הצעת חברות לאוהבי יידיש!

 רוצים להיות חברים שלנו? 

ידידי הרשות מקבלים ללא תשלום: הזמנות לאירועים פרונטליים, זימונים למופעים והרצאות בזום ועוד הרבה "הפתעות".

שילחו לנו את שמכם, מס' טלפון וכתובת דוא"ל. yiddish@yidreshut.co.il

 

seker

חדשות ואירועים

24.1.2022 אריה יאס יספר סיפורים בזום ביום ב' 24 בינואר 2022, בשעה 19.00 יתקיים אירוע חינמי מטעם "דור המשך אוהבי יידיש". אריה...
הושלמה סריקת הארכיון של "בריגדת הנייר" בהמשך להרצאתה של סיוון בסקין על "בריגדת הנייר", שהתקיימה ב-12.1.2022 במסגרת "אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע", קיבלנו הבהרה מד"ר אביבה...
איגרת מס' 37 מבוססת על מאמרו של אסף טל על תרבות יידיש לפני השואה איגרת מס' 37 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה – מבוססת על מאמרו...
ברכות למיכאל פלזנבאום אנו מברכים את מיכאל פלזנבאום על קבלת פרס התיאטרון היהודי בוורשה לכתיבת מחזה ביידיש "אנטולוגיה"
הצעת פוסט-דוקטורט באוניברסיטת תל אביב מחלקת היידיש ע"ש יונה גולדרייך שבאוניברסיטת תל אביב, מציעה לבעלי תואר דוקטור העוסקים בתחום זה...
31.1.2022 ערב דיבור חופשי ביידיש בהנחיית דניאל גלאי ביום שני, 31 בינואר 2022, בשעה 17:00 מרכז תרבות היידיש "בית לייוויק" מארגן ערב הדיבור...
24.2.2022 רגינה דריקר, רוזה קליין ועדה פשייב מופיעות ברעננה ביום חמישי, 24 בפברואר 2022, בשעה 19:00, במרכז תרבות ופנאי לגימלאים (רח' ההגנה 114 רעננה) רגינה...
נפתחה הרשמה לתכנית הקיץ באוניברסיטת תל אביב נפתחה הרשמה לתכנית הקיץ הבינלאומית ליידיש ע"ש נעמי פרוור כדר שעתידה להיערך באוניברסיטת תל אביב ביולי...
30-25 בדצמבר 2021 פסטיבל "יידיש ניו יורק" ב-30-25 בדצמבר 2021 ייערך פסטיבל היידיש הגדול בארה"ב החוגג את שפת היידיש ותרבותה "יידיש ניו...
12.1.2022 הרצאה של יעד בירן ברעננה ביום רביעי, 12 בינואר 2022, בשעה 17:00, במועדון גיל הזהב "מאמע־לשון" (רח' אופסטרלנד 2 רעננה) תתקיים...
רשימת הפרויקטים אשר זכו בתמיכת הרשות בשנת 2021 הוצאת 3 ספרי מחזות ביידיש הפקת "מרי פופינס” ביידיש ע"י תלמידיות ביה"ס "פלך" הרצאות...
רשימות הזוכים במלגות מחקר לשנת 2021 בקשי רינה מאוניברסיטת אריאל - לתואר ד"ר, נושא המחקר: אמהות יהודיות מסורתיות במזרח אירופה 1870-1914...
ארכיון של "אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע" אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע פינה אינטימית בזום (כמובן שיש כאן משחק מילים עם שגיאה מכוונת  כשהמילה הינה אָפּגעזונדערט). במיזם זה...
14.12.2021 הקרנת סרט על דג'יגאן ושומאכר הנכם מוזמנים להקרנה חד-פעמית של Yiddish Silence - סרט קצר על דז'יגאן ושומאכר - תיאטרון בובות,...
6.12.2021 ברמת-אביב - ערב גאלה מוזיקלי ביידיש  אנו שמחים להזמין אותכם לקחת חלק בגאלה מוזיקלית במסגרת פסטיבל יידיש-פסט המתקיים במוזיאון אנו (לשעבר...
2.12.2021 הרצאה של ד"ר מרים טיש על המשורר אליעזר אייכנרנד הרצאה של חוקרת ספרות יידיש מרים טיש על משורר היידיש אליעזר אייכנרנד, שהינה בחסות הרשות...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

לחובבי המאמע-לשון

 

אם יש ביניכם חברים המאורגנים במסגרת ממוסדת, המתכנסים באופן קבוע ועוסקים בפעילות הקשורה לתרבות היידיש, אנא ידעו אותנו על כך ונשמח לבחון דרכים לשיתופי פעולה.

תוכלו לפנות אלינו בטלפון 03-6006325 או בדוא"ל yiddish@yidreshut.co.il

 

מקלדת וירטואלית


klaviatura



 

מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" את איגרת מס' 8 שעוסקת בסופר היידיש הידוע

 sholem ash 

שלום אש, 1940. קרדיט: ויקיפדיה

לציון 140 שנה להולדתו (1880) ו- 63 שנה למותו (10 ביולי 1957)

סופר ומחזאי שזכה להכרה עולמית. יצירתו כוללת סיפורים ריאליסטיים בעלי גוון חברתי, מסות, רומנים ומחזות היסטוריים. בכתיבתו עסק גם בהנצחת ההווי המקומי של העיירה היהודית וגם בנושאים הקשורים לקיום היהודי לאורך הדורות. מרבית יצירתו נכתבה ביידיש. ספריו תורגמו לשפות רבות, מחזותיו הוצגו בגרמניה ובפולין ופרסומו בעולם היהודי הרקיע שחקים. אש כתב סיפורים קצרים, רומנים ומחזות שעסקו בדמויות השוליים של העיירות היהודיות, בהיסטוריה יהודית ובתולדות עם ישראל, וכן בקשר העמוק שבין היהדות לנצרות. התיאורים הצבעוניים שלו מצאו הד בלב הקוראים היהודים ולקוראים הלא-יהודים סיפק הצצה אל עולם אחר, שהיה זר וקרוב בעת ובעונה אחת. החל מסיפוריו הראשונים תיאר גם את היחסים בין גויים ליהודים, נושא שעבר כחוט השני לאורך כל יצירתו.

שלום אש היה הסופר היידי היחיד, עד יצחק בשביס-זינגר, שנהנה ממוניטין בינלאומי ומחזותיו הוצגו בתיאטרונים נודעים בעולם. כמעט כל ספריו שתורגמו לאנגלית היו רבי-מכר, והוא הצליח לשלב את אהבת הקהל עם הערכת הביקורת. זכה בפרסים ספרותיים רבים ואף היה מועמד פעמיים לפרס נובל.

שלום אש נולד בעיירה קוטנו שבפולין. למד בחדר ובישיבה ועד מהרה גילה גם עניין רב בתרבות האירופית והשקיע מאמצים בלימוד השפה הגרמנית. כך פילס את דרכו לספרות הקלאסית של תקופתו ולעולם התרבותי שמחוץ לעיירה היהודית. בהיותו בן עשרים עקר לוורשה, הסתפח אל הקהילה היהודית הספרותית-אינטלקטואלית והיה בן בית בביתו של הסופר י"ל פרץ, שהיה אז מרכז הספרות העברית הצעירה בוורשה. התחיל לכתוב ולפרסם סיפורים ומחזות בעברית וביידיש וב-1902 הוציא קובץ סיפורים ראשון‏. לאחר זמן לא רב עבר לכתוב רק ביידיש ומחזותיו התפרסמו והוצגו בארצות שונות באירופה והפך במהרה לסופר היידי המוביל, כשהוא כותב יצירות על נושאים מפתיעים - בין אם מדובר על יהודים אנוסים בספרד, או משיח השקר שבתי צבי. אש ביקר כמה פעמים בישראל, חי באירופה, ולקראת מלחמת העולם השנייה עקר לארצות הברית.

גורלו התהפך בסוף שנות השלושים של המאה העשרים, כשפרסם את "הטרילוגיה הנוצרית" שפרסומה בלב שנות הסבל והאימים של העם היהודי באירופה גרם לקרע עמוק עם קהלו היהודי. הפופולריות של אש נסדקה כאשר הוציא לאור ב-1939 את "האיש מנצרת", העוסק בחייו של המשיח הנוצרי מנקודת מבט אוהדת ומנסה לחבר בין היהדות לנצרות כשמציג את ישו כ"נביא חשוב אשר אבד לעם היהודי". התזמון היה אומלל: באירופה השתוללה מלחמה ומעשי הנאצים כלפי היהודים וכליאתם בגטאות היו ידועים. על הרקע הזה, העובדה שאש פרסם ספר שהציג את מייסד הנצרות באופן חיובי, הפכה אותו למוקד ישיר להתקפות. הוא לא הסתפק בזה וחיבר ספר המשך בשם "השליח" שהוקדש לחייו של פאולוס, מי שעיצב את הנצרות כדת נפרדת. כתוצאה אש הוצג כמי שנטש את היהדות לטובת הנצרות. אך הוא המשיך להחשיב עצמו כיהודי ולא היה מוכן להתנתק מהרקע היהודי שלו. כך או כך, עבור הציבור היהודי הדבר לא היה מקובל כלל. אף עיתון יהודי בארה"ב לא היה מוכן לפרסם את יצירותיו, חוץ מעיתון קומוניסטי.  

אמנם אש לא ראה עצמו כמי שמתעתד לגור בישראל, אך כשכלו כל הקצים ומצבו בקהילת דוברי היידיש בניו יורק הפך בלתי אפשרי, היגר לארץ ב-1955 וחי בבת ים בשנתיים האחרונות לחייו. הוא העניק ראיונות לעיתונים שונים ובהם סיפר על תחושותיו הנשגבות כשהוא מתהלך בארצו של ישו. בזה כמובן עורר שוב זעם רב בחו"ל. שלום אש נפטר בלונדון בי"א בתמוז תשי"ז, 10 ביולי 1957.

