הצעת חברות לאוהבי יידיש!

 רוצים להיות חברים שלנו? 

ידידי הרשות מקבלים ללא תשלום: הזמנות לאירועים פרונטליים, זימונים למופעים והרצאות בזום ועוד הרבה "הפתעות".

שילחו לנו את שמכם, מס' טלפון וכתובת דוא"ל. yiddish@yidreshut.co.il

 

seker

חדשות ואירועים

הרשות תומכת בלימודי יידיש במערכת החינוך בית הספר "אורט חולון" הנו היחידי בארץ (במגזר החילוני) שבו עדיין לומדים יידיש לבגרות,...
21.10.2021 הופעת השחקן נתן הכט ברעננה ביום חמישי, 21 באוקטובר 2021, בשעה 19:30, במועדון יידיש "גיל הזהב" (רח' אופסטרלנד 3, רעננה) תתקיים...
7.10.2021 קונצרט של חן לאקס בירושלים ביום חמישי, 7 באוקטובר 2021, בשעה 11:00, במועדון היידיש שבמינהל קהילתי "גינות העיר" (רח' עמק...
29.8.2021 קונצרט של שיראל דשבסקי בהרצליה ביום ראשון, 29 באוגוסט 2021, בשעה 17:00, בבית הגימלאי בהרצליה שברח' סירקין 6, יתקיים קונצרט של הזמרת...
20.7.2021 פגישה בזום עם השחקנית אסתי ניסים נא הקליקו על הקישור למפגש בזום: https://us02web.zoom.us/j/81672774009
16.7.2021 אירוע על ה' לייוויק בתל-אביב ברצוננו להזמין אתכם לאירוע פרונטלי על חייו ויצירתו של הסופר ה. ליווייק. האירוע יתקיים ביום ו'...
עבודת גמר לתואר שני של דיאנה שפירא נתמכה ע"י הרשות זה 6 שנים, הרשות הלאומית לתרבות היידיש מחלקת מלגות לתלמידי מחקר במוסדות להשכלה גבוהה, שמחקריהם...
ט"ו באב - הרצאה של ורד קופל על על אהבה, שידוכים ומשפחה ט"ו באב בפתח, ומוזיאון חצר הישוב הישן מזמין אתכם להרצאה בזום על "אהבה, שידוכים ומשפחה"....
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 22 על הסופר יוסל בירשטיין איגרת מס' 22 במסגרת "מועדון יידיש מהבית" מוקדשת לסיפורו של  הסופר והמשורר ביידיש ובעברית יוסל בירשטיין. לקריאה היכנסו לקישור...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 21 על קבוצת "יונג יידיש"  "איגרת מס' 21 במסגרת "מועדון יידיש מהבית  ."מוקדשת לקבוצת "יונג יידיש השנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם...
תחרות הסיפור הקצר ביידיש של הרשות - 2021 על המשתתף בתחרות לשלוח סיפור קצר אחד שטרם פורסם ושאורכו אינו עולה על 3,000...
ג'ניה פיירמן ז"ל בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של שחקנית וזמרת ג'ניה פיירמן שבמשך עשורים ייצגה את...
ספרים חדשים שיצאו בתמיכת הרשות יצא לאור ספר חדש בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש: 10 סיפורים נבחרים מסיפורי הדקמרון של ג'ובני בוקצ'ו שתורגמו מאיטלקית ליידיש...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

לחובבי המאמע-לשון

 

אם יש ביניכם חברים המאורגנים במסגרת ממוסדת, המתכנסים באופן קבוע ועוסקים בפעילות הקשורה לתרבות היידיש, אנא ידעו אותנו על כך ונשמח לבחון דרכים לשיתופי פעולה.

תוכלו לפנות אלינו בטלפון 03-6006325 או בדוא"ל yiddish@yidreshut.co.il

 

מקלדת וירטואלית


klaviatura



ביום חמישי, 21 באוקטובר 2021, בשעה 19:30, במועדון יידיש "גיל הזהב" (רח' אופסטרלנד 3, רעננה) תתקיים הופעתו של שחקן תיאטרון היידישפיל נתן הכט.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש. פרטים בטל' 09-7431614.

ביום חמישי, 7 באוקטובר 2021, בשעה 11:00, במועדון היידיש שבמינהל קהילתי "גינות העיר" (רח' עמק רפאים 12, ירושלים) תתקיים הופעתה של הזמרת חן לאקס.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש. פרטים בטל' 02-5664144.

ביום ראשון, 29 באוגוסט 2021, בשעה 17:00, בבית הגימלאי בהרצליה שברח' סירקין 6, יתקיים קונצרט של הזמרת שיראל דשבסקי.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש. פרטים בטל' 09-9511612

ברצוננו להזמין אתכם לאירוע פרונטלי על חייו ויצירתו של הסופר ה. ליווייק.

האירוע יתקיים ביום ו' 16/7/2021 בשעה 10:00 בבית לייוויק, בכתובת: רח' דב הוז 30 תל אביב. 

פרטים נוספים בטל' 03-5231830.

leyvik

ט"ו באב בפתח, ומוזיאון חצר הישוב הישן מזמין אתכם להרצאה בזום על "אהבה, שידוכים ומשפחה". את ההרצאה תגיש ורד קופל מהמח' ליידיש באוניברסיטת בר אילן.

 ההרצאה בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש היא ללא תשלום ותתקיים בזום ביום ד', 21/7/2021 בשעה 19.00.

kopel

קישור לזום: https://us02web.zoom.us/j/81942372512?pwd=bGZKWGZQSHRSaElKZVJEUUorWFJ0QT09

 

איגרת מס' 22 במסגרת "מועדון יידיש מהבית" מוקדשת לסיפורו של  הסופר והמשורר ביידיש ובעברית יוסל בירשטיין.

birstein

לקריאה היכנסו לקישור

 "איגרת מס' 21 במסגרת "מועדון יידיש מהבית 

."מוקדשת לקבוצת "יונג יידיש

השנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם הראשונה הביאו לוורשה ולערים אחרות בפולין אמנים, סופרים ומשוררים כותבי יידיש אשר ביקשו להביע את השפעת המודרניזם ביצירותיהם

"אחת הקבוצות שצמחה באותה עת בלודז' הייתה "יונג יידיש

אתם מוזמנים לקרוא עליה ועל כתב העת שהוציאו לאור 3 פעמים בלבד בקישור המצורף

על המשתתף בתחרות לשלוח סיפור קצר אחד שטרם פורסם ושאורכו אינו עולה על 3,000 מילים, בכל צורה ובכל סגנון, בשפת יידיש תקנית. סיפורים שפורסמו לפני התחרות בכל מדיום שהוא כולל במרשתת – ייפסלו. הנהלת התחרות שומרת לעצמה את הזכות לפסול סיפורים, לרבות סיפורים זוכים, גם לאחר סיום התחרות, במקרים בהם תתגלה עבירה על המגבלות.

לתחרות ימונה צוות שופטים הבוחר את הזוכים בתחרות.שלושת הסיפורים הטובים ביותר, לדעתו של חבר השופטים, יזכו את מחבריהם בפרסים כספיים: מקום ראשון - 3,000 ₪, מקום שני - 1,500 ₪,  מקום שלישי – 1,000 ₪. 

אין באמור לעיל מחויבות לבחור שלושה סיפורים. הזוכים בתחרות 2019 ו-2020 אינם רשאים להשתתף בתחרות זו.

הזוכים יקבלו תעודות במהלך אירוע של הרשות, וסיפורם יפורסם בעיתון "פארווערטס".

המועד האחרון לשליחת הסיפור הינו ביום חמישי ה-8.7.2021 בשעה 23:59.

אופן העברת הסיפורים: רק בדוא"ל לכתובת yiddish@yidreshut.co.il ; נא לציין בנדון את שם השולח ואת הכיתוב תחרות הסיפור הקצר. יש להגיש סיפורים בקובץ word, פונט קריא גודל 12 רווח שורה וחצי, ללא תמונות ועזרים גרפיים וללא פרטים מזהים. הגשת סיפור מחייבת שימוש בכתיב יידי תקני המומלץ לפי http://yivo.org/yiddish-alphabet

בנפרד מקובץ הסיפור יש לציין את שם הכותב (שם פרטי ושם משפחה), מספר תעודת זהות, כתובת דואר מלאה ועדכנית, כתובת דואר אלקטרוני תקינה ועדכנית, מספר(י) טלפון. סיפורים שלא יישלחו על פי ההוראות המצוינות למעלה לא יועברו לשיפוט. הסיפורים ייקראו בעילום שם על ידי חבר השופטים.

התחרות נערכת בעילום שם. הגדרת סיפורת: יצירה הכתובה כפרוזה ועלילתה פרי דמיון הכותב. לא יתקבלו סיפורים אוטוביוגרפיים/היסטוריים, אך הם יכולים להתבסס על סיפור/מקרה אישי.

קריטריונים לשיפוט: הכותב לא פרסם בעבר מעבר לספר אחד ביידיש, יהיה זה שירה או פרוזה סיפורית. אורך הסיפור לא יעלה על 3,000 מילים. יתר הקריטריונים שמורים לשיקול דעתו הבלעדי של חבר השופטים, כהגדרתו בתקנון התחרות.

אופן תיעוד התחרות: כל סיפור יישמר כקובץ ויזכה למספר. חבר השופטים יקבל את הסיפורים לקריאה כשהם מודפסים ונושאים מספר. הזוכים יזוהו לפי מספרם. ההכרזה על הזוכים תהיה באמצעות דוא"ל ו/או טלפונית. לרשות הלאומית לתרבות היידיש הזכות להפיץ את שמות הזוכים ואת הסיפורים הזוכים, ללא כל תמורה לכותב.

לפרטים נוספים יש להתייחס לתקנון התחרות אותו ניתן לקבל ממשרדי הרשות בדוא"ל yiddish@yidreshut.co.il

 יצירותיהם של הזוכים בפרסי תחרות הסיפור הקצר ביידיש 2020. אנא הקליקו על שמות הסיפורים כדי לקרוא אותם

1. לייבל באטויניק: "פֿלי, פֿאַרבן־פֿלאַטערל, פֿלי"
2. אלקסנדר פיש: "די דרײַ בריוו װאָס פֿעליקס האָט געשריבן בנימינען"  
3. רות לוין: "אַ רײַזע פֿון טשערנאָוויץ קיין קיִעוו״

אנו שמחים לידע אתכם על אירוע פרונטלי שיתקיים בבית לייוויק ביום ד', 9 ביוני 2021, בשעה 11.00:

"לפני מבול שלוש ערים: פטרבורג, וורשה, מוסקבה"

האירוע הינו בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש ובהשתתפות ד"ר בלהה רובינשטיין שתרגמה את הטרילוגיה של שלום אש מיידיש לעברית.

lifney mabul

לרכישת כרטיסים: https://did.li/k73Hw

אתר של בית לייוויק: https://www.leyvik.com

איגרת מס' 20 מוקדשת לסופר אברהם קרפינוביץ

karp1 

אברהם קרפינוביץ' נולד בשנת 1913 בווילנה ולמד בתיכון בו היתה שפת ההוראה יידיש. אביו היה מנהל התיאטרון העממי בווילנה. עם פלישת הגרמנים ב-1941 נמלט אברהם לברה"מ והגיע עד קזחסטן. לאחר המלחמה שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. באפריל 1947 עלה על אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" שנתפסה על ידי הבריטים ונשלח למאסר בקפריסין שם נכלא במחנה מעצר למשך שנתיים. בתקופה זו למד עברית וכתב סיפורים רבים.

בשנת 1949 הגיע לישראל. תחילה עבד בתיאטרון ההומוריסטי "המטאטא" וכעבור זמן מה הגיש את מועמדותו לתפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וקיבל את התפקיד בזכות שליטתו בשבע שפות. ב-33 שנות עבודתו בתזמורת דבק בו הכינוי "הכל-יכול", בזכות יכולתו להתגבר על כל בעיה ומכשול. המוטו שהנחה אותו כל חייו היה "ללא השכלה נועדנו להכחדה". בזמנו הפנוי למד היסטוריה באוניברסיטת לונדון. כתב ספרות ומונוגרפיות ביידיש, ופרסם בעיתונות היידית בישראל מאמרים שדנו בעניינים פוליטיים ובגורלה של שפת יידיש ותרבותה.

בשנת 1951 הצטרף לחבורה הספרותית היידית "יונג ישראל" שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. ב-1959 פרסם את הרומן הראשון שלו, דער וועג קיין סדום (הדרך לסדום). אחריו נדפסו ביים ווילנער דורכהויף (ליד חצר־המעבר הווילנאית, 1967); סיפורים על מלחמת ששת הימים, א טאָג פון מלחמה (יום של מלחמה), 1973; אויף ווילנער גאסן (ברחובות וילנה, 1981); צו פוס קיין ארץ־ישראל (ברגל לארץ ישראל, 1985); אויף ווילנער וועגן (בדרכי וילנה, 1987); די געשיכטע פון ווילנער גר־צדק גראַף וואַלענטין פאָטאָצק) סיפורו של גר הצדק מווילנה גרף ולנטין פוטוצקי, 1990); ווילנע, מיין ווילנע (וילנה, וילנה שלי, 1993); געווען, געווען אַמאָל ווילנע (היה היתה פעם וילנה, 1997).

karp2 

ספרו היחיד שכתב בעברית הוא המונוגרפיה על בוריסלב הוברמן – “קווים לדמותו“ (1973) שגיבורה הוא הכנר הידוע, מייסד התזמורת הפילהרמונית ברוניסלב הוברמן.

בתרגום עברי ראה אור ספרו "סיפורי וילנה", 1995 ובו מבחר של שנים עשר סיפורם. בסיפוריו מועלית וילנה היהודית, שלפני השואה, על כל צבעוניותה וניגודיה, טיפוסיה המיוחדים, בעיקר משולי החברה, וההתרחשויות האופייניות לזמנן ולמקומן, והם נקראים כמעט כאגדות.

karp3

סיפוריו תורגמו גם לגרמנית, לליטאית ולרוסית . זכה בפרסים ספרותיים בעולם תרבות יידיש , בהם: פרס מנדלי מוכר ספרים לסופרי יידיש מטעם עיריית תל אביב (1976), פרס איציק מאנגער ליצירה ספרותית ביידיש (1981) ופרס ראש הממשלה לספרות יידיש (1988).

איש צנוע מאין כמוהו היה קרפינוביץ' אף שיצר קשרי חברות אמיצים עם גדולי המוזיקאים וגדולי הפוליטיקאים. הוא נהנה מידידות ארוכת שנים עם הנשיא השלישי זלמן שז"ר ועם ראש הממשלה גולדה מאיר. ספריו תורגמו לשפות שונות והרצאותיו על הספרות האידית מילאו אולמות מפה לפה במוסקבה, כמו גם באנגליה ובארה"ב. הוא עזר למשוררים צעירים להוציא לאור את יצירותיהם. הנושא המרכזי של יצירתו הוא הקהילה היהודית בווילנה, על השכבות החברתיות המגוונות שנמנו עמה. מקום מיוחד הקדיש לדמויות שוליים ולאנשי העולם התחתון. סגנונו ניכר באיכויות נטורