הצעת חברות לאוהבי יידיש!

 רוצים להיות חברים שלנו? 

ידידי הרשות מקבלים ללא תשלום: הזמנות לאירועים פרונטליים, זימונים למופעים והרצאות בזום ועוד הרבה "הפתעות".

שילחו לנו את שמכם, מס' טלפון וכתובת דוא"ל. yiddish@yidreshut.co.il

 

seker

חדשות ואירועים

6.12.2021 ברמת-אביב - ערב גאלה מוזיקלי ביידיש  אנו שמחים להזמין אותכם לקחת חלק בגאלה מוזיקלית במסגרת פסטיבל יידיש-פסט המתקיים במוזיאון אנו (לשעבר...
2.12.2021 הרצאה של ד"ר מרים טיש על המשורר אליעזר אייכנרנד הרצאה של חוקרת ספרות יידיש מרים טיש על משורר היידיש אליעזר אייכנרנד, שהינה בחסות הרשות...
ברכות ליעקב שפירו הרשות הלאומית לתרבות היידיש מברכת את ידידנו אמן היידיש יעקב שפירו לרגל קבלת פרס מפעל חיים...
איגרת מס' 26 של מועדון יידיש מהבית - על מרק ורשבסקי: משורר, מלחין וזמר יידיש עממי איגרת מס' 26 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה – מוקדשת למרק ורשבסקי - משורר,...
איגרת מס' 32 של מועדון יידיש מהבית - על תיאטרון "גאָסעט" ושחקנו בנימין זוסקין  איגרת מס' 32 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה – מוקדשת לציון 100 שנים להקמת...
איגרת מס' 24 של מועדון יידיש מהבית - מיצירת מרדכי יושקובסקי  איגרת מס' 24 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה – מורכבת מיצירתו של...
איגרת מס' 30 של מועדון יידיש מהבית - על אלי ויזל  איגרת מס' 30 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה - יוצאת לציון 5 שנים...
הופק קליפ לשיר "מי האיש החפץ חיים" בתרגום ליידיש בתמיכת הרשות הלאומחת לתרבות היידיש הופק קליפ של הזמר יוני אילת יחד עם "די גאַסן...
איגרת מס' 27 של מועדון יידיש מהבית - על איציק מאנגר איגרת מס' 27 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה - מוקדשת לסופר יידיש...
6.1.2022 הרצאה של לאה גרפינקל בירושלים ביום חמישי, 6 בינואר 2022, בשעה 11:00, במועדון היידיש שבמנהל קהילתי "גינות העיר" (רח' עמק רפאים...
11.12.2021 הופעת השחקן נתן הכט באלקנה במוצאי שבת 11 בדצמבר 2021, בשעה 20:00, במועדון שי"א (שוחרי יידיש אלקנה) תתקיים הופעתו של...
ספר על משוררת היידיש ק' מולודובסקי יצא בתמיכת הרשות ספר חדש בעברית מאת זלדה כהנא-נוימן על משוררת היידיש קדיה מולודובסקי יצא בתמיכת הרשות הלאומית...
14.11.2021 בתל אביב - הטקס השנתי של הענקת פרסי הרשות ביום א' 14.11.2021 בשעה 19.00 ייערך הטקס השנתי של הרשות הלאומית לתרבות היידיש שבו נעניק...
4.11.2021 כנס מקהלות יידיש באשקלון הכנס שהוא בחסות הרשות, התקיים באשקלון מדי שנה ומארח מקהלות יידיש מכל הארץ, כולל...
5.11.2021 ירושלים בראי סטירי - סיור בעקבות ביקורו של הסטיריקן דער טונקלער ב-1931 בירושלים קישור למפגש: https://us02web.zoom.us/j/84099034418 פרטים והרשמה: אתר המוזיאון  http://www.oyc.co.il דף המוזיאון בפייסבוק https://www.facebook.com/oyc.museum  
2.12.2021 קונצרט של אולגה אביגיל מילשצ'וק בירושלים   ביום חמישי, 2 בדצמבר 2021, בשעה 11:00, במועדון היידיש שבמינהל קהילתי "גינות העיר" (רח'...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

לחובבי המאמע-לשון

 

אם יש ביניכם חברים המאורגנים במסגרת ממוסדת, המתכנסים באופן קבוע ועוסקים בפעילות הקשורה לתרבות היידיש, אנא ידעו אותנו על כך ונשמח לבחון דרכים לשיתופי פעולה.

תוכלו לפנות אלינו בטלפון 03-6006325 או בדוא"ל yiddish@yidreshut.co.il

 

מקלדת וירטואלית


klaviatura



אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 15 מוקדשת להטרובדור היהודי מרדכי גבירטיג

משורר עממי ומלחין ביידיש, נולד בקרקוב בשנת 1877 ונרצח על ידי הנאצים ב-1942 בעת אחת האקציות לחיסול גטו קרקוב. . אשתו, בלומה, ובנותיו: שיפרה (שרלוטה), חוה (אוה) ולולה (ליאונורה) נספו גם בשואה.

שמו האמיתי היה מרקוס ברטיג .נולד למשפחת עניים בקזימיש, הרובע היהודי של קרקוב שכמו רוב השכונות והעיירות היהודיות בפולין של תחילת המאה ה-20 הייתה שכונת עוני. אביו הוציא אותו מה"חיידר" בגיל עשר ושלח אותו להיות שוליה לנגר כדי שילמד מקצוע ויוכל להתפרנס בעתיד.

הוא המשיך להיות נגר כול ימיו, גם כשהתפרסם מאוד (בשעת העבודה היה יוצר את פיוטיו ומחבר את שיריו), אך למרות זאת ראה עצמו כאיש עשיר (גביר), ואמנם היה כזה אם כי לא במובן החומרי. היתה לו נפש גדולה ועשירה, בעלת רגישות מיוחדת לכאב, לעוול ולחוסר צדק שנגרמו לזולת

gebirtig1

גבירטיג (עומד שני משמאל) בקרב בני משפחה וידידים

גבירטיג התפרסם כטרובאדור יהודי שמלחין וכותב את שיריו. עבודתו הפכה לפופולארית בכל רחבי הגולה והעם עוד לפני שקיבלה הכרה על-ידי מבקרים ספרותיים. שיריו הושרו במופעי תיאטרון, בקונצרטים ובתוכניות רדיו, וכן בעצרות עם, בפי זמרי רחוב ובפי המוני העם, ובימי מלחמת העולם השנייה – גם בגטו קרקוב ובגטאות אחרים ובמחנות. רבים המכירים את שיריו של גבירטיג כלל אינם יודעים מי היה מחברם. לפי האומדן הוא כתב עד מותו כ- 160 שירים.

            gebirtig2           

ביתו של גבירטיג בקרקוב

לגבירטיג היו גם כשרונות דרמטיים ובנערותו התעוררה אצלו נטייה לתיאטרון, לשירה, לספרות ולמוסיקה. הוא הכיר את הספרות ביידיש בחוגי תנועת הפועלים היהודים וכן מפעילותו כשחקן חובב בתיאטרון. כנער צעיר וגם לאחר מכן היה מופיע על במות של להקות חובבים יהודיות. ניבאו לו עתיד גדול כשחקן ואך לא התמיד בתחום זה. 

כבר בגיל צעיר החל לכתוב שירים כתחביב וחיבר להם מנגינות; הוא החל לאלתר שירים (אימפרוביזציה) ואחר כך כתב הרבה יצירות הזדמנותיות (מאולתרות) שאת המנגינות יצר בעצמו או התאים אותן. לפעמים היה משנה מנגינה ששמע במקרה וזו שוב נתנה לו דחיפה ליצור שיר חדש. את המנגינות היה מנגן בחליל, וגם בתו לולה היתה מבצעת בחן ובכשרון את שירי אביה.

הוא היה פעיל בתנועה הסוציאליסטית וחלק משיריו משקף זאת. למשל השירים "אין פאבריק", "גענעראל-שטרייק". הוא סבל ממחלת לב ואף וכתב עליה בשיריו "שוין פולע זעקס וואכן" (כבר שישה שבועות תמימים)  בו הוא מתאר את שכיבתו בבית חולים אחרי התקף לב. וכן בשירים כמו "מיין הארץ איז פול מיט שרעק" (לבי מלא באימה), "א הייסע טרער" (דמעה חמה) ואחרים. בסוף 1905 פרסם לראשונה שירים וביניהם את שירו הראשון  "גענעראל-שטרייק" (שביתה כללית)  בעיתונות הפועלים.

במלחמת העולם הראשונה היה גבירטיג חובש בבית-חולים צבאי בקרקוב, ושם שמע את שיריהם של בני העמים הרבים ששירתו בצבא ההבסבורגים ששימשו לו מאוחר יותר כהשראה. הוא לא קרא תווי מוסיקה, וגם לא חיבר את הנעימות לשיריו, ואת המילים כתב, כנראה, לפי לחנים ששמע לפני-כן. טרם התחיל למסור או למכור שירים בודדים לשחקנים, המבצעים העיקריים של שיריו היו בעלי מלאכה, חובבים. הם היו שרים את שיריו בערבי מסיבות המאורגנות לרוב תוך מגמה לסייע מבחינה כלכלית לגבירטיג. יותר מאוחר השתתפו בערבים אלו אף שחקני התיאטרון היהודי.     