בין כתביו הידועים נמנים: המחזה "אל נקמות", מחזה פרובוקטיבי שהצגתו לפני 100 שנה יצרה הד שערורייתי, הרומן "מוטקה גנב" על חיי העולם התחתון היהודי-גנבים, רוצחים וזונות והטרילוגיה "אחרי המבול//שלוש ערים : פטרבורג ורשה, מוסקבה" .   מספריו שתורגמו לעברית:  אמריקה, (1928)  סיפורים, תירגם א. צייטלין;  מוסקבה (1935), רומן, תירגם י"ל ברוך;  על פי התהום,  (1938)  רומן, תירגם י"ל ברוך; המכשפה מקשטיליה , (1953)  רומן היסטורי, תירגם י"ה ייבין; מן המיצר, (1955) רומן, תירגם מאנגלית א. אמיר; קידוש השם (1956) , רומן, תירגם י"ה ייבין;  שירת העמק ועוד סיפורים ארצישראליים,  (1957) תירגם ד. סיון;  ילד של סתיו, סיפורים (2007), תירגמה ל. אילון.

לקריאה נוספת:                               

לעולם התוכן של שלום אש באוסף תיאטרון היידיש און-ליין, בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות יידיש https://www.jewish-theatre.com/he/113/51

YIVO | Asch, Sholem  

https://benyehuda.org/read/9214   שלום אש מאת שושנה שרירא – פרויקט בן יהודה

https://benyehuda.org/read/10308 שלום אש מאת יעקב שטיינברג – פרויקט בן יהודה 

https://www.haaretz.co.il/blogs/beithatfutsot/BLOG-1.6574008    שלום אש: עלייתו ונפילתו של  "צ'ארלס דיקנס היהודי" 

https://moby.org.il/building/sholem-asch/https://benyehuda.org/read/7091  על שלום אש ופרץ הירשבין מאת חיים נחמן ביאליק 

https://www.yiddishbookcenter.org/collections/yiddish-books/spb-nybc206211/bialin-a-h-sholem-ash שלום אש מאת ביאלין, א. ה

https://www.maariv.co.il/culture/literature/Article-670901[שלום אש מאת כרמית ספיר ויץ

על ההצגה "אל נקמות" :

https://www.studioact.co.il/%D7%90%D7%9C-%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-2007

ראו באתר של התיאטרון הקמרי

beyt ashבית שלום אש פועל כחלק ממערך המוזיאונים בעיר בת ים.
לאחר שעבר שימור אדריכלי נפתח הבית לציבור, ובמתכונתו הנוכחית יעסוק בשפות נשכחות, בתרבות היידיש, ויהווה מקום למפגש, יצירה והגות. בבית ארכיון , יצירות אמנות של דגה, פיקאסו ושאגאל, ואוספים של חפצי יודאיקה וממצאים ארכיאולוגיים שאסף אש במהלך חייו.

הכתובת: רח' ארלוזורוב 50, בת ים.

שעות פתיחה בית שלום אשיום שישי, שבת 10:00 – 14:00 (בימי הקורונה יש להתעדכן ).
בשאר ימי השבוע הביקור בבית יתאפשר בתיאום מראש בטל׳: 03-6591140

שלום אש פגש את ראש העיר הראשון של בת ים, ששאף להפיכת העיר למרכז תרבות ורוח, והוא הציע לו לעלות ארצה ולהשתקע בבת ים, תוך שהוא מתחייב לבנות עבורו בית מגורים שבו יוכל להמשיך לעסוק במלאכת הכתיבה. שלום ומתילדה קיבלו את הזמנתו ועברו לגור בביתם בשנת 1955. אש הביא עימו חלק מכתביו שאותם תכנן לתרגם לעברית, וכן חלק מספרייתו הפרטית, עבודות אמנות וחלק מאוסף היודאיקה שלו. כעבור פחות משנתיים, בעת ביקור משפחתי בלונדון, נפטר אש במפתיע. מתילדה לא שבה עוד לבת ים, והבית נותר סגור. בצוואתה הורישה את הבית “על כל אשר בו” לעיריית בת ים כדי שישמש מוזיאון ובית למורשת שלום אש.

לאחרונה עבר הבית שימור אדריכלי, ופריטי הריהוט, האמנות והיודאיקה שבו שומרו גם הם. ארכיון הבית סודר אף הוא ומצוי כעת בתהליך מיון וקטלוג. לאחר שהיה סגור במשך עשור נפתח הבית שוב לציבור באפריל 2019. לצד פעילותו כמוזיאון הוא פועל שוב כבית תרבות, בית לשפה המדוברת והכתובה, ומתעתד לארח תוכנית שהות לכותבים ויוצרים.

הרשות הלאומית לתרבות היידיש  תומכת בסדנאות חינוכיות במוזיאון לילדי בתי הספר בבת ים.

לקריאה נוספת על בית שלום אש:

בית שלום אש - רשמי ביקור במבנה לשימור

https://shimur.org/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%A9-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8

עיריית בת ים | מוזיאון בית שלום אש | מוזיאון שלום אש 

Submit to FacebookSubmit to Google PlusSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn