הצעת חברות לאוהבי יידיש!

אנו מזמינים אתכם להיות ידידינו ולקבל בדוא"ל ידיעות והזמנות לאירועים הנוגעים לתרבות היידיש. המעוניינים להצטרף, אנא פנו אלינו ל yiddish@yidreshut.co.il עם כתובת דוא"ל, שם וטלפון

seker

חדשות ואירועים

9.2.2021 - הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל   .ביום 9.2.2021 הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל ביתי "פֿרייען זיך איז גוט" בליווי הפסנתרן איגור אוסטרובסקי...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 17 על הסופרת קדיה מולודובסקי איגרת מס' 17: על הסופרת קדיה מולודובסקי   אנו שמחים להציג לכם איגרת חדשה והפעם על...
מוצ"ש 6.2.2021 – "סיפורים וניגונים", חוויותיו של כליזמר מסביב לעולם במוצ"ש 6.2.2021 בשעה 20:30 גל קליין יספר סיפורים אמיתיים שרק לכליזמרים יכולים לקרות ומלווה את...
24.1.2021 הרצאה "מנחם-מנדל בתל-אביב, טוביה בעין חרוד - ספר המסע של יוסף טונקל לארץ ישראל" ביום ראשון 24.1.2021 , במסגרת המיזם שלנו "אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע") "פינה אינטימית בזום"), סופר וחוקר יידיש ד"ר יעד בירן הגיש הרצאה "מנחם-מנדל...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 16 מוקדשת לחוקר ומחזאי ש. אנ-סקי .אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...
28.1.2021 הרצאה של פרופ' נתי כהן על ספרות יידיש בפולין בין מלחמות העולם להרשמה ותשלום: https://eventbuzz.co.il/yiddishjerusalem לשאלות ניתן לכתוב ל: gil3@ginothair.org.il
סינמטק תל-אביב מזמין אתכם לצפות בסרט "גולדה מריה" לרגל יום השואה הבינלאומי, סינמטק תל אביב מציע לכם לצפות בסרט "גולדה מריה" / "Golda...
5.1.2021 מצגת של יוני אילת: חוה אלברשטיין זינגט יידיש במסגרת המיזם שלנו אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע" - פינה אינטימית בזום", ב-5.1.2021  זמר ושחקן יוני אילת הגיש מצגת "חוה אלברשטייןזינגט יידיש" על...
 כתב עת "ייִדישלאַנד" "ייִדישלאַנד" זהו כתב עת עצמאי לספרות שיוצא לאור בישראל ארבע פעמים בשנה. הוא נוסד...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 15 מוקדש לטרובדור היהודי מרדכי גבירטיג אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

מקלדת וירטואלית


klaviatura



אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 10: מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה, חלקן רציני וחלקן פחות

מדוע המקלדת העברית מסודרת בצורה כל כך לא נוחה ומבלבלת? הרי האותיות לא מסודרות לפי סדר הא-ב, ואין לסידור שום הגיון אחר, כמו נוחות או מהירות הקלדה. זה לא במקרה כי הסידור הזה של האותיות נוצר במקור למכונות כתיבה ביידיש לפני יותר ממאה שנה. אם כך, הכיצד הגענו עד הלום?

https://www.youtube.com/watch?v=OySK3gHnlkE

מכונת כתיבה עתיקה ביידיש שנתרמה לרשות

shrayb mashin

 שרײַבמאַשין

מקש לביצוע שינויים בזמן ההקלדה - shift key – umshelter – אומשעלטער

מקש במקלדת המחזיר את הסמן תו אחד לאחור - backspace - rikshteler - ריקשטעלער

מקש לעבור לכתיבה באותיות גדולות -  caps lock – festshteler – פֿעסטשטעלער

מקש להעברה, הזזה -  carriage – vogn – װאָגן

מקלדת - keyboard – shlisl-bret – שליסל־ברעט

קליד, מקש - key – shlisl – שליסל 

מקש רווח  - space bar – צװישן־רױס־שטאַנג

 "מי היה קהל היעד האמיתי של ספרי יידיש הישנה" - מאת ד"ר נוגה רובין

במחקרה מתייחסת החוקרת לעובדה שהספרים הראשונים שהודפסו ביידיש (בקראקוב בתחילת שנת 1535) לא רק שהודפסו בבתי דפוס נוצרים אלא גם יועדו לקהל נוצרי הבראיסטי ולאו דווקא לקוראים יהודים, שברובם לא היו משכילים ולא ידעו קרוא וכתוב. קיימות שתי סיבות אפשריות לפניה לקהל הנוצרי: 

  1. יתכן שהמטרה הייתה ללמד את הנוצרים יידיש כדי לקרבם לשפה העברית. אמנם יידיש נכתבה באותיות עבריות, אך נשמעה דומה לגרמנית וכך קיוו המדפיסים לקרב לקוראים את האות העברית.     

  2. מטרה נוספת יכולה להיות, לאפשר להם להכיר את שפת העם כדי שיוכלו לדבר ולהגיע אליו למטרות מיסיונריות. יתכן, שהמדפיסים קיוו שגם קהל יהודי יקרא את הטקסטים שניכרו בהם מגמות נוצריות וכך יקבלו עליהם את הנצרות.  חוקרים שעסקו בספרות יידיש החל  מהמאה השש עשרה ועד המאה העשרים והעלו את הסברה לגבי ספר זה או אחר שהופיע בדפוס כי הקהל הייעודי לא היה בהכרח יהודי.

“שובה של המיידלה - מאמר מפי ד"ר רוביק רוזנטל  כתבה ב"דווקא"

“היידיש והעברית, שונאים סיפור אהבה" - מאמר מפי ד"ר רוביק רוזנטל

"הזירה הלשונית: מלחמת היידיש בעברית" - מאמר מפי ד"ר רוביק רוזנטל

אתר ומילון יידיש-עברית  https://www.iddish.co.il

זהו אתר יידיש שהקימה ד"ר שושנה דומינסקי, מורה ליידיש בתיכון, ששמה לה למטרה להנחיל את השפה הנשכחת . באמצעותו היא מבקשת לשמר ולזכור את השפה ותרבות היידיש הענפה והעשירה שהיתה מנת חלקם של מרבית האנשים שניספו בשואה

המילון נוצר במטרה לסייע לתלמידים הלומדים במגמת לימודי יידיש וכלל הציבור. כיום יש בישראל מספר מועט של בתי ספר המקדמים למידה רב תחומית המשלבת שפה ותרבות יידיש. במסגרת מגמת היידיש התלמידים לומדים להכיר את רב-גוניות היצירה היהודית.  

סיבה נוספת של אתר זה היא לאפשר ולהענות לכל מי שמעוניים להכיר את עושרה של תרבות היידיש. אי לכך משלב האתר יצירות סופריי יידיש לצד שירים עם תוי-מוסיקה לביצועים.

"שתחייה, אבל לא הרבה זמן" - כתבה על ברכות וקללות ביידיש מאת אריאנה מלמד

Submit to FacebookSubmit to Google PlusSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn