הצעת חברות לאוהבי יידיש!

אנו מזמינים אתכם להיות ידידינו ולקבל בדוא"ל ידיעות והזמנות לאירועים הנוגעים לתרבות היידיש. המעוניינים להצטרף, אנא פנו אלינו ל yiddish@yidreshut.co.il עם כתובת דוא"ל, שם וטלפון

seker

חדשות ואירועים

9.2.2021 - הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל   .ביום 9.2.2021 הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל ביתי "פֿרייען זיך איז גוט" בליווי הפסנתרן איגור אוסטרובסקי...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 17 על הסופרת קדיה מולודובסקי איגרת מס' 17: על הסופרת קדיה מולודובסקי   אנו שמחים להציג לכם איגרת חדשה והפעם על...
מוצ"ש 6.2.2021 – "סיפורים וניגונים", חוויותיו של כליזמר מסביב לעולם במוצ"ש 6.2.2021 בשעה 20:30 גל קליין יספר סיפורים אמיתיים שרק לכליזמרים יכולים לקרות ומלווה את...
24.1.2021 הרצאה "מנחם-מנדל בתל-אביב, טוביה בעין חרוד - ספר המסע של יוסף טונקל לארץ ישראל" ביום ראשון 24.1.2021 , במסגרת המיזם שלנו "אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע") "פינה אינטימית בזום"), סופר וחוקר יידיש ד"ר יעד בירן הגיש הרצאה "מנחם-מנדל...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 16 מוקדשת לחוקר ומחזאי ש. אנ-סקי .אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...
28.1.2021 הרצאה של פרופ' נתי כהן על ספרות יידיש בפולין בין מלחמות העולם להרשמה ותשלום: https://eventbuzz.co.il/yiddishjerusalem לשאלות ניתן לכתוב ל: gil3@ginothair.org.il
סינמטק תל-אביב מזמין אתכם לצפות בסרט "גולדה מריה" לרגל יום השואה הבינלאומי, סינמטק תל אביב מציע לכם לצפות בסרט "גולדה מריה" / "Golda...
5.1.2021 מצגת של יוני אילת: חוה אלברשטיין זינגט יידיש במסגרת המיזם שלנו אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע" - פינה אינטימית בזום", ב-5.1.2021  זמר ושחקן יוני אילת הגיש מצגת "חוה אלברשטייןזינגט יידיש" על...
 כתב עת "ייִדישלאַנד" "ייִדישלאַנד" זהו כתב עת עצמאי לספרות שיוצא לאור בישראל ארבע פעמים בשנה. הוא נוסד...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 15 מוקדש לטרובדור היהודי מרדכי גבירטיג אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

מקלדת וירטואלית


klaviatura



קלסיקונים של ספרות יידיש: שלום עליכם, י"ל פרץ, מנדלי מוכר ספרים.
שירים רבים ביידיש זכו לפופולריות בינלאומית
יידיש קמה לפני כ-1200 שנה בשטח שמהווה כיום מערב גרמניה, גבול צרפת
אוסף עשיר של מילוני יידיש, מודפסים ומקוונים

זוכי פרס הרשות לשנת 2021

 2021.lemster

משה למסטר – סופר ומשורר

 2021.rubinstein

 בלהה רובינשטיין – חוקרת ספרות ומתרגמת

2021.rudnicky

 ישראל רודניצקי - סופר, עורך  ומתרגם

dekorat

טקס הענקת פרס מפעל חיים לשנת 2020

2020tekes

 חתן הפרס דניאל גלאי - מלחין ויוצר

 2020gal

חתן הפרס דודו פישר - שחקן, זמר וחזן

2020fishe

  זוכי תחרות הסיפור הקצר ביידיש 2020

 אלקסנדר פיש
2020fischa

 רות לוין

2020levi
לייבל באטוויניק

2020botvink

 יצירותיהם של הזוכים בפרסי תחרות הסיפור הקצר ביידיש 2020

אנא הקליקו על שמות הסיפורים כדי לקרוא אותם

1. לייבל באטויניק: "פֿלי, פֿאַרבן־פֿלאַטערל, פֿלי"
2. אלקסנדר פיש: "די דרײַ בריוו װאָס פֿעליקס האָט געשריבן בנימינען"  
3. רות לוין: "אַ רײַזע פֿון טשערנאָוויץ קיין קיִעוו״ 

בתמיכת הרשות, בהוצאת "סיגליות" יצא לאור ספר ילדים "די אמתע פֿעע" ("הפיה האמיתית") מאת מאיה גז

20201123 080657

הרשות נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים בישראל ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות ביידיש. 

לאור מגבלות הקורונה אנו מארגנים הופעות של אמנים בחצר בתי אבות או דיור מוגן והדיירים מאזינים ומצטרפים לשירה.

mugan1

הזמר שמואל נדל בהופעה לפני דיירי הדיור המוגן
nirtamim concert

אנטולי ליין מופיע לפני דיירי הדיור המוגן בלב רחובות

nirtamim toda

תעודת הוקרה לזמרת וירה לוזינסקי

 הסדנה לשיר היידי האמנותי מיסודה של נחמה ליפשיץ ז״ל ובניהולה של רגינה דריקר

 

 
  דבר אלי ביידיש, ארצי היהודית, ואליך אדבר בעברית ממילא

glatshteyn יעקבֿ גלאַטשטיין: 

רעד צו מיר ייִדיש

 רעד צו מיר ייִדיש, מײַן ייִדיש לאַנד. 
 און איך וועל צו דיר רעדן עבֿרית ממילא. 
 אַבֿרהם מיט שׂרהן קומען מיר אַנטקעגן 
 פֿון דער מערת־המכפּלה. 

קרא עוד...

אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע
העולם נמצא במציאות שונה שכפה עלינו נגיף הקורונה. בחיפושנו אחר דרכים יצירתיות למציאות החדשה רקמנו עבורכם מיזם חדש: אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע" - פינה אינטימית בזום" (כמובן שיש כאן משחק מילים עם שגיאה מכוונת כשהמילה הינה אָפּגעזונדערט), דרך מיזם זה, נציג לפניכם בזום ישירות לביתכם הופעות של אומנים שונים.

יום שני, 8.3 בשעה 17:00: הכנרית והמרצה חיה ליבני - "הכינור היהודי"

יום ראשון, 14.3 בשעה 17:00: מפגש עם חוקרים "עיתונות יידיש בתחילת המאה העשרים"

הקישורים לזום יתפרסמו סמוך למועד, אין צורך להירשם.

מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 20 מוקדשת לסופר אברהם קרפינוביץ'

karp1 

אברהם קרפינוביץ' נולד בשנת 1913 בווילנה ולמד בתיכון בו היתה שפת ההוראה יידיש. אביו היה מנהל התיאטרון העממי בווילנה. עם פלישת הגרמנים ב-1941 נמלט אברהם לברה"מ והגיע עד קזחסטן. לאחר המלחמה שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. באפריל 1947 עלה על אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" שנתפסה על ידי הבריטים ונשלח למאסר בקפריסין שם נכלא במחנה מעצר למשך שנתיים. בתקופה זו למד עברית וכתב סיפורים רבים.

בשנת 1949 הגיע לישראל. תחילה עבד בתיאטרון ההומוריסטי "המטאטא" וכעבור זמן מה הגיש את מועמדותו לתפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וקיבל את התפקיד בזכות שליטתו בשבע שפות. ב-33 שנות עבודתו בתזמורת דבק בו הכינוי "הכל-יכול", בזכות יכולתו להתגבר על כל בעיה ומכשול. המוטו שהנחה אותו כל חייו היה "ללא השכלה נועדנו להכחדה". בזמנו הפנוי למד היסטוריה באוניברסיטת לונדון. כתב ספרות ומונוגרפיות ביידיש, ופרסם בעיתונות היידית בישראל מאמרים שדנו בעניינים פוליטיים ובגורלה של שפת יידיש ותרבותה.

