מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 13 עוסקת בציון תאריך חיסול גטו וילנה

שבימים אלו ימלאו לו 77 שנים  – 23 בספטמבר 1943.

למרות תנאי המחיה הקשים מאוד, בגטו התקיימו חיי תרבות עשירים, הוקמה קבוצת תיאטרון, הספרייה המשיכה לפעול והתקיימו סימפוזיונים, נשפים ו"מסיבות תה" תרבותיות של חברי אגודות המורים, הסופרים, המוזיקאים, השחקנים והציירים שבהם הרצו על נושאים שונים, נאספו תעודות ומסמכים לארכיון על חיי הגטו והתקיימו אף תזמורת סימפונית ומקהלה.

שירים רבים מאוד הושרו בגטאות, מהם שירים שהמילים והלחן  היו ישנים, מהם שירים שהותאמו בהם מלים חדשות ללחן ישן  ומהם שירים שהמילים והלחן גם יחד היו חדשים.

לקריאה נוספת: על מוסיקה בזמן השואה   

הסדנה לשיר היידי האמנותי ע"ש נחמה ליפשיץ בניהולה של רגינה דריקר, הוזמנה להנציח את קורבנות השואה עם התוכנית "הגבורה אל מול הכליון - עדויות". הערב שהתקיים בווילנה ב-2018 הוקדש לגיבורי גטו וילנה. התוכנית כללה שירים ביידיש מגטו וילנה, קטעים מספרים ותיעוד מצולם עם תרגום לליטאית.  הסולנים והמלווה בפסנתר היו כולם מישראל.  התוכנית הוקלטה בהופעה חיה בהיכל התיאטרון של אוניברסיטת וילנה. מצ"ב סרטון ובו קטעים מהתכנית.  

ברצוננו לציין את השיר "אונטער דײַנע ווײַסע שטערן" שנכתב ע"י המשורר אברהם סוצקבר והולחן מיד לאחר כתיבתו, הושר בפי רבים בחודשים האחרונים לפני חיסולו של גטו וילנה ולאחר השואה היה לאחד הטקסטים הייצוגיים המיטיבים לבטא את האימה. השיר שנקרא בעברית "תחת זיו כוכבי שמיים" נכתב ב-1943, בעיצומה של השמדת היהודים בגטו, והוא נעשה מעין המנון ותפילה של היהודים בגטו וילנה ובכלל. שיר זה הוא מעין דו-שיח בין המשורר המדבר בגוף ראשון לבין האל. המחבר מביט בלילה אל הכוכבים ומבקש " שִׂים עָלַי אֶת כַּף יָדְךָ!". הכוכבים אכן שולחים את אורם אל המחבר אך לו אין דבר כדי להחזיר לאלהים. לדבריו רק על אלהים הוא משליך את יהבו, ומנגד הוא שואל "אַיֶּךָּ, אֵל?". בשיר מופיעים המילים "מרתפים", "סמטאות", "עליות", "גגות" – המרמזים על מנוסת המחבר מפני המרצחים. רק במקום אחד כתוב במפורש – "דְּמִי הָרֶצַח מְחַלְחֵל", עדותו של המחבר למעשי הרצח המקיפים אותו.

הלחן נעשה עוד בגטו וילנא על ידי אברהם ברודנו (אבֿרהמל ברודנאָ), פועל פשוט מהגטו. ברודנו נרצח במחנה הריכוז קלוגה ב-1944. הרבה גירסאות לשיר מרגש זה  - אנו מצ"ב מספר קישורים להנאתכם: נחמה הנדל, אסתר עופרים, אסנת פז       

איגרת מס' 12:  שלוש הרצאות ביו-טיוב שהוכנו על ידינו.

ההרצאות מפי מרצים ידועים הן קצרות ומעניינות והן בעברית וביידיש עם תרגום לרוסית ולאנגלית.

מקווים שתהו וגם נשמח לקבל מכם משוב.

