הצעת חברות לאוהבי יידיש!

 רוצים להיות חברים שלנו? 

ידידי הרשות מקבלים ללא תשלום: הזמנות לאירועים פרונטליים, זימונים למופעים והרצאות בזום ועוד הרבה "הפתעות".

שילחו לנו את שמכם, מס' טלפון וכתובת דוא"ל. yiddish@yidreshut.co.il

 

seker

חדשות ואירועים

הרשות תומכת בלימודי יידיש במערכת החינוך בית הספר "אורט חולון" הנו היחידי בארץ (במגזר החילוני) שבו עדיין לומדים יידיש לבגרות,...
21.10.2021 הופעת השחקן נתן הכט ברעננה ביום חמישי, 21 באוקטובר 2021, בשעה 19:30, במועדון יידיש "גיל הזהב" (רח' אופסטרלנד 3, רעננה) תתקיים...
7.10.2021 קונצרט של חן לאקס בירושלים ביום חמישי, 7 באוקטובר 2021, בשעה 11:00, במועדון היידיש שבמינהל קהילתי "גינות העיר" (רח' עמק...
29.8.2021 קונצרט של שיראל דשבסקי בהרצליה ביום ראשון, 29 באוגוסט 2021, בשעה 17:00, בבית הגימלאי בהרצליה שברח' סירקין 6, יתקיים קונצרט של הזמרת...
20.7.2021 פגישה בזום עם השחקנית אסתי ניסים נא הקליקו על הקישור למפגש בזום: https://us02web.zoom.us/j/81672774009
16.7.2021 אירוע על ה' לייוויק בתל-אביב ברצוננו להזמין אתכם לאירוע פרונטלי על חייו ויצירתו של הסופר ה. ליווייק. האירוע יתקיים ביום ו'...
עבודת גמר לתואר שני של דיאנה שפירא נתמכה ע"י הרשות זה 6 שנים, הרשות הלאומית לתרבות היידיש מחלקת מלגות לתלמידי מחקר במוסדות להשכלה גבוהה, שמחקריהם...
ט"ו באב - הרצאה של ורד קופל על על אהבה, שידוכים ומשפחה ט"ו באב בפתח, ומוזיאון חצר הישוב הישן מזמין אתכם להרצאה בזום על "אהבה, שידוכים ומשפחה"....
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 22 על הסופר יוסל בירשטיין איגרת מס' 22 במסגרת "מועדון יידיש מהבית" מוקדשת לסיפורו של  הסופר והמשורר ביידיש ובעברית יוסל בירשטיין. לקריאה היכנסו לקישור...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 21 על קבוצת "יונג יידיש"  "איגרת מס' 21 במסגרת "מועדון יידיש מהבית  ."מוקדשת לקבוצת "יונג יידיש השנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם...
תחרות הסיפור הקצר ביידיש של הרשות - 2021 על המשתתף בתחרות לשלוח סיפור קצר אחד שטרם פורסם ושאורכו אינו עולה על 3,000...
ג'ניה פיירמן ז"ל בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של שחקנית וזמרת ג'ניה פיירמן שבמשך עשורים ייצגה את...
ספרים חדשים שיצאו בתמיכת הרשות יצא לאור ספר חדש בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש: 10 סיפורים נבחרים מסיפורי הדקמרון של ג'ובני בוקצ'ו שתורגמו מאיטלקית ליידיש...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

לחובבי המאמע-לשון

 

אם יש ביניכם חברים המאורגנים במסגרת ממוסדת, המתכנסים באופן קבוע ועוסקים בפעילות הקשורה לתרבות היידיש, אנא ידעו אותנו על כך ונשמח לבחון דרכים לשיתופי פעולה.

תוכלו לפנות אלינו בטלפון 03-6006325 או בדוא"ל yiddish@yidreshut.co.il

 

מקלדת וירטואלית


klaviatura



 

מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" את איגרת מס' 8 שעוסקת בסופר היידיש הידוע

 sholem ash 

שלום אש, 1940. קרדיט: ויקיפדיה

לציון 140 שנה להולדתו (1880) ו- 63 שנה למותו (10 ביולי 1957)

סופר ומחזאי שזכה להכרה עולמית. יצירתו כוללת סיפורים ריאליסטיים בעלי גוון חברתי, מסות, רומנים ומחזות היסטוריים. בכתיבתו עסק גם בהנצחת ההווי המקומי של העיירה היהודית וגם בנושאים הקשורים לקיום היהודי לאורך הדורות. מרבית יצירתו נכתבה ביידיש. ספריו תורגמו לשפות רבות, מחזותיו הוצגו בגרמניה ובפולין ופרסומו בעולם היהודי הרקיע שחקים. אש כתב סיפורים קצרים, רומנים ומחזות שעסקו בדמויות השוליים של העיירות היהודיות, בהיסטוריה יהודית ובתולדות עם ישראל, וכן בקשר העמוק שבין היהדות לנצרות. התיאורים הצבעוניים שלו מצאו הד בלב הקוראים היהודים ולקוראים הלא-יהודים סיפק הצצה אל עולם אחר, שהיה זר וקרוב בעת ובעונה אחת. החל מסיפוריו הראשונים תיאר גם את היחסים בין גויים ליהודים, נושא שעבר כחוט השני לאורך כל יצירתו.

שלום אש היה הסופר היידי היחיד, עד יצחק בשביס-זינגר, שנהנה ממוניטין בינלאומי ומחזותיו הוצגו בתיאטרונים נודעים בעולם. כמעט כל ספריו שתורגמו לאנגלית היו רבי-מכר, והוא הצליח לשלב את אהבת הקהל עם הערכת הביקורת. זכה בפרסים ספרותיים רבים ואף היה מועמד פעמיים לפרס נובל.

שלום אש נולד בעיירה קוטנו שבפולין. למד בחדר ובישיבה ועד מהרה גילה גם עניין רב בתרבות האירופית והשקיע מאמצים בלימוד השפה הגרמנית. כך פילס את דרכו לספרות הקלאסית של תקופתו ולעולם התרבותי שמחוץ לעיירה היהודית. בהיותו בן עשרים עקר לוורשה, הסתפח אל הקהילה היהודית הספרותית-אינטלקטואלית והיה בן בית בביתו של הסופר י"ל פרץ, שהיה אז מרכז הספרות העברית הצעירה בוורשה. התחיל לכתוב ולפרסם סיפורים ומחזות בעברית וביידיש וב-1902 הוציא קובץ סיפורים ראשון‏. לאחר זמן לא רב עבר לכתוב רק ביידיש ומחזותיו התפרסמו והוצגו בארצות שונות באירופה והפך במהרה לסופר היידי המוביל, כשהוא כותב יצירות על נושאים מפתיעים - בין אם מדובר על יהודים אנוסים בספרד, או משיח השקר שבתי צבי. אש ביקר כמה פעמים בישראל, חי באירופה, ולקראת מלחמת העולם השנייה עקר לארצות הברית.

גורלו התהפך בסוף שנות השלושים של המאה העשרים, כשפרסם את "הטרילוגיה הנוצרית" שפרסומה בלב שנות הסבל והאימים של העם היהודי באירופה גרם לקרע עמוק עם קהלו היהודי. הפופולריות של אש נסדקה כאשר הוציא לאור ב-1939 את "האיש מנצרת", העוסק בחייו של המשיח הנוצרי מנקודת מבט אוהדת ומנסה לחבר בין היהדות לנצרות כשמציג את ישו כ"נביא חשוב אשר אבד לעם היהודי". התזמון היה אומלל: באירופה השתוללה מלחמה ומעשי הנאצים כלפי היהודים וכליאתם בגטאות היו ידועים. על הרקע הזה, העובדה שאש פרסם ספר שהציג את מייסד הנצרות באופן חיובי, הפכה אותו למוקד ישיר להתקפות. הוא לא הסתפק בזה וחיבר ספר המשך בשם "השליח" שהוקדש לחייו של פאולוס, מי שעיצב את הנצרות כדת נפרדת. כתוצאה אש הוצג כמי שנטש את היהדות לטובת הנצרות. אך הוא המשיך להחשיב עצמו כיהודי ולא היה מוכן להתנתק מהרקע היהודי שלו. כך או כך, עבור הציבור היהודי הדבר לא היה מקובל כלל. אף עיתון יהודי בארה"ב לא היה מוכן לפרסם את יצירותיו, חוץ מעיתון קומוניסטי.  

אמנם אש לא ראה עצמו כמי שמתעתד לגור בישראל, אך כשכלו כל הקצים ומצבו בקהילת דוברי היידיש בניו יורק הפך בלתי אפשרי, היגר לארץ ב-1955 וחי בבת ים בשנתיים האחרונות לחייו. הוא העניק ראיונות לעיתונים שונים ובהם סיפר על תחושותיו הנשגבות כשהוא מתהלך בארצו של ישו. בזה כמובן עורר שוב זעם רב בחו"ל. שלום אש נפטר בלונדון בי"א בתמוז תשי"ז, 10 ביולי 1957.

בין כתביו הידועים נמנים: המחזה "אל נקמות", מחזה פרובוקטיבי שהצגתו לפני 100 שנה יצרה הד שערורייתי, הרומן "מוטקה גנב" על חיי העולם התחתון היהודי-גנבים, רוצחים וזונות והטרילוגיה "אחרי המבול//שלוש ערים : פטרבורג ורשה, מוסקבה" .   מספריו שתורגמו לעברית:  אמריקה, (1928)  סיפורים, תירגם א. צייטלין;  מוסקבה (1935), רומן, תירגם י"ל ברוך;  על פי התהום,  (1938)  רומן, תירגם י"ל ברוך; המכשפה מקשטיליה , (1953)  רומן היסטורי, תירגם י"ה ייבין; מן המיצר, (1955) רומן, תירגם מאנגלית א. אמיר; קידוש השם (1956) , רומן, תירגם י"ה ייבין;  שירת העמק ועוד סיפורים ארצישראליים,  (1957) תירגם ד. סיון;  ילד של סתיו, סיפורים (2007), תירגמה ל. אילון.

לקריאה נוספת:                               

לעולם התוכן של שלום אש באוסף תיאטרון היידיש און-ליין, בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות יידיש https://www.jewish-theatre.com/he/113/51

YIVO | Asch, Sholem  

https://benyehuda.org/read/9214   שלום אש מאת שושנה שרירא – פרויקט בן יהודה

https://benyehuda.org/read/10308 שלום אש מאת יעקב שטיינברג – פרויקט בן יהודה 

https://www.haaretz.co.il/blogs/beithatfutsot/BLOG-1.6574008    שלום אש: עלייתו ונפילתו של  "צ'ארלס דיקנס היהודי" 

https://moby.org.il/building/sholem-asch/https://benyehuda.org/read/7091  על שלום אש ופרץ הירשבין מאת חיים נחמן ביאליק 

https://www.yiddishbookcenter.org/collections/yiddish-books/spb-nybc206211/bialin-a-h-sholem-ash שלום אש מאת ביאלין, א. ה

https://www.maariv.co.il/culture/literature/Article-670901[שלום אש מאת כרמית ספיר ויץ

על ההצגה "אל נקמות" :

https://www.studioact.co.il/%D7%90%D7%9C-%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-2007

ראו באתר של התיאטרון הקמרי

beyt ashבית שלום אש פועל כחלק ממערך המוזיאונים בעיר בת ים.
לאחר שעבר שימור אדריכלי נפתח הבית לציבור, ובמתכונתו הנוכחית יעסוק בשפות נשכחות, בתרבות היידיש, ויהווה מקום למפגש, יצירה והגות. בבית ארכיון , יצירות אמנות של דגה, פיקאסו ושאגאל, ואוספים של חפצי יודאיקה וממצאים ארכיאולוגיים שאסף אש במהלך חייו.

הכתובת: רח' ארלוזורוב 50, בת ים.

שעות פתיחה בית שלום אשיום שישי, שבת 10:00 – 14:00 (בימי הקורונה יש להתעדכן ).
בשאר ימי השבוע הביקור בבית יתאפשר בתיאום מראש בטל׳: 03-6591140

שלום אש פגש את ראש העיר הראשון של בת ים, ששאף להפיכת העיר למרכז תרבות ורוח, והוא הציע לו לעלות ארצה ולהשתקע בבת ים, תוך שהוא מתחייב לבנות עבורו בית מגורים שבו יוכל להמשיך לעסוק במלאכת הכתיבה. שלום ומתילדה קיבלו את הזמנתו ועברו לגור בביתם בשנת 1955. אש הביא עימו חלק מכתביו שאותם תכנן לתרגם לעברית, וכן חלק מספרייתו הפרטית, עבודות אמנות וחלק מאוסף היודאיקה שלו. כעבור פחות משנתיים, בעת ביקור משפחתי בלונדון, נפטר אש במפתיע. מתילדה לא שבה עוד לבת ים, והבית נותר סגור. בצוואתה הורישה את הבית “על כל אשר בו” לעיריית בת ים כדי שישמש מוזיאון ובית למורשת שלום אש.

לאחרונה עבר הבית שימור אדריכלי, ופריטי הריהוט, האמנות והיודאיקה שבו שומרו גם הם. ארכיון הבית סודר אף הוא ומצוי כעת בתהליך מיון וקטלוג. לאחר שהיה סגור במשך עשור נפתח הבית שוב לציבור באפריל 2019. לצד פעילותו כמוזיאון הוא פועל שוב כבית תרבות, בית לשפה המדוברת והכתובה, ומתעתד לארח תוכנית שהות לכותבים ויוצרים.

הרשות הלאומית לתרבות היידיש  תומכת בסדנאות חינוכיות במוזיאון לילדי בתי הספר בבת ים.

לקריאה נוספת על בית שלום אש:

בית שלום אש - רשמי ביקור במבנה לשימור

https://shimur.org/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%A9-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8

עיריית בת ים | מוזיאון בית שלום אש | מוזיאון שלום אש 

Submit to FacebookSubmit to Google PlusSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn