seker

FaceBook

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

חדשות ואירועים

מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 9 : שלוש הרצאות של ד"ר יושקובסקי מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון...
תחרות הסיפור הקצר ביידיש - 2020  הרשות הלאומית לתרבות היידיש מזמינה כותבים להשתתף במיזם מרתק: תחרות הסיפור הקצר בשפת היידיש. התחרות...
המופע עם הזמר מ' גאיסינסקי לכבוד יום ירושלים לכל שוחרי היידיש היקרים, אנו שמחים לשתף אותכם הקלטה של המופע היידישאי עם הזמר מיכאל גאיסינסקי...
כתב עת "ייִדישלאַנד" "ייִדישלאַנד" זהו כתב עת עצמאי לספרות שיוצא לאור בישראל ארבע פעמים בשנה. הוא נוסד בשנת...
מועדון יידיש מהבית - האגרת ה-8: על שלום אש   מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה אנו שמחים להעביר לכם...
מועדון יידיש מהבית - האגרת מס' 7: ביידיש זה מצחיק יותר מועדון יידיש מהבית - האגרת מס' 7: "ביידיש זה מצחיק יותר" על שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר אנו שמחים להקדיש...
מועדון יידיש מהבית - האגרת ה-6 מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה.  אגרת מס' 6: אנו מזמינים אתכם להאזין...
מועדון יידיש מהבית - האגרת ה-5 האגרת מס' 5 של מיזם הרשות "מועדון יידיש מהבית" מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג  השנה אנו...
פרויקטים אשר זכו בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש בשנת 2020  תקליטור עם רומנסות ביידיש .                                                                                                                                                             לוח שנה מאויר יידיש-עברית ובו תיאור 12 מסעות...
פרויקטים אשר זכו בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש בשנת 2019 הקלטת השיר "זאל זיין" - ווידאו קליפ להפצה ביו-טיוב הוצ"ל של ספר על טקסי...
מועדון יידיש מהבית: המפגש הראשון כדי לצפות בהרצאה, לחצו נא על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=vFMHkioRbZs&feature=youtu.be
השיר "זאָל זײַן" מאת יוסף פאפירניקוב בביצוע יוני אילת  השיר "זאָל זײַן" ("אולי", "שיהיה") מאת יוסף פאפירניקוב בגרסה עברית, בביצוע יוני אילת. הקליפ זכה בתמיכת הרשות ואותו...
המפגש ה-4 מהסדרה "מועדון יידיש מהבית" - על יצחק בשביס זינגר המפגש המקוון הרביעי מהסדרה "מועדון יידיש מהבית" - על סופר היידיש יצחק בשביס זינגר את...

מקלדת וירטואלית


klaviatura



 

מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" את איגרת מס' 8 שעוסקת בסופר היידיש הידוע

 sholem ash 

שלום אש, 1940. קרדיט: ויקיפדיה

לציון 140 שנה להולדתו (1880) ו- 63 שנה למותו (10 ביולי 1957)

סופר ומחזאי שזכה להכרה עולמית. יצירתו כוללת סיפורים ריאליסטיים בעלי גוון חברתי, מסות, רומנים ומחזות היסטוריים. בכתיבתו עסק גם בהנצחת ההווי המקומי של העיירה היהודית וגם בנושאים הקשורים לקיום היהודי לאורך הדורות. מרבית יצירתו נכתבה ביידיש. ספריו תורגמו לשפות רבות, מחזותיו הוצגו בגרמניה ובפולין ופרסומו בעולם היהודי הרקיע שחקים. אש כתב סיפורים קצרים, רומנים ומחזות שעסקו בדמויות השוליים של העיירות היהודיות, בהיסטוריה יהודית ובתולדות עם ישראל, וכן בקשר העמוק שבין היהדות לנצרות. התיאורים הצבעוניים שלו מצאו הד בלב הקוראים היהודים ולקוראים הלא-יהודים סיפק הצצה אל עולם אחר, שהיה זר וקרוב בעת ובעונה אחת. החל מסיפוריו הראשונים תיאר גם את היחסים בין גויים ליהודים, נושא שעבר כחוט השני לאורך כל יצירתו.

שלום אש היה הסופר היידי היחיד, עד יצחק בשביס-זינגר, שנהנה ממוניטין בינלאומי ומחזותיו הוצגו בתיאטרונים נודעים בעולם. כמעט כל ספריו שתורגמו לאנגלית היו רבי-מכר, והוא הצליח לשלב את אהבת הקהל עם הערכת הביקורת. זכה בפרסים ספרותיים רבים ואף היה מועמד פעמיים לפרס נובל.

שלום אש נולד בעיירה קוטנו שבפולין. למד בחדר ובישיבה ועד מהרה גילה גם עניין רב בתרבות האירופית והשקיע מאמצים בלימוד השפה הגרמנית. כך פילס את דרכו לספרות הקלאסית של תקופתו ולעולם התרבותי שמחוץ לעיירה היהודית. בהיותו בן עשרים עקר לוורשה, הסתפח אל הקהילה היהודית הספרותית-אינטלקטואלית והיה בן בית בביתו של הסופר י"ל פרץ, שהיה אז מרכז הספרות העברית הצעירה בוורשה. התחיל לכתוב ולפרסם סיפורים ומחזות בעברית וביידיש וב-1902 הוציא קובץ סיפורים ראשון‏. לאחר זמן לא רב עבר לכתוב רק ביידיש ומחזותיו התפרסמו והוצגו בארצות שונות באירופה והפך במהרה לסופר היידי המוביל, כשהוא כותב יצירות על נושאים מפתיעים - בין אם מדובר על יהודים אנוסים בספרד, או משיח השקר שבתי צבי. אש ביקר כמה פעמים בישראל, חי באירופה, ולקראת מלחמת העולם השנייה עקר לארצות הברית.

גורלו התהפך בסוף שנות השלושים של המאה העשרים, כשפרסם את "הטרילוגיה הנוצרית" שפרסומה בלב שנות הסבל והאימים של העם היהודי באירופה גרם לקרע עמוק עם קהלו היהודי. הפופולריות של אש נסדקה כאשר הוציא לאור ב-1939 את "האיש מנצרת", העוסק בחייו של המשיח הנוצרי מנקודת מבט אוהדת ומנסה לחבר בין היהדות לנצרות כשמציג את ישו כ"נביא חשוב אשר אבד לעם היהודי". התזמון היה אומלל: באירופה השתוללה מלחמה ומעשי הנאצים כלפי היהודים וכליאתם בגטאות היו ידועים. על הרקע הזה, העובדה שאש פרסם ספר שהציג את מייסד הנצרות באופן חיובי, הפכה אותו למוקד ישיר להתקפות. הוא לא הסתפק בזה וחיבר ספר המשך בשם "השליח" שהוקדש לחייו של פאולוס, מי שעיצב את הנצרות כדת נפרדת. כתוצאה אש הוצג כמי שנטש את היהדות לטובת הנצרות. אך הוא המשיך להחשיב עצמו כיהודי ולא היה מוכן להתנתק מהרקע היהודי שלו. כך או כך, עבור הציבור היהודי הדבר לא היה מקובל כלל. אף עיתון יהודי בארה"ב לא היה מוכן לפרסם את יצירותיו, חוץ מעיתון קומוניסטי.  

אמנם אש לא ראה עצמו כמי שמתעתד לגור בישראל, אך כשכלו כל הקצים ומצבו בקהילת דוברי היידיש בניו יורק הפך בלתי אפשרי, היגר לארץ ב-1955 וחי בבת ים בשנתיים האחרונות לחייו. הוא העניק ראיונות לעיתונים שונים ובהם סיפר על תחושותיו הנשגבות כשהוא מתהלך בארצו של ישו. בזה כמובן עורר שוב זעם רב בחו"ל. שלום אש נפטר בלונדון בי"א בתמוז תשי"ז, 10 ביולי 1957.

בין כתביו הידועים נמנים: המחזה "אל נקמות", מחזה פרובוקטיבי שהצגתו לפני 100 שנה יצרה הד שערורייתי, הרומן "מוטקה גנב" על חיי העולם התחתון היהודי-גנבים, רוצחים וזונות והטרילוגיה "אחרי המבול//שלוש ערים : פטרבורג ורשה, מוסקבה" .   מספריו שתורגמו לעברית:  אמריקה, (1928)  סיפורים, תירגם א. צייטלין;  מוסקבה (1935), רומן, תירגם י"ל ברוך;  על פי התהום,  (1938)  רומן, תירגם י"ל ברוך; המכשפה מקשטיליה , (1953)  רומן היסטורי, תירגם י"ה ייבין; מן המיצר, (1955) רומן, תירגם מאנגלית א. אמיר; קידוש השם (1956) , רומן, תירגם י"ה ייבין;  שירת העמק ועוד סיפורים ארצישראליים,  (1957) תירגם ד. סיון;  ילד של סתיו, סיפורים (2007), תירגמה ל. אילון.

לקריאה נוספת:                               

לעולם התוכן של שלום אש באוסף תיאטרון היידיש און-ליין, בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות יידיש https://www.jewish-theatre.com/he/113/51

YIVO | Asch, Sholem  

https://benyehuda.org/read/9214   שלום אש מאת שושנה שרירא – פרויקט בן יהודה

https://benyehuda.org/read/10308 שלום אש מאת יעקב שטיינברג – פרויקט בן יהודה 

https://www.haaretz.co.il/blogs/beithatfutsot/BLOG-1.6574008    שלום אש: עלייתו ונפילתו של  "צ'ארלס דיקנס היהודי" 

https://moby.org.il/building/sholem-asch/https://benyehuda.org/read/7091  על שלום אש ופרץ הירשבין מאת חיים נחמן ביאליק 

https://www.yiddishbookcenter.org/collections/yiddish-books/spb-nybc206211/bialin-a-h-sholem-ash שלום אש מאת ביאלין, א. ה

https://www.maariv.co.il/culture/literature/Article-670901[שלום אש מאת כרמית ספיר ויץ

על ההצגה "אל נקמות" :

https://www.studioact.co.il/%D7%90%D7%9C-%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-2007

ראו באתר של התיאטרון הקמרי

beyt ashבית שלום אש פועל כחלק ממערך המוזיאונים בעיר בת ים.
לאחר שעבר שימור אדריכלי נפתח הבית לציבור, ובמתכונתו הנוכחית יעסוק בשפות נשכחות, בתרבות היידיש, ויהווה מקום למפגש, יצירה והגות. בבית ארכיון , יצירות אמנות של דגה, פיקאסו ושאגאל, ואוספים של חפצי יודאיקה וממצאים ארכיאולוגיים שאסף אש במהלך חייו.

הכתובת: רח' ארלוזורוב 50, בת ים.

שעות פתיחה בית שלום אשיום שישי, שבת 10:00 – 14:00 (בימי הקורונה יש להתעדכן ).
בשאר ימי השבוע הביקור בבית יתאפשר בתיאום מראש בטל׳: 03-6591140

שלום אש פגש את ראש העיר הראשון של בת ים, ששאף להפיכת העיר למרכז תרבות ורוח, והוא הציע לו לעלות ארצה ולהשתקע בבת ים, תוך שהוא מתחייב לבנות עבורו בית מגורים שבו יוכל להמשיך לעסוק במלאכת הכתיבה. שלום ומתילדה קיבלו את הזמנתו ועברו לגור בביתם בשנת 1955. אש הביא עימו חלק מכתביו שאותם תכנן לתרגם לעברית, וכן חלק מספרייתו הפרטית, עבודות אמנות וחלק מאוסף היודאיקה שלו. כעבור פחות משנתיים, בעת ביקור משפחתי בלונדון, נפטר אש במפתיע. מתילדה לא שבה עוד לבת ים, והבית נותר סגור. בצוואתה הורישה את הבית “על כל אשר בו” לעיריית בת ים כדי שישמש מוזיאון ובית למורשת שלום אש.

לאחרונה עבר הבית שימור אדריכלי, ופריטי הריהוט, האמנות והיודאיקה שבו שומרו גם הם. ארכיון הבית סודר אף הוא ומצוי כעת בתהליך מיון וקטלוג. לאחר שהיה סגור במשך עשור נפתח הבית שוב לציבור באפריל 2019. לצד פעילותו כמוזיאון הוא פועל שוב כבית תרבות, בית לשפה המדוברת והכתובה, ומתעתד לארח תוכנית שהות לכותבים ויוצרים.

הרשות הלאומית לתרבות היידיש  תומכת בסדנאות חינוכיות במוזיאון לילדי בתי הספר בבת ים.

לקריאה נוספת על בית שלום אש:

בית שלום אש - רשמי ביקור במבנה לשימור

https://shimur.org/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%A9-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8

עיריית בת ים | מוזיאון בית שלום אש | מוזיאון שלום אש 

Submit to FacebookSubmit to Google PlusSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn