מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

אגרת מס' 7: ביידיש זה מצחיק יותר

אנו שמחים להקדיש את "מועדון יידיש מהבית" לצמד הקומיקאים שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר  אשר העלו עשרות הצגות ביידיש וגם בעברית, ועוררו שינויים תרבותיים בעולם היהודי של התקופה.

שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר, נולדו בתחילת המאה ה-20 בלודז' שבפולין וכבר בגיל צעיר נחשפו לעולם תיאטרון היידיש שהחל אז להתפתח. באמצע שנות ה-20 הצטרפו לקבוצה קטנה של שחקנים יהודים צעירים עם להט מהפכני וסוציאליסטי שהקימו קולקטיב אמנים בשם "אררט". כשהקבוצה עברה להציג בוורשה בשנות ה-30, החלו דז'יגאן ושומאכר להופיע כצמד קומי בדומה לצמדים קומיים שפרחו באותה תקופה בעולם. כשפרצה מלחה"ע השנייה הם כבר היו כוכבי–על. בוורשה היה להם תיאטרון קבוע, אך הם כיכבו כצמד גם בסרטים וזכו להצלחה בקרב הקהל היהודי, ממש כמו  "השמן והרזה" - אבוט וקוסטלו ולורל והרדי.

כשפולין נכבשה ע"י הנאצים, הם נדדו ממקום למקום והרחיקו עד טשקנט שבאוזבקיסטן שם התחילו להופיע בשפה הרוסית בפני האוכלוסיה המקומית. כשניסו להצטרף לצבא אנדרס ולהגיע איתו ארצה, הם נכלאו ושוחררו רק אחרי המלחמה. אחרי התלאות שעברו עקב כך, הצליח הזוג לחבור שוב ולהופיע מול עקורים יהודים ברחבי פולין וזכו לפופולריות רבה. בסוף שנות ה-40 יצאו למסע הופעות במערב אירופה וכיכבו כאחד מהצמדים הפופולריים ביותר ביבשת, הם יצרו רפרטואר חדש המבוסס על בדיחות על המצב היהודים באירופה ומערכונים הקשורים בסיטואציות משפחתיות על-זמניות. 

עם הקמת מדינת ישראל, עלתה השאלה באם יזכו דז'יגאן ושומאכר למקום ומעמד בארצנו. בשנת 1949 הוחלט במדינה הצעירה לאסור העלאת מופעים והצגות ביידיש. מי שהפר את הצו נשפט ונקנס וזאת למרות שהיה קהל לא קטן של דוברי יידיש וחובבי המופעים של דז'יגאן ושומאכר. למעשה, נאסר על השניים להופיע בישראל עם הרפרטואר שלהם. בתחילת 1950  הם עלו לארץ, ניצלו פרצה בחוק המתירה  לתושבי חוץ להציג ביידיש והופיעו בהצלחה .מהר מאוד נסגרה הפרצה, והמועצה לביקורת סרטים ומחזות קבעה שאמנים אורחים יכולים להופיע בישראל  במשך שישה שבועות בלבד. עקב כך יצאו  השניים, באפריל 1953 לסיבוב הופעות מוצלח בצפון ובדרום אמריקה. הם שבו לישראל בתחילת שנת 1955 לאחר שהגיעו לפשרה עם הרשויות שהתירו להם להופיע, בתנאי ששליש מהופעתם יכיל קטעים בעברית. קטעים אלה היו קטעי מעבר של שירים בעברית ששרו זמרות ישראליות.

הופעת הבכורה של דז'יגאן ושומאכר הייתה אמורה להתקיים באולם "אהל שם" ברחוב בלפור בתל אביב, שהיה אז האולם הכי יוקרתי בעיר והיחיד שהכיל אלף מקומות. ביום ההופעה נהרו אלפי אנשים ומילאו את רחוב בלפור משדרות רוטשילד ועד רחוב אלנבי. מכיוון שלא ניתן היה להכניס את כולם, הוחלט להציב רמקולים לאורך הרחוב.

בשנת 1958 הוסרה הגבלת השפה, אבל זה היה קצת מאוחר מידי למרות ההצלחה המסחררת לה זכו שאף פרצה לקהלים חדשים. באמצע שנות ה-50 החלו מחלוקות רציניות בין השניים וב-1960 הצמד התפרק. שומאכר, ניסה להגשים את חלומו להיות שחקן דרמטי והשתתף בהצגה שלא זכתה להצלחה. הוא נפטר ממחלה, שנה אחר כך בגיל צעיר יחסית ולא זכה בחייו להכרה ממסדית.  דז'יגאן לעומתו, המשיך להעלות מופעים סאטיריים ביידיש שאמנם זכו לחשיפה, אך נאלץ להתמודד עם השינויים בקהל שלא ידע יידיש ולא הבין את ההומור המיוחד. עד מותו, ב-1980, דזיגאן הופיע ושיחק ואפילו זכה לכמה ספיישלים בטלוויזיה הישראלית.

דז'יגאן ושומאכר יוזכרו תמיד כגורם מרכזי האחראי להומור היידיש בישראל וכמי שחוללו מהפכה בתפישת היידיש וחשיבות השימור שלה והשפיעו על ההומור והסאטירה היהודיים עד לימינו.  

לקריאה נוספת: התיאטרון של דזיגאן ושומאכר מתוך אוסף תיאטרון היידיש און ליין– מיזם הזוכה בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.  https://www.jewish-theatre.com/he/127

ז'יגאן ושומאכר בישראל https://www.jewish-theatre.com/he/127/154

להעשרה והשראה בקרו בתערוכה בבית התפוצות: ויהי צחוק – הומור יהודי מסביב לעולם

לצפייה והאזנה : https://www.youtube.com/watch?v=ABCvK5iBbqs  דז'יגאן ושומכר: שריפה בכתריליבקה

https://www.youtube.com/watch?v=XYV2abWwGvQ&t=145s

דז'יגאן ושומאכר על הגטו מתוך: "הילדים שלנו" 1948 UNZERE KINDER

https://www.youtube.com/watch?v=OJt_CA857aU

Dzigan & Shumacher - Zol Zayn Shulem - Yiddish Humor

https://www.youtube.com/watch?v=bh3toCFfZ60

דז'יגאן ושומאכר- "א רענדל א װאָרט"

https://www.youtube.com/watch?v=UIJmyvlBdQA

Dzigan & Shumacher : Heilung far nervn, part 1

https://www.youtube.com/watch?v=d9UhnSmz32U

Dzigan & Shumacher - Der astronaut - Yiddish Humor

אגרת מס' 6: הרצאה "מסע בין עולמות" של פרופ' אברהם נוברשטרן

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 5 מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג שהשנה אנו מציינים 160 שנה להולדתו

לפרטים היכנסו לקישור.

"בשביל קוראי השירה ואוהבי האמנות בימינו, אשר אינם קוראים רוסית ויידיש, פרוג הוא לא יותר מאשר שֵׁם של רחוב בערי ישראל. עם זאת, שמעון שמואל פרוג (1860-1916) הוא אחד המשוררים הציונים היהודים שהשפיעו רבות על שירת התחייה שלנו, ובפרט על שני ענקיה: חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי.
לשון השיר של פרוג היא בעיקר רוסית ויידיש ומעט כתב עברית, אך בתחום השדות הסמנטיים, אוצר הלשון והדימויים, ניכרת לקורא הישראלי העכשווי, שגדל על שירת ביאליק, מידת השפעתו של פרוג על משוררנו הלאומי." (כתב רן יגיל)

בקישורים כדלקמן תוכלו לשמוע שירים שנכתבו ע"י פרוג.

"צוויי טרויקעס - א זמרל אין הארץ"  https://www.youtube.com/watch?v=CtaSuvwCF5U מתוך האלבום "טובה בן צבי - מיט א זמרל אין הארץ".

"למשורר"https://www.youtube.com/watch?v=RmXJycMF-kQ בהקראת בעז אלברט

אגרת מס' 4: על הסופר היידי יצחק בשביס זינגר

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 3: הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו, המלחין והמורה למוזיקה דוד באָטוויניק

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 2: הצגת היחיד של שמואל עצמון

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 1: הרצאתו של גל קליין על עולם הכליזמר

לפרטים היכנסו לקישור.

מכונת כתיבה עתיקה שכותבת ביידיש נתרמה לרשות

ראו פרטים נוספים כאן

השחקנית ליא קניג, כלת פרס מפעל חיים של הרשות בשנת 2017, זוכה במחווה מרגשת, כשעיריית גבעתיים קוראת רחוב על שמה. ברכות חמות ממועצת הרשות וממוקירי היידיש בישראל!

הרשות נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים בישראל ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות ביידיש. לאור מגבלות הקורונה אנו מארגנים הופעות של אמנים בחצר בתי אבות או דיור מוגן והדיירים מאזינים ומצטרפים לשירה מהחלונות/מרפסות. בתמונות: בתי אבות בהרצליה ובירושלים

הרשות ממשיכה בפעילותה: הזמר שמואל נדל בהופעה לפני דיירי הדיור המוגן

הזמרת חן לקס שרה: "בײַ מיר ביסטו שיין"

דודו פישר – זמר, שחקן וחזן

דניאל גלאי - מלחין ויוצר