גבירטיג היה משורר הפשטות היהודית ואמן ביטוי הרגשות שפעמו בלבבות המוני בני-העם היהודי במזרח אירופה. מספרים שלא ידע כלל לכתוב תווים אבל את המנגינות ידע לזמזם ואחרים כתבו את התווים על פי הזמזום.

בסוף שנות ה-20 עיבדו המוזיקאים ברוך שפרבר ויוליאן הופמן את מנגינות שיריו וכתבו להם תווי נגינה.  שיריו, של גבירטיג,  שהתחבבו על יהודי אירופה, הושמעו מעל במות הבידור בווילנה, בקרקוב, בוורשה ובלבוב, והגיעו עד הבמות בניו יורק.

בעשור 1925-1935 דרך כוכבו ושיריו התפרסמו ונישאו בפי כול. הוא פרסם את יצירותיו בעתונות הפועלית ולאחר מכן הוציא ספר שירים (ללא מנגינות) ב-1919 או 1920. (פאלקסטימליך: לידער, קרקוב: דאס ביכעל, תר"פ-1920).  

בהמשך, הוא כתב שירים רבים ושיחק בהצגות רבות והיה מוכר ברחבי אירופה היהודית אבל את מקומו בתודעה ההיסטורית היהודית הוא קיבל בעקבות השיר “העיירה בוערת” כתגובה למצב המחמיר של יהודי פולין ולהתקפות הדמים עליהם.  לאחר הפוגרום שנעשה ביהודי העיר פרישטיק ב-1936, כתב את השיר המפורסם "ס'ברענט ברידערלעך" ("שרפה, אחים, שרפה"; ידוע גם כ-"אונדזער שטעטל ברענט"). 

gebirtig3

השיר נחשב לשיר נבואי, שנתפס בדיעבד כעין אזעקה על השואה המתקרבת ואת השמדת יהודי אירופה.  הוא הושר בגטאות ובמחתרות היהודיות מכיוון שהוא קורא להתמרדות, להתקוממות, להתמודדות אקטיבית עם דיכוי וחורבן. לאחר השואה השיר הפך לאחד השירים המושרים ביותר בטקסי זיכרון יהודיים לשואה, לצד המנון הפרטיזנים היהודים. (ס’ברענט: (1939–1942) (מבוא: יוסף וולף), קרקוב: צענטראַלע יידישע היסטאָרישע קאָמיסיע ביים צ ק. פון פוילישע יידן אפט, 1946 – מרבית שיריו מתקופת השואה).

           כמעט רוב שיריו של גבירטיג מבוססים היו על מאורעות אמיתיים. גם השיר "קארטאפעלזופ מיט שוואמען" מוצאו מאירוע אותנטי המתואר כמעט באופן מילולי והוא מהווה כעין אילוסטרציה לתנאים הכלכליים של משפחת גבירטיג, בה שררו עוני ודחקות תמידיים.

גבירטיג כתב גם שירים לתיאטרון. וביניהם  כתב למחזה "די רומענישע חתונה" וכן עבור השחקנית והזמרת מולי פיקון בזמן שהופיעה בקרקוב. השיר "קינדער-יאָרן" (שנות ילדוּת), שנכתב כשהיה בן 40, מסמן מעבר לתקופה חדשה מבחינה אמנותית: הוא כתב פחות שירים פוליטיים  ויותר שירים נוסטלגיים על ילדותו. וגם סדרה של שירים עוסקת בטבע ובנוף כמו "נאכן רעגן", "פארטאג אין פעלד".

בשנת 1940 הוא נשלח על ידיד הגרמנים למחנה לגיבניקי. הזעזוע שעבר עליו במחנה זה, תאר גבירטיג בשיר בשם: "היה היה לי בית" (געהאט האב איך א היים), שנכתב בלגיבניקי ב-1941. באפריל 1942 הועבר לגטו בקרקוב שם שהה עד יום הרצחו ב- 4 ביוני 1942.

מתקופת השואה שרדו 15-20 שירים. רובם כונסו בספר מיוחד, ס'ברענט (1939-1942 ,( 1946 ,בליווי מבוא מאת יוסף וולף .לפי עדותו של וולף, שהיה חבר המחתרת האנטי-נאצית היהודית בגטו קרקוב בשנים 1941-1943 ,ומקורב לגבירטיג בגטו,  גבירטיג היה מרוצה מאוד כאשר סיפר לו כי שירו 'ס'ברענט', שחובר בעקבות הפוגרום שנערך בבפשיטיק נפוץ מאוד בין הנוער בגטו, משפיע על נכונותו לצאת למאבק חמוש עם הנאצים והוא כסיסמה שבאמצעותה הם פונים לגיוס תמיכה  בקרב המוני היהודים. אף שירים אחרים שלו גבירטיג שרו בגטו בקרקוב, וכן גם בתיאטרון גטו ורשה, כשם שליווה בשיריו את חיי בני עמו עד 1939 ,כן נתן בשיריו בשלטון הנאצים ביטוי ישיר לרגשות הצער, הייאוש, התקווה, הכעס ורצון הנקמה.

gebirtig4

הספר מיינע לידער יצא לאור ב-1936 בקרקוב: (געבירטיג-קאמיטעט אין קראקע. מהדורות נוספות: עם תווים, ניו יורק: ארבעטער-רינג, 1942; (דריטע שטארק פאגרעסערטע אויפלאגע), שם, 1948; פריז: פארלאג דווקא ביים פארבאנד פון פוילישע יידן אין פראנקרייך, 1949;  

תל אביב: פארלאג י.ל. פרץ, 1986). לאחר הופעת "מיינע לידער", חולקו הספרים בין מכירים, במטרה להשיג בדרך זו כסף למען גבירטיג. מחיר הספר היה חמישה וחצי זהובים, אך אנשים עשירים שילמו יותר תמורתו. היו שירים מאולתרים במסיבות פרידה

לכבוד שחקנים יהודים שבאו מארצות חוץ. אחד משירים אלו היה השיר "טיק-טק" לכבוד נסיעתה של מלי פיקון, היא יחד עם בעלה, יעקב קאליק, קיבלו עוד לפני השיר "הולעט, הולעט קינדרלעך" ועוד שיר אחד ושני השירים נכללו באופרטה: "די רומענישע חתונה"

הודות לשירים אלו הצליחה האופרטה הנ"ל. אך גבירטיג לא הפיק מכך שום תועלת חומרית.

לאחר המלחמה הדפיס ידידו של גבירטיג עורך הפורברטס בניו-יורק, יוסף לומנברג את "מיינע לידער" לפי ספר שהיה בידיו, ואף הוסיף שיר בפוטוקופיה, אשר גבירטיג כתב לכבוד ביקורו של וויינברג בקראקוב, לאחר שנים של העדרות.

 הנצחה

gebirtig5

זהו לוח זיכרון המוקדש למרדכי גבירטיג, שנקבע על קיר ביתו של גבירטיג  בקרקוב.
בלוח תבליט דיוקנו, שעליו מצוין "מרדכי גבירטיג: נגר, משורר, זמר"

בתל אביב נקרא רחוב על שמו של גבירטיג. שיריו כונסו בארבעה תקליטורים על ידי מנפרד לם

לקריאה נוספת:

  • סיני לייכטר (עורך),  אנתולוגיה לשירי עם ביידיש, כרך ה: מרדכי גבירטיג, ירושלים: מאגנס  2000 
  • בשנת 1936 מ.קיפניס אסף ערך והוציא לאור את עבודתו של גבירטיג ובהמשך פרסם תוספות לעותק המקורי בשנת 1942 ואחר כך ב 1948.
  • בשנת 1967 פורסם בעברית האוסף "העיירה בוערת", שהוא אוסף של שיריו האחרונים שנכתבו בגטו קראקוב .
  • נתן גרוסגבירטיג: אגדה על משורר נגר (תרגום לעברית: אריה בראונר), גבעתיים: י. גרוס (הוצאה עצמית), 2009.
  • נתן גרוס, דאס לעבן און שאפן פון מרדכי געבירטיג : שטריכן צו א פארשונג. בתוך: מיין פייפעלע. תל אביב : פארלאג ישראל בוך, תשנ"ז 1997
  • שלום חולבסקי, 'על מרדכי גבירטיג' ( (1942-1877חוליות: דפים למחקר ספרות יידיש ותרבותה  9, 2005, 417–420.

Gertrude Schneider (ed.), Mordechai Gebirtig: His Poetic and Musical Legacy, Praeger,2000. 

רשימת שמיעה להנאתכם:

שירו "קינדער יאָרן"  בביצוע יוני אילת  https://www.youtube.com/watch?v=syhNUMrS93k&app=desktop 

Arbetlose Marsch by Mordechai Gebirtig  https://www.youtube.com/watch?v=kRCt0vkDKfY&list=PLVGPA-fNmLphsmm1NYSpGgB7eXiDg1-k5

נתן גרוס מספר על מרדכי גבירטיג, 2005 https://www.youtube.com/watch?v=IzRm_4skZu4&app=desktop

חוה זינגט יידיש   - הוליעט, הוליעט, קינדערלעך –https://www.youtube.com/watch?v=B6VCkO6asc8

שרה יערי - שירי עם ביידיש  עס ברענט- https://www.youtube.com/watch?v=ci8Ht_rn-qE

Submit to FacebookSubmit to Google PlusSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn