אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע

ביום ראשון 24.1.2021, בשעה 17:00 סופר וחוקר יידיש ד"ר יעד בירן יגיש הרצאה "מנחם-מנדל בתל-אביב, טוביה בעין חרוד - ספר המסע של יוסף טונקל לארץ ישראל" עם סרט יוטיוב על יוסף טונקל, סופר ומשורר יידיש שנודע בכתיבתו ההומוריסטית, תחת  שם-העט דער טונקעלער, כלומר "האפל". הקישור לזום: https://us02web.zoom.us/j/85956755638   

 

איגרת מס' 17: על הסופרת קדיה מולודובסק

אנו שמחים לשלוח איגרת חדשה והפעם על הסופרת קדיה מולודובסקי. חלקכם וודאי מכירים את שמה, בעיקר בגלל שירי הילדים שלה ובזכות ספרה "פתחו את השער". שיריה כתובים בלשון פשוטה וניכרת בהם השפעתם של שירי עם. היא תיארה בעיקר את עולמם של הילדים הגדלים בעיירות ובשכונות עוני לפני מלחמת העולם הראשונה.

איגרת זו מהווה תקציר מתוך אחרית הדבר של אמיר שומרוני מן הספר מאת קדיה מולודובסקי "לילות חשון, שירים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם בית שלום עליכם ובתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

המאמר פורסם באתר של המוזיאון המקוון של התיאטרון היהודי / אוסף תיאטרון היידיש ויובא כאן באדיבותם ב-14.01.2021. שלא כהרגלנו ובגלל אורך המאמר, אנו מבקשים לפתוח את המצ"ב לקריאה.   

איגרת מס' 16: 100 שנה להצגת "הדיבוק" של ש. אנ-סקי

המחזה "צווישן צוויי וועלטן: דער דיבוק" ("בין שני עולמות: הדיבוק") מאת ש. אנ-סקי, שחובר בין השנים 1913-1916 ועוסק בפולקלור ובמיסטיקה יהודיים, הפך לאחת היצירות הקאנוניות של התרבות היהודית.  

 "הדיבוק" נכתב ברוסית ולאחר מכן תורגם ליידיש בידי אנ-סקי עצמו. הוא הועלה לראשונה ביידיש ביום ה-30 למותו של אנסקי בדצמבר 1920 על  ידי  "הלהקה הווילנאית" בוורשה.

ב-1922 ערך תיאטרון "הבימה" במשכנו במוסקבה את הצגת הבכורה של הגרסה העברית, בתרגומו של חיים נחמן ביאליק ובבימויו של יבגני וכטנגוב. במהלך השנים המחזה הוצג והתפרסם בכל רחבי העולם.

העלילה מספרת על בחור ישיבה אביון ששמו חנן, המאוהב בלאה, בת הגביר. כשמתברר לו שתינשא לאחר, הוא מת, אך נשמתו נאחזת כדיבוק בגופה. אביה מביאה אל צדיק כדי שירפאה, ובעת גירוש הרוח מתברר סוד אפל מן העבר.

הקונגרס לתרבות יידיש  - אַלװעלטלעכער ייִדישער קולטור־קאָנגרעס שבניו ירק, ציין החודש 100 שנה להצגה הראשונה של הדיבוק ביידיש והפיק סרט עם כתוביות באנגלית. בצוות השחקנים נמנים: מייק בורשטיין, שיינע בייקר, מנדי כהאן, ועוד.

לצפייה:

https://www.youtube.com/watch?v=sop8T-OxN2M&ab_channel=CongressforJewishCulture

ש. אנ-סקי ( כינויו הספרותי של  שלמה זאנוויל רפופורט) - 1863-1920, היה סופר, מחזאי ביידיש וברוסית. הוא בחר בשם משפחה של אמו כדי להנציח את שמה.

גדל במשפחה חסידית אך בבגרותו נטש את הדת, למד לימודי חול וקרא את ספרות זמנו של הסופרים הרוסים הגדולים. הצטרף לתנועה הסוציאליסטית ועבד במלאכות שונות, היה נפח וכורך ספרים ועוד, גם כדי להתפרנס וגם כדי להכיר מקרוב את חייהם של המוני העובדים ברוסיה. סיפוריו הראשונים נכתבו ברוסית, אבל נושאיהם היו מחיי יהודי רוסיה.

בשנת 1894  יצא לפריז, בה שימש כמזכירו של הפילוסוף-המהפכן הרוסי פיוטר לאברוב. בשנת 1905  חזר לרוסיה, נטש את כתיבתו הרוסית והחל לכתוב ביידיש. פרסם שירים ופזמונים, ובהם גם המנונה של תנועת "הבונד" - "די שבֿועה" ("השבועה") . כמה ממחזותיו תורגמו לעברית, ובהם  "הדיבוק" – שתורגם בידי חיים נחמן ביאליק.

בשנות מלחמת העולם הראשונה התמסר לסיוע והצלה של קהילות יהודיות שנפגעו ונהרסו במלחמה. ש. אנ-סקי היה מחלוצי המאספים והמלקטים של סיפורי העם, הניגונים והשירים היהודיים ברוסיה.

בין השנים 1912–1914  עמד בראש משלחת מחקר אתנוגרפית שמטרתה הייתה איסוף, קטלוג ושימור סיפורים, אגדות, צילומים שירים ועדויות מן ההווי היהודי. רבים מסיפוריו ושיריו של אנ-סקי מבוססים על סיפורי העם, שירי הילדים, האגדות העממיות ומעשי הנפלאות של חסידים שליקטה המשלחת וביניהם מחזהו הדיבוק".      

 אנ-סקי לא זכה לראות את המחזה שלו מוצג  על הבמה. ב-9 בדצמבר 1920, ביום השלושים למותו, הציגה "הוילנר טרופה" את "הדיבוק" בפעם הראשונה, ביידיש, בבימויו של דוד הרמן וזכתה להצלחה כבירה.

ב-31 בינואר 1922 העלה את ההצגה תיאטרון "הבימה", בכיכובה של חנה רובינא, שהפכה מאז להצגת הדגל של התיאטרון הלאומי.

בשנת 1918  נמלט אנ-סקי מרוסיה ומהמהפכה, עבר לווילנה ומשם המשיך לוורשה, שבה שהה עד מותו בשנת 1920. באותה שנה יצאה מהדורה מפוארת ביידיש של כל כתביו, שמנתה 15 כרכים.

 אנ-סקי פרסם כ-25 כרכי סיפורים, שירים ומחזות ביידיש וברוסית. לעברית תורגמו עד היום רק מקצת מיצירותיו.

קברו של ש. אנ-סקי, יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון

הפסל בבית העלמין היהודי בוורשה "מאוזוליאום שלושת הסופרים" , מעשה ידיו של הפסל הנודע אברהם אוסצ'גה  

להעשרה:

• נחום סוקולוב, שלמה זיינוול ראפאפורט – ש. אנסקי (מתוך: 'אישים: ממזרח'), לונדון, ר"ח ניסן התרצ"ו, (בפרויקט בן-יהודה)  https://benyehuda.org/read/6614
• חגי חיטרון, הדיבוק של "הדיבוק", "הארץ", 29 במאי 2008     https://www.haaretz.co.il/gallery/1.3367749
•  (דוד הירש רוסקיס), ש. אנ-סקי והפאראדיגמה של השיבה, חוליות 3, אביב 1996      https://aleph.haifa.ac.il/www/public/fulltext/chuliot/2004/000259993.pdf
• שמעון תודר, ש. אנסקי הפולקלוריסט (ארבעים שנה למותו), חרות, 6 בינואר 1961     https://www.nli.org.il/he/newspapers/hrt/1961/01/06/01/article/39/?e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1
• ש. אנ-סקי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)     https://www.britannica.com/biography/S-Ansky

• "הדיבוק " בתרגום מיידיש: חיים נחמן ביאליק), בפרויקט בן-יהודה)  https://benyehuda.org/bialik/hadibuk.html
• "המגדל ברומי: סיפור עם " תרגם: שמואל ליב ציטרון), 1921, בפרויקט בן-יהודה)     https://benyehuda.org/read/3780
• "עשרת האותות של משיח"  תרגם: שמואל ליב ציטרון, (בפרויקט בן-יהודה)    https://benyehuda.org/read/7901
• "דין תורה עם הבורא" תרגם: שמואל ליב ציטרון , (בפרויקט בן-יהודה)   https://benyehuda.org/read/7062
• "הגיהנום" תרגם: שמואל ליב ציטרון , (בפרויקט בן-יהודה)    https://benyehuda.org/read/6598

איגרת מס' 15 מוקדשת להטרובדור היהודי מרדכי גבירטיג, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 14 מוקדשת למשורר, מחזאי וסופר פרץ מַרְקִיש, היכנסו לקישור.  

איגרת מס' 13 עוסקת בציון תאריך חיסול גטו וילנה, היכנסו לקישור.  

 איגרת מס' 12:  שלוש הרצאות קצרות ביו טויב בנושאים הנוגעים לתרבות היידיש, היכנסו לקישור. 

    איגרת מס' 11:  לאָמיר רעדן ייִדיש - בואו נדבר יידיש, היכנסו לקישור.

למבחר מילים, ביטויים ומשפטים, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 10: מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה, חלקן רציני וחלקן פחות, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 9: שלוש הרצאות מפיו של ד"ר מרדכי יושקובסקי,  היכנסו לקישור.

אגרת מס' 8: על הסופר שלום אש, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 7: "ביידיש זה מצחיק יותר" על שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 6: הרצאה "מסע בין עולמות" של פרופ' אברהם נוברשטרן, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 5 מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג שהשנה אנו מציינים 160 שנה להולדתו, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 4: על הסופר היידי יצחק בשביס זינגר, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 3: הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו, המלחין והמורה למוזיקה דוד באָטוויניק, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 2: הצגת היחיד של שמואל עצמון, היכנסו לקישור.

אגרת מס' 1: הרצאתו של גל קליין על עולם הכליזמר, היכנסו לקישור.

לימודי יידיש בשנת תשפ"א

תכנית הלימודים ב"בית שלום עליכם" ובזום

תכנית הקורסים שיתקיימו במרכז "י אָ" ובזום

כחומר ל"נשמה" וכמחווה לכל שוחרי היידיש, אנו מצרפים שיר "אַ דאַנק" ("תודה") ששרה וגם הלחינה מרינה יעקובוביץ.

מילות השיר נכתבו ע"י חיים ביידר, משורר וחוקר ספרות יידיש, שהשנה מציינים 100 שנה להולדתו:

https://m.youtube.com/watch?v=1DYI7oWU-fY&feature=youtu.be