 "היידישע מאמע בספרות יידיש" מפי ד"ר לאה גרפינקל 

https://youtu.be/cBD1BH9jEVk - עם תרגום לאנגלית      

https://youtu.be/cava0-O66TY    -  עם תרגום לרוסית  

"אוכל בספרות ובפולקלור יידיש" מפי ד"ר מרדכי יושקובסקי  

https://youtu.be/J_N6zWP4ROQ    -  עם תרגום לאנגלית

https://youtu.be/2f7FuxUp27g   -  עם תרגום לרוסית

"המנגינה נשארת, היידיש בפי גיבורי מאיר שליו" מפי ד"ר לאה גרפינקל

https://youtu.be/p96r5BQt3vY   -  עם תרגום לאנגלית

 https://youtu.be/uKGk9PyeJ14 - עם תרגום לרוסית     

 איגרת מס' 11:  לאָמיר רעדן ייִדיש - בואו נדבר יידיש, היכנסו לקישור.

היידיש – ובפי דובריה מאַמע־לשון (שפה של אמא) הייתה שפת היהודים ברוב מדינות אירופה ובריכוזי יהדות אשכנז במשך כאלף שנה. מקורותיה של היידיש – בגרמנית העתיקה, והיא הלשון היהודית הידועה ביותר בתפוצות. היידיש שימשה כשפתם העיקרית  של יהודי אשכנז ושיקפה את הערכים המסורתיים של התרבות היהודית האשכנזית וברבות הימים הפכה סמל לזהות ולתרבות יהודית.

 היידיש – כמו שפות יהודיות אחרות – נכתבת באותיות עבריות ובה אנו כותבים מה שאנו אומרים, ואומרים מה שאנו כותבים. זוהי שפה פונטית מאוד והכללים בה קלים למדי. היא מצטיינת בעסיסיות ובחיוניות: יש אומרים כי מה שאפשר לומר ביידיש אי אפשר לומר בשפה אחרת, ומה שנשמע כִּשְׁמַלְץ שמנוני בשפות אחרות – מתגלגל ביידיש על הלשון כחלב ודבש. גם בדורות הראשונים של התהוות העברית החדשה, היידיש הייתה אחד ממקורות ההשפעה העיקריים על הסלנג העברי.

ישנם שני ניבים עיקריים ליידיש - היידיש המזרחית, אשר נפוצה בעיקר באזור צפון-מזרח אירופה (ניב זה הרבה יותר נפוץ כיום) והיידיש המערבית אשר נפוצה בעיקר באזור מערב אירופה. הניב המזרחי הושפע הרבה יותר משפות סלאביות, בעוד הניב המערבי התקיים בסביבה גרמנית.

כשמונים אחוז מאוצר המילים היידי הוא ממקורות גרמנים, כ-12 אחוז - ממקור עברי והנותר ממקורות סלאבים ולטינים. מרבית המילים ביידיש מבוטאות באופן שונה מהאופן שבו אותן המילים מבוטאות בעברית.

למבחר מילים, ביטויים ומשפטים, היכנסו לקישור.

איגרת מס' 10: מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה, חלקן רציני וחלקן פחות

לפרטים היכנסו לקישור.

איגרת מס' 9: שלוש הרצאות מפיו של

 ד"ר מרדכי יושקובסקי

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 8: על הסופר שלום אש

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 7: "ביידיש זה מצחיק יותר" על שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 6: הרצאה "מסע בין עולמות" של פרופ' אברהם נוברשטרן

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 5 מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג שהשנה אנו מציינים 160 שנה להולדתו

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 4: על הסופר היידי יצחק בשביס זינגר

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 3: הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו, המלחין והמורה למוזיקה דוד באָטוויניק

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 2: הצגת היחיד של שמואל עצמון

לפרטים היכנסו לקישור.

אגרת מס' 1: הרצאתו של גל קליין על עולם הכליזמר

לפרטים היכנסו לקישור.