סטלין

משה קולבאק (20 במרץ 1896, סמורגון, כיום בבלארוס - 28 באוקטובר 1937, מינסק) היה משורר, מחזאי וסופר. היצירות החשובות שלו הן: רומן בשלושה כרכים "זלמניאנים", דרמות "יעקב פרנק" ו"משיח בן אפרים", מחזה "בויטרה" ושיר "צ'יילד-הרולד מדיסנה". ב-1928 קולבק היגר מליטא העצמאית לברה"מ ובסוף נעשה קרבן של המשטר הסטליניסטי

ישראל אקסנפלד (מרץ 1787, נמירוב, כיום באוקראינה - קיץ 1866, פריז) היה סופר פרוזה חשוב בתקופת ההשכלה. את רוב חייו בילה באודסה. יצירותיו הרבות הופצו בכתבי יד ורק שתיים מהן הופיעו בדפוס ב-1861 בלייפציג: "השביס" ו"הגיוס היהודי הראשון "

ברל ברודר /שמו המשפחה האמיתי: מרגוליס/ (מרץ 1815, ברודי, כיום באוקראינה - 1868, קרלסבד, כיום קרלובי וארי, צ'כיה) – זמר עממי, מייסדה של חבורת זמרי "ברודר-זינגרים" שסיירו ברחבי רומניה ואוקראינה

---

 זוכי תחרות הסיפור הקצר ביידיש – 2019

בסיום המיזם החדש והמרתק שיזמה הרשות, תחרות הסיפור הקצר ביידיש, הכריז חבר השופטים על שלושת הזוכים במקומות הראשונים. לשמחתנו הזוכים הם כולם אנשים צעירים אוהבי ויודעי יידיש, ואלה שמותיהם:

מקום ראשון: אתל ניבורסקי - "בריוו צו אַ בלינדן זיידן" ("מכתבים לסבא עיוור")

אתל ניבורסקי נולדה בצרפת בשנת 2002 וחיה בירושלים מאז 2004. לאחרונה סיימה את לימודיה בתיכון שליד האוניברסיטה, אשר במסגרתו לקחה חלק בפרויקטים אקדמיים בתחום המדעים והדיפלומטיה. השנה סיימה סדנת כתיבה דו-שנתית בעברית בהדרכת המשורר הישראלי רוני סומק. אתל כותבת גם ביידיש ושניים מסיפוריה הקצרים זכו בפרסים מטעם ״יוגנטרוף״ ומטעם כתב העת ״דער וועקער״. כעת היא לומדת ערבית ועוסקת בתכנון המשך עתידה. 

מקום שני: שירי שפירא - "דרײַ אַלמנות" ("שלוש אלמנות")

שירי שפירא נולדה בשנת 1987 ומתגוררת בירושלים. בוגרת תואר שני במגמה לתרגום באוניברסיטה העברית ובוגרת תואר שני נוסף בתוכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי יידיש. כיום היא מתרגמת מגרמנית, יידיש ואנגלית, עורכת לשון בעברית וכותבת את הבלוג "ספרים באוטובוסים".

מקום שלישי: רפי הלף - "אַ בריװ דער פּאָסט" ("מכתב לדואר")

רפי הלף נולד בארה"ב בשנת 1994.סיים לימודים באוניברסיטת קולומביה וקיבל תואר ראשון בספרות יהודית בסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה. כעת לומד לתואר שני בספרות יידיש באוניברסיטת תל אביב.

על המשתתפים בתחרות היה לשלוח סיפור קצר אחד, שטרם פורסם ושאורכו אינו עולה על 3,000 מילים, בכל צורה ובכל סגנון, ובשפת יידיש תקנית. התחרות נפתחה לכותבים  שטרם פרסמו כתיבתם או שהוציאו לאור עד לספר אחד בלבד בשפת יידיש - וזאת על מנת לעודד יצירה חדשה ביידיש, אחת המטרות המוצהרות של הרשות.

---

סמינר תרבות יידיש בוילנה נערך ביוני 2019 בהשתתפות 15 סטודנטים ישראליים. הינו מיזם משותף של הרשות הלאומית לתרבות היידיש ושל מרכז היידיש הבינלאומי מיסודו של הקונגרס היהודי העולמי

שידורי רדיו ביידיש בתמיכת הרשות: גם באינטרנט

ימי שישי בשעה 14:00 - כאן תרבות - 105.3 , FM 104.9 ; 

ימי שישי בשעה 16:00 ומוצ"ש בשעה 22:00 - כאן רק"ע - 100.3 , FM 101.3 , 100.5.

ניתן גם להאזין לשידורים אלה באינטרנט: https://www.kan.org.il/Radio/program.aspx/?progId=1136

נשמח לקבל תגובותיכם בדוא"ל: yiddish@yidreshut.co.il

---

הרשות נוסדה בעקבות החלטת הכנסת משנת תשנ"ו 1996 לחוקק את חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

היא עוסקת בין היתר:

* בהעמקת ההיכרות של הציבור בישראל עם תרבות היידיש על כל צורותיה;

* בטיפוח מחקר של תרבות היידיש;

* בקידום הוראת לשון היידיש וספרותה;

* בעידוד היצירה בת זמננו ביידיש;

* באיסוף, בתיעוד ובקיטלוג של אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה;

* בהוצאה לאור של יצירות נבחרות הן בשפת המקור - יידיש והן בתרגומים הולמים לעברית.

פעילות הרשות אמנם מתמקדת בעיקר במדינת ישראל, אולם היא כוללת שיתופי פעולה עם גורמים נבחרים בחו"ל העוסקים ביידיש ובתרבותה.

ראו כתבות על פעילות הרשות הלאומית לתרבות היידיש שהתפרסמו בעתון היידי המוביל "פֿאָרווערטס" (ארה"ב) ב-21 באוגוסט 2015 וב-10 בינואר 2016.