בשנת 1951 הצטרף לחבורה הספרותית היידית "יונג ישראל" שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. ב-1959 פרסם את הרומן הראשון שלו, דער וועג קיין סדום (הדרך לסדום). אחריו נדפסו ביים ווילנער דורכהויף (ליד חצר־המעבר הווילנאית, 1967); סיפורים על מלחמת ששת הימים, א טאָג פון מלחמה (יום של מלחמה), 1973; אויף ווילנער גאסן (ברחובות וילנה, 1981); צו פוס קיין ארץ־ישראל (ברגל לארץ ישראל, 1985); אויף ווילנער וועגן (בדרכי וילנה, 1987); די געשיכטע פון ווילנער גר־צדק גראַף וואַלענטין פאָטאָצק) סיפורו של גר הצדק מווילנה גרף ולנטין פוטוצקי, 1990); ווילנע, מיין ווילנע (וילנה, וילנה שלי, 1993); געווען, געווען אַמאָל ווילנע (היה היתה פעם וילנה, 1997).

karp2 

ספרו היחיד שכתב בעברית הוא המונוגרפיה על בוריסלב הוברמן – “קווים לדמותו“ (1973) שגיבורה הוא הכנר הידוע, מייסד התזמורת הפילהרמונית ברוניסלב הוברמן.

בתרגום עברי ראה אור ספרו "סיפורי וילנה", 1995 ובו מבחר של שנים עשר סיפורם. בסיפוריו מועלית וילנה היהודית, שלפני השואה, על כל צבעוניותה וניגודיה, טיפוסיה המיוחדים, בעיקר משולי החברה, וההתרחשויות האופייניות לזמנן ולמקומן, והם נקראים כמעט כאגדות.

karp3

סיפוריו תורגמו גם לגרמנית, לליטאית ולרוסית . זכה בפרסים ספרותיים בעולם תרבות יידיש , בהם: פרס מנדלי מוכר ספרים לסופרי יידיש מטעם עיריית תל אביב (1976), פרס איציק מאנגער ליצירה ספרותית ביידיש (1981) ופרס ראש הממשלה לספרות יידיש (1988).

איש צנוע מאין כמוהו היה קרפינוביץ' אף שיצר קשרי חברות אמיצים עם גדולי המוזיקאים וגדולי הפוליטיקאים. הוא נהנה מידידות ארוכת שנים עם הנשיא השלישי זלמן שז"ר ועם ראש הממשלה גולדה מאיר. ספריו תורגמו לשפות שונות והרצאותיו על הספרות האידית מילאו אולמות מפה לפה במוסקבה, כמו גם באנגליה ובארה"ב. הוא עזר למשוררים צעירים להוציא לאור את יצירותיהם. הנושא המרכזי של יצירתו הוא הקהילה היהודית בווילנה, על השכבות החברתיות המגוונות שנמנו עמה. מקום מיוחד הקדיש לדמויות שוליים ולאנשי העולם התחתון. סגנונו ניכר באיכויות נטורליסטיות וכתיבתו מאופיינת ברגישות לירית, בחמלה ובהומור.

לציון יום הולדתו ה-90 נערך לכבודו ערב ספרותי בבית שלום עליכם. כמו כן הספיק לערוך טיול שורשים בוילנה עיר הולדתו האהובה. עד יומו האחרון כתב לעיתון "לעצטע נייעס" (מהדורת ידיעות אחרונות באידיש) וחמישה ימים לפני מותו הרצה בירושלים באירוע מטעם ארגון "יונג אידיש".

אברהם קרפינוביץ' נפטר בתל אביב בב' בניסן תשס"ד, 24 במארס 2004. ארגונים העוסקים בהנצחת התרבות האידית ברחבי העולם מנציחים את זכרו של בטקסים ופעילויות נוספות. אף שנפטר בשיבה טובה שותפים כל מכריו להרגשה כי הלך לעולמו בטרם עת.

להעשרה:

הרצאתו של ד"ד מרדכי יושקובסקי, חוקר תרבות ופולקלור היידיש ,חבר הוועד המנהל של הרשות, במסגרת הסידרה: וילנה יהודית דרך צחוק ודמע. אלמנט הומוריסטי ביצירותיו של אברהם קרפינוביץ'.

מפגש בבית לייוויק מוקדש לאברהם קרפינוביץ' במסגרת סדרה בעקבות סופרי וילנה, עליו ומספריו ביידיש https://www.youtube.com/watch?v=qPCaxZ5JzII

ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה, באתר יד ושם 

הדגל האדום", בתרגום לאנגלית מאת הלן חוה מינץ (מתוך ספרו "אויף ווילנער גאסן", 1981), באתר JewishFiction.net 

מסיפוריו: "כלי-כסף מפולין"; תרגמה רבקה בסמן, מאזנים נג (1981) 285–290, המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה; "סיפורו המופלא של אורקע נאכאלניק", קשר 18, סתיו 1995, 93–101

איגרת מס' 19 מוקדשת לאנשי רוח ופוליטיקאים

המזכירים לנו בדבריהם איך עיצבה היידיש את חיי התרבות שלנו.

תקראו ותאזינו לדברי שמעון פרס, לשירים שכתב ח.נ. ביאליק, לנאומים של גולדה מאיר, יצחק בשביס זינגר, זאב ג'בוטינסקי ובן גוריון, לשירי ליא קניג, ולדברי אתגר קרת המסביר למה בחר לתרגם את ספרו האחרון דווקא ליידיש.  

זו זווית שונה ומעניינת ואנו מקווים שתיהנו ממנה. אנו מבקשים לפתוח את המצ"ב  לקריאה.

איגרת מס' 18: קטעים נבחרים ומעניינים

הפעם אנו מציעים לכם קישורים למיזמים משותפים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש עם מוסדות העוסקים בתרבות יהודית.  

 1)  פרוייקט של הרשות עם מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן. קטעים נבחים מההרצאות של ד"ר יעד בירן: "יידיש ששומעים רק בעיר העתיקה""מסעות בנימין השלישי"

2) פרוייקט של הרשות עם "דור ההמשך אוהבי יידיש". הרצאה של אריק ברנשטיין: "יידיש בברודווי"

איגרת מס' 17: על הסופרת קדיה מולודובסקי, היכנסו לקישור. 

איגרת מס' 16: מאה שנה להצגת "הדיבוק" של ש. אנ-סקי, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 15 מוקדשת להטרובדור היהודי מרדכי גבירטיג, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 14 מוקדשת למשורר, מחזאי וסופר פרץ מַרְקִיש, היכנסו לקישור.  

איגרת מס' 13 עוסקת בציון תאריך חיסול גטו וילנה, היכנסו לקישור.  

 איגרת מס' 12:  שלוש הרצאות קצרות ביו טויב בנושאים הנוגעים לתרבות היידיש, היכנסו לקישור. 

    איגרת מס' 11:  לאָמיר רעדן ייִדיש - בואו נדבר יידיש, היכנסו לקישור.

למבחר מילים, ביטויים ומשפטים, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 10: מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה, חלקן רציני וחלקן פחות, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 9: שלוש הרצאות מפיו של ד"ר מרדכי יושקובסקי,  היכנסו לקישור.

אגרת מס' 8: על הסופר שלום אש, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 7: "ביידיש זה מצחיק יותר" על שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 6: הרצאה "מסע בין עולמות" של פרופ' אברהם נוברשטרן, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 5 מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג שהשנה אנו מציינים 160 שנה להולדתו, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 4על הסופר היידי יצחק בשביס זינגר, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 3: הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו, המלחין והמורה למוזיקה דוד באָטוויניק, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 2: הצגת היחיד של שמואל עצמון, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 1: הרצאתו של גל קליין על עולם הכליזמר, היכנסו לקישור.

dekorat

הרשות תומכת בלימודי יידיש במערכת החינוך

בית הספר "אורט חולון" הנו היחידי בארץ (במגזר החילוני) שבו עדיין לומדים יידיש לבגרות, הודות לנחישותה ומסירותה של המורה שושנה דומינסקי והתמיכה של הרשות המאפשרת קיום המגמה. זהו פרויקט ייחודי לקידום תרבות היידיש שפותח במסגרת זו הינו מילון יידיש-עברי הכולל מלבד חומרי לימוד, תרגול וסימני ניקוד גם שלל ערכים כגון : משחקים, שירים, יצירות, חגי והווי יהודי, משוררים וסופרים. הנכם מוזמנים לבקר באתר ולצפות בסרטון.

לימודי יידיש בשנת תשפ"א

תכנית הלימודים ב"בית שלום עליכם" ובזום

תכנית הקורסים שיתקיימו במרכז "י אָ" ובזום

כחומר ל"נשמה" וכמחווה לכל שוחרי היידיש, אנו מצרפים שיר "אַ דאַנק" ("תודה") ששרה וגם הלחינה מרינה יעקובוביץ.

מילות השיר נכתבו ע"י חיים ביידר, משורר וחוקר ספרות יידיש, שהשנה מציינים 100 שנה להולדתו:

https://m.youtube.com/watch?v=1DYI7oWU-fY&feature=youtu.be 

ידידי הרשות מגיבים:

לחברי הרשות הלאומית לתרבות היידיש שלום. אני מאוד מודה לכן על התוכניות שאתן יוזמות ושולחות לי. ברצוני לספר לכן שאני מעבירה את החומר הלאה לסטודנטים שלי בבית-יהודית ובבית-העם, בירושלים, ומקבלת מהם הרבה תודות ומספרים לי שנהנים מאוד.
איר זאָלט זײַן געזונט און אָנגיין ווײַטער מיט אײַער האַרציקער אַרבעט. זײַט געזונט און שטאַרק, 
לאה סקיבא
_________________________________
א גרויסן דאנק. 
מרים לבב
_________________________________
תודה, כל הכבוד למועדון יידיש. 
שוש דומינסקי
---------------------------------
 שלום הרשות לאידיש,  תודה על מה שאתם שולחים לי.  תודה
מירה סוצקבר
----------------------------------
תודה רבה, 
מלכה וינדר
----------------------------------
תודה ובהצלחה, 
מוטי סנדק
--------------------------------- 
תודה רבה, 
רגינה דריקר
----------------------------------
שלום, תודה על ההרצאה הנפלאה שגרמה לי לא רק לחייך אלא גם לצחוק. 
שולמית ערמוני
 dekorat 

 הרשות נוסדה בעקבות החלטת הכנסת משנת תשנ"ו 1996 לחוקק את חוק הרשות הלאומית לתרבות היידישהיא עוסקת בין היתר:

* בהעמקת ההיכרות של הציבור בישראל עם תרבות היידיש על כל צורותיה;

* בטיפוח מחקר של תרבות היידיש;

* בקידום הוראת לשון היידיש וספרותה;

* בעידוד היצירה בת זמננו ביידיש;

* באיסוף, בתיעוד ובקיטלוג של אוצרות התרבות העממית שבעל פה והתרבות הכתובה;

* בהוצאה לאור של יצירות נבחרות הן בשפת המקור - יידיש והן בתרגומים הולמים לעברית.

פעילות הרשות אמנם מתמקדת בעיקר במדינת ישראל, אולם היא כוללת שיתופי פעולה עם גורמים נבחרים בחו"ל העוסקים ביידיש ובתרבותה.

ראו כתבות על פעילות הרשות הלאומית לתרבות היידיש שהתפרסמו בעתון היידי המוביל "פֿאָרווערטס" (ארה"ב) ב-21 באוגוסט 2015 וב-10 בינואר 2016   

report