אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 10: מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה, חלקן רציני וחלקן פחות

מדוע המקלדת העברית מסודרת בצורה כל כך לא נוחה ומבלבלת? הרי האותיות לא מסודרות לפי סדר הא-ב, ואין לסידור שום הגיון אחר, כמו נוחות או מהירות הקלדה. זה לא במקרה כי הסידור הזה של האותיות נוצר במקור למכונות כתיבה ביידיש לפני יותר ממאה שנה. אם כך, הכיצד הגענו עד הלום?

https://www.youtube.com/watch?v=OySK3gHnlkE

מכונת כתיבה עתיקה ביידיש שנתרמה לרשות

 שרײַבמאַשין

מקש לביצוע שינויים בזמן ההקלדה - shift key – umshelter – אומשעלטער

מקש במקלדת המחזיר את הסמן תו אחד לאחור - backspace - rikshteler - ריקשטעלער

מקש לעבור לכתיבה באותיות גדולות -  caps lock – festshteler – פֿעסטשטעלער

מקש להעברה, הזזה -  carriage – vogn – װאָגן

מקלדת - keyboard – shlisl-bret – שליסל־ברעט

קליד, מקש - key – shlisl – שליסל 

מקש רווח  - space bar – צװישן־רױס־שטאַנג

 "מי היה קהל היעד האמיתי של ספרי יידיש הישנה" - מאת ד"ר נוגה רובין

במחקרה מתייחסת החוקרת לעובדה שהספרים הראשונים שהודפסו ביידיש (בקראקוב בתחילת שנת 1535) לא רק שהודפסו בבתי דפוס נוצרים אלא גם יועדו לקהל נוצרי הבראיסטי ולאו דווקא לקוראים יהודים, שברובם לא היו משכילים ולא ידעו קרוא וכתוב. קיימות שתי סיבות אפשריות לפניה לקהל הנוצרי: 

  1. יתכן שהמטרה הייתה ללמד את הנוצרים יידיש כדי לקרבם לשפה העברית. אמנם יידיש נכתבה באותיות עבריות, אך נשמעה דומה לגרמנית וכך קיוו המדפיסים לקרב לקוראים את האות העברית.     

  2. מטרה נוספת יכולה להיות, לאפשר להם להכיר את שפת העם כדי שיוכלו לדבר ולהגיע אליו למטרות מיסיונריות. יתכן, שהמדפיסים קיוו שגם קהל יהודי יקרא את הטקסטים שניכרו בהם מגמות נוצריות וכך יקבלו עליהם את הנצרות.  חוקרים שעסקו בספרות יידיש החל  מהמאה השש עשרה ועד המאה העשרים והעלו את הסברה לגבי ספר זה או אחר שהופיע בדפוס כי הקהל הייעודי לא היה בהכרח יהודי.

“שובה של המיידלה“ - מאמר מפי ד"ר רוביק רוזנטל  כתבה ב"דווקא"

“היידיש והעברית, שונאים סיפור אהבה" - מאמר מפי ד"ר רוביק רוזנטל

"הזירה הלשונית: מלחמת היידיש בעברית" - מאמר מפי ד"ר רוביק רוזנטל

אתר ומילון יידיש-עברית  https://www.iddish.co.il

זהו אתר יידיש שהקימה ד"ר שושנה דומינסקי, מורה ליידיש בתיכון, ששמה לה למטרה להנחיל את השפה הנשכחת . באמצעותו היא מבקשת לשמר ולזכור את השפה ותרבות היידיש הענפה והעשירה שהיתה מנת חלקם של מרבית האנשים שניספו בשואה

המילון נוצר במטרה לסייע לתלמידים הלומדים במגמת לימודי יידיש וכלל הציבור. כיום יש בישראל מספר מועט של בתי ספר המקדמים למידה רב תחומית המשלבת שפה ותרבות יידיש. במסגרת מגמת היידיש התלמידים לומדים להכיר את רב-גוניות היצירה היהודית.  

סיבה נוספת של אתר זה היא לאפשר ולהענות לכל מי שמעוניים להכיר את עושרה של תרבות היידיש. אי לכך משלב האתר יצירות סופריי יידיש לצד שירים עם תוי-מוסיקה לביצועים.

"שתחייה, אבל לא הרבה זמן" - כתבה על ברכות וקללות ביידיש מאת אריאנה מלמד