seker

FaceBook

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

חדשות ואירועים

הוקמה שדולת יידיש בכנסת אנו שמחים לשתף אתכם שביוזמתה של ח"כ טלי פלוסקוב מהליכוד הוקמה שדולת יידיש בכנסת ישראל...
מאמר על שירי מגיפה ביידיש ב-30 באפריל 2020 פורסם מאמר באנגלית מאת שלום גולדמן על שירי מגיפה ביידיש
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 11 : לאָמיר רעדן ייִדיש - בואו נדבר יידיש אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה  איגרת מס'...
יידיש זינגט זיך: אינטונצית היידיש סרטונים על אינטונציה בשפת היידיש https://www.youtube.com/results?search_query=%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9+%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%98+%D7%96%D7%99%D7%9A+playlist
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 10 : מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...
השקת ספרו של ירחמיאל בריקס ״השם ינקום דמם״ בתרגום לאנגלית אנו מזמינים אתכם להצטרף להשקת ספרו החדש של ירחמיאל בריקס "השם יקום דמם". ההשקה הינה...
ראיון ברדיו עם ד"ר יושקובסקי במוצ"ש 22 באוגוסט 2020, בשעה 21:00 מיד אחרי החדשות ברשת ב' במסגרת התוכנית "הידברות", קובי ברקאי...
הרשות נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות ביידיש .הרשות הלאומית לתרבות היידיש נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים בישראל ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות...
קונצרט מקוון לכבוד 100 שנה למשוררת וזמרת עממית ביילה שכטר-גוטסמן ניתן לצפות בקונצרט המקוון לכבוד 100 שנה מהיוולדותה של המשוררת, מחברת השירים והזמרת העממית...
פסטיבל כליזמר און-ליין השבוע היה צריך להיערך פסטיבל הכליזמרים בצפת והשנה, לראשונה מזה 33 שנים, הוא לא יתקיים....
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 9 : שלוש הרצאות של ד"ר יושקובסקי מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון...
תחרות הסיפור הקצר ביידיש - 2020  הרשות הלאומית לתרבות היידיש מזמינה כותבים להשתתף במיזם מרתק: תחרות הסיפור הקצר בשפת היידיש. התחרות...
המופע עם הזמר מ' גאיסינסקי לכבוד יום ירושלים לכל שוחרי היידיש היקרים, אנו שמחים לשתף אותכם הקלטה של המופע היידישאי עם הזמר מיכאל גאיסינסקי...

מקלדת וירטואלית


klaviatura



קלסיקונים של ספרות יידיש: שלום עליכם, י"ל פרץ, מנדלי מוכר ספרים.
שירים רבים ביידיש זכו לפופולריות בינלאומית
יידיש קמה לפני כ-1200 שנה בשטח שמהווה כיום מערב גרמניה, גבול צרפת
אוסף עשיר של מילוני יידיש, מודפסים ומקוונים

 

 שלושת הזוכים בפרס תחרות הסיפור הקצר ביידיש 2020

לייבל באָטוויניק: "פֿלי, פֿאַרבן־פֿלאַטערל, פֿלי" 
אַלכּסנדר פֿיש: "די דרײַ בריוו װאָס פֿעליקס האָט געשריבן בנימינען"   
רות לעווין: "אַ רײַזע פֿון טשערנאָוויץ קיין קיִעוו״

 תרומה לקהילה בזמן קורונה

הרשות נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים בישראל ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות ביידיש. לאור מגבלות הקורונה אנו מארגנים הופעות של אמנים בחצר בתי אבות או דיור מוגן והדיירים מאזינים ומצטרפים לשירה.

nirtamim concert

אנטולי ליין מופיע לפני דיירי הדיור המוגן בלב רחובות

mugan1

הזמר שמואל נדל בהופעה לפני דיירי הדיור המוגן

nirtamim toda

תעודת הוקרה לזמרת וירה לוזינסקי

ידידי הרשות מגיבים:

לחברי הרשות הלאומית לתרבות היידיש, שלום
אני מאוד מודה לכן על התוכניות שאתן יוזמות ושולחות לי
ברצוני לספר לכן שאני מעבירה את החומר הלאה לסטודנטים שלי בבית-יהודית ובבית-העם, בירושלים
ומקבלת מהם הרבה תודות ומספרים לי שנהנים מאוד
איר זאָלט זײַן געזונט און אָנגיין ווײַטער מיט אײַער האַרציקער אַרבעט
זײַט געזונט און שטאַרק
לאה סקיבא
_________________________________
א גרויסן דאנק
מרים לבב
_________________________________
תודה
כל הכבוד למועדון יידיש
שוש דומינסקי
---------------------------------
 שלום הרשות לאידיש
 תודה על מה שאתם שולחים לי
 תודה מירה סוצקבר
----------------------------------
תודה רבה
מלכה וינדר
----------------------------------
תודה ובהצלחה
מוטי סנדק
--------------------------------- 
תודה רבה
רגינה דריקר
----------------------------------
שלום
תודה על ההרצאה הנפלאה שגרמה לי לא רק לחייך אלא גם לצחוק
שולמית ערמוני

"ייִדישלאַנד" זהו כתב עת עצמאי לספרות שיוצא לאור בישראל ארבע פעמים בשנה. הוא נוסד בשנת 2018 וממשיך להופיע בתדירות הקבועה תחת עריכתם של וועלוול טשרנין, מיכאל פלזנבאום, דב־בער קרלר ו-ולרי דימשיץ. "ייִדישלאַנד" מפֿרסם שירה, ספורת, מאמרי מחקר ובקורת על היבטים שונים של תרבות היידיש, ראיונות עם פעילי תרבות היידיש, סקירות על ספרים חדשים ביידיש ועל יידיש, שירים עם תווים ועוד.

מאז שנת 2020 מקבל כתב העת תמיכה ממשלת שוודיה בה יידיש מוכרת בתור שפת מיעוט. הוא יוצא לאור כולו ביידיש עם תקצירים בעברית, אנגלית ושוודית. לכתב העת יש מנויים במדינות שונות. ניתן לראות חלק מחומריו באתר האינטרנט שלו: https://www.yidishland.com/ , כמו כן בפייסבוק: https://www.facebook.com/yidishland/?epa=SEARCH_BOX

dekorat

 הסדנה לשיר היידי האמנותי מיסודה של נחמה ליפשיץ ז״ל ובניהולה של רגינה דריקר

כשיושבים בבית יש יותר פנאי לקריאה - גם ביידיש! למשל:
 
לכל מי שמעוניין ללמוד יידיש או להשלים את הידע בשפה זו,

dekorat

הענקת פרסי הרשות הלאומית לתרבות היידיש לשנת 2019

הטקס נערך ב-19 בנובמבר 2019 במרכז עינב תל אביב בהשתתפות מאות שוחרי יידיש וידידי הרשות ולווה בתכנית אמנותית עשירה על טהרת היידיש. השנה לפרס מפעל חיים זכו מורות הוותיקות ליידיש: אסתר רוז'אנסקי ורבקה רייך ושחקנית היידיש המוערכת אנאבלה יעקב, שלצערנו נפטרה ביום ה' לאחר הטקס. כן הוענקו פרסים לזוכי תחרות הסיפור הקצר ביידיש 

19esterrojansky

המורה אסתר רוז'נסקי בקבלת הפרס

19rivkareich

הענקת הפרס למורה רבקה רייך

19annabellamiri

בתה של השחקנית אנאבלה יעקב ז"ל, מירי יעקב, מקבלת את הפרס בשם אימה

19etlniborsky

זוכת המקום הראשון בתחרות הסיפור הקצר ביידיש - 2019, אתל ניבורסקי, מקבלת את הפרס מידי יו"ר הרשות ד"ר שרה זיו ומנכ"ל הרשות יהודית סולל

19shirishapira

זוכת פרס שני בתחרות הסיפור הקצר, שירי שפירא  

19rafihelf
זוכה מקום שלישי בתחרות הסיפור הקצר, רפי הלף

19chayalivni

הכנרת חיה ליבני 

19dianazingerman

הזמרת דיאנה זינגרמן

19maximlevinsky

הזמר מקסים לוינסקי; המלווה בפסנתר - רגינה דריקר

19laxeden

הזמרת חן לקס ותלמידתה עדן

dekorat

 דבר אלי ביידיש, ארצי היהודית, ואליך אדבר בעברית ממילא

glatshteyn יעקבֿ גלאַטשטיין: 

רעד צו מיר ייִדיש

 רעד צו מיר ייִדיש, מײַן ייִדיש לאַנד. 
 און איך וועל צו דיר רעדן עבֿרית ממילא. 
 אַבֿרהם מיט שׂרהן קומען מיר אַנטקעגן 
 פֿון דער מערת־המכפּלה. 

קרא עוד...

ידידים יקרים, בפרוס עלינו לטובה שנת תשפ"א, אנו מברכים אתכם בשנה טובה ומתוקה, ובעיקר שנה בריאה ובטוחה.

הרשות הלאומית לתרבות היידיש

טײַערע פֿרײַנד, פֿון גאַנצן האַרצן װינטשן מיר אײַך אַ גוט, אַ געזונט, אַ שעפֿעריש און אַ פֿריילעך יאָר, אַ יאָר פֿון פֿרידן און שלום!

נאַציאָנאַלע אינסטאַנץ פאַר ייִדישער קולטור

NY

מילון ראש השנה - הופק ע"י  League for Yiddish

לאָזן שופֿר  blow the shofar - לתקוע בשופר

גיין צו תּשליך; אָ֜פּטרייסלען די עבֿירות - cast off one’s sins - תשליך

דער יום־הדין  Day of Judgment - יום הדין

ימים־נוראָים   -  Days of Awe -  הימים הנוראים

אײַ֜נטונקען דעם עפּל אין האָ֜ניק  dip the apple in the honey - תפוח בדבש

אַ גוט, געבע֜נטשט יאָר ! מע זאָל זיך אוי֜סבעטן אַ גוט יאָר -  HAPPY NEW YEAR-  לשנה טובֿה תּכּתבֿו !

דער יום־טובֿ  - holiday  - חג

דער האָ֜ניק – honey - דבש

דער האָ֜ניק־לע֜קעך - honey cake - עוגת דבש

די לשנה־טובֿה; דאָס נײַ־יאָר־קאַרטל  - New Year’s card – אגרת ברכה לשנה טובה

דער מי֜לגרוים -  pomegranate - רימון

תּשובֿה טאָן; שלאָגן זיך על־חטא - to repent - להכות על חטא

דער ראָש־השנה - Rosh Hashanah - ראש השנה

השנה, בגלל הקורונה נתקע בשופר מחוץ לדלת.

This year, because of COVID-19, the shofar will be blown out-of-doors

הײַ֜יאָר וועט מען, צולי֜בן קאָ֜וויד־19־ווי֜רוס, בלאָזן שופֿר או֜נטערן פֿרײַ֜ען הימל

טבילת תפוח בדבש תמיד מזכירה לי את ילדותי

Dipping the apple in the honey always reminds me of my childhood

דאָס טו֜נקען דעם עפּל אין האָניק דערמאָ֜נט מיך אַ֜לע מאָל אין די קי֜נדער־יאָרן

האם תעדיף קניידלך או אטריות במרק?

Do you prefer matzo balls or noodles in your chicken soup?

האָט איר לי֜בערשט קניי֜דלעך צי לאָקשן מיט הי֜נדליויך ?

כחומר ל"נשמה" וכמחווה לכל שוחרי היידיש, אנו מצרפים שיר "אַ דאַנק" ("תודה") ששרה וגם הלחינה מרינה יעקובוביץ.

מילות השיר נכתבו ע"י חיים ביידר, משורר וחוקר ספרות יידיש, שהשנה מציינים 100 שנה להולדתו:

https://m.youtube.com/watch?v=1DYI7oWU-fY&feature=youtu.be

dekorat

לימודי יידיש בשנת תשפ"א

תכנית הלימודים ב"בית שלום עליכם" ובזום

תכנית הקורסים שיתקיימו במרכז "י אָ" ובזום

 

הרשות שמחה לבשר על קיום טקס הענקת פרס מפעל חיים לשנת 2020 בתחום המוזיקה.

שמרו את התאריך: 3.11.2020

פרטים נוספים יפורסמו בהמשך.

להלן הזוכים:

fisher

דודו פישר – זמר, שחקן וחזן

galay

דניאל גלאי - מלחין ויוצר

dekorat

מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 13 עוסקת בציון תאריך חיסול גטו וילנה

שבימים אלו ימלאו לו 77 שנים  – 23 בספטמבר 1943.

למרות תנאי המחיה הקשים מאוד, בגטו התקיימו חיי תרבות עשירים, הוקמה קבוצת תיאטרון, הספרייה המשיכה לפעול והתקיימו סימפוזיונים, נשפים ו"מסיבות תה" תרבותיות של חברי אגודות המורים, הסופרים, המוזיקאים, השחקנים והציירים שבהם הרצו על נושאים שונים, נאספו תעודות ומסמכים לארכיון על חיי הגטו והתקיימו אף תזמורת סימפונית ומקהלה.

שירים רבים מאוד הושרו בגטאות, מהם שירים שהמילים והלחן  היו ישנים, מהם שירים שהותאמו בהם מלים חדשות ללחן ישן  ומהם שירים שהמילים והלחן גם יחד היו חדשים.

לקריאה נוספת: על מוסיקה בזמן השואה   

הסדנה לשיר היידי האמנותי ע"ש נחמה ליפשיץ בניהולה של רגינה דריקר, הוזמנה להנציח את קורבנות השואה עם התוכנית "הגבורה אל מול הכליון - עדויות". הערב שהתקיים בווילנה ב-2018 הוקדש לגיבורי גטו וילנה. התוכנית כללה שירים ביידיש מגטו וילנה, קטעים מספרים ותיעוד מצולם עם תרגום לליטאית.  הסולנים והמלווה בפסנתר היו כולם מישראל.  התוכנית הוקלטה בהופעה חיה בהיכל התיאטרון של אוניברסיטת וילנה. מצ"ב סרטון ובו קטעים מהתכנית.  

ברצוננו לציין את השיר "אונטער דײַנע ווײַסע שטערן" שנכתב ע"י המשורר אברהם סוצקבר והולחן מיד לאחר כתיבתו, הושר בפי רבים בחודשים האחרונים לפני חיסולו של גטו וילנה ולאחר השואה היה לאחד הטקסטים הייצוגיים המיטיבים לבטא את האימה. השיר שנקרא בעברית "תחת זיו כוכבי שמיים" נכתב ב-1943בעיצומה של השמדת היהודים בגטו, והוא נעשה מעין המנון ותפילה של היהודים בגטו וילנה ובכלל. שיר זה הוא מעין דו-שיח בין המשורר המדבר בגוף ראשון לבין האל. המחבר מביט בלילה אל הכוכבים ומבקש " שִׂים עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ!". הכוכבים אכן שולחים את אורם אל המחבר אך לו אין דבר כדי להחזיר לאלהים. לדבריו רק על אלהים הוא משליך את יהבו, ומנגד הוא שואל "אַיֶּךָּ, אֵל?". בשיר מופיעים המילים "מרתפים", "סמטאות", "עליות", "גגות" – המרמזים על מנוסת המחבר מפני המרצחים. רק במקום אחד כתוב במפורש – "דְּמִי הָרֶצַח מְחַלְחֵל", עדותו של המחבר למעשי הרצח המקיפים אותו.

הלחן נעשה עוד בגטו וילנא על ידי אברהם ברודנו (אבֿרהמל ברודנאָ), פועל פשוט מהגטו. ברודנו נרצח במחנה הריכוז קלוגה ב-1944. הרבה גירסאות לשיר מרגש זה  - אנו מצ"ב מספר קישורים להנאתכם: נחמה הנדלאסתר עופריםאסנת פז       

איגרת מס' 12:  שלוש הרצאות ביו-טיוב שהוכנו על ידינו.

ההרצאות מפי מרצים ידועים הן קצרות ומעניינות והן בעברית וביידיש עם תרגום לרוסית ולאנגלית.

מקווים שתהו וגם נשמח לקבל מכם משוב.

 "היידישע מאמע בספרות יידיש" מפי ד"ר לאה גרפינקל 

https://youtu.be/cBD1BH9jEVk - עם תרגום לאנגלית      

https://youtu.be/cava0-O66TY    -  עם תרגום לרוסית  

"אוכל בספרות ובפולקלור יידיש" מפי ד"ר מרדכי יושקובסקי  

https://youtu.be/J_N6zWP4ROQ    -  עם תרגום לאנגלית

https://youtu.be/2f7FuxUp27g   -  עם תרגום לרוסית

"המנגינה נשארת, היידיש בפי גיבורי מאיר שליו" מפי ד"ר לאה גרפינקל

https://youtu.be/p96r5BQt3vY   -  עם תרגום לאנגלית

 https://youtu.be/uKGk9PyeJ14 - עם תרגום לרוסית     

 איגרת מס' 11:  לאָמיר רעדן ייִדיש - בואו נדבר יידיש, היכנסו לקישור.

היידיש – ובפי דובריה מאַמע־לשון (שפה של אמא) הייתה שפת היהודים ברוב מדינות אירופה ובריכוזי יהדות אשכנז במשך כאלף שנה. מקורותיה של היידיש – בגרמנית העתיקה, והיא הלשון היהודית הידועה ביותר בתפוצות. היידיש שימשה כשפתם העיקרית  של יהודי אשכנז ושיקפה את הערכים המסורתיים של התרבות היהודית האשכנזית וברבות הימים הפכה סמל לזהות ולתרבות יהודית.

 היידיש – כמו שפות יהודיות אחרות – נכתבת באותיות עבריות ובה אנו כותבים מה שאנו אומרים, ואומרים מה שאנו כותבים. זוהי שפה פונטית מאוד והכללים בה קלים למדי. היא מצטיינת בעסיסיות ובחיוניות: יש אומרים כי מה שאפשר לומר ביידיש אי אפשר לומר בשפה אחרת, ומה שנשמע כִּשְׁמַלְץ שמנוני בשפות אחרות – מתגלגל ביידיש על הלשון כחלב ודבש. גם בדורות הראשונים של התהוות העברית החדשה, היידיש הייתה אחד ממקורות ההשפעה העיקריים על הסלנג העברי.

ישנם שני ניבים עיקריים ליידיש - היידיש המזרחית, אשר נפוצה בעיקר באזור צפון-מזרח אירופה (ניב זה הרבה יותר נפוץ כיום) והיידיש המערבית אשר נפוצה בעיקר באזור מערב אירופה. הניב המזרחי הושפע הרבה יותר משפות סלאביות, בעוד הניב המערבי התקיים בסביבה גרמנית.

כשמונים אחוז מאוצר המילים היידי הוא ממקורות גרמנים, כ-12 אחוז - ממקור עברי והנותר ממקורות סלאבים ולטינים. מרבית המילים ביידיש מבוטאות באופן שונה מהאופן שבו אותן המילים מבוטאות בעברית.

למבחר מילים, ביטויים ומשפטים, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 10: מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה, חלקן רציני וחלקן פחות

לפרטים היכנסו לקישור.

איגרת מס' 9: שלוש הרצאות מפיו של

 ד"ר מרדכי יושקובסקי

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 8: על הסופר שלום אש

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 7: "ביידיש זה מצחיק יותר" על שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 6: הרצאה "מסע בין עולמות" של פרופ' אברהם נוברשטרן

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 5 מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג שהשנה אנו מציינים 160 שנה להולדתו

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 4: על הסופר היידי יצחק בשביס זינגר

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 3: הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו, המלחין והמורה למוזיקה דוד באָטוויניק

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 2: הצגת היחיד של שמואל עצמון

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 1: הרצאתו של גל קליין על עולם הכליזמר

לפרטים היכנסו לקישור.

dekorat

השחקנית ליא קניג, כלת פרס מפעל חיים של הרשות בשנת 2017, זוכה במחווה מרגשת, כשעיריית גבעתיים קוראת רחוב על שמה. ברכות חמות ממועצת הרשות וממוקירי היידיש בישראל!

kenigivatayim

זר הרשות בטקס הנחת הזרים שהתקיים ב-21.04.2020, ללא קהל, ביד ושם בירושלים

zer

 

שידורי רדיו ביידיש בתמיכת הרשות: גם באינטרנט

facebook radio

ימי שישי בשעה 14:00 - כאן תרבות - 105.3 , FM 104.9 ; 

ימי שישי בשעה 17:00 ומוצ"ש בשעה 22:00 - כאן רק"ע - 100.3 , FM 101.3 , 100.5.

ניתן גם להאזין לשידורים אלה באינטרנט: https://www.kan.org.il/Radio/program.aspx/?progId=1136

נשמח לקבל תגובותיכם בדוא"ל: yiddish@yidreshut.co.il

 הרשות נוסדה בעקבות החלטת הכנסת משנת תשנ"ו 1996 לחוקק את חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

היא עוסקת בין היתר:

* בהעמקת ההיכרות של הציבור בישראל עם תרבות היידיש על כל צורותיה;

* בטיפוח מחקר של תרבות היידיש;

* בקידום הוראת לשון היידיש וספרותה;

* בעידוד היצירה בת זמננו ביידיש;

* באיסוף, בתיעוד ובקיטלוג של אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה;

* בהוצאה לאור של יצירות נבחרות הן בשפת המקור - יידיש והן בתרגומים הולמים לעברית.

פעילות הרשות אמנם מתמקדת בעיקר במדינת ישראל, אולם היא כוללת שיתופי פעולה עם גורמים נבחרים בחו"ל העוסקים ביידיש ובתרבותה.

ראו כתבות על פעילות הרשות הלאומית לתרבות היידיש שהתפרסמו בעתון היידי המוביל "פֿאָרווערטס" (ארה"ב) ב-21 באוגוסט 2015 וב-10 בינואר 2016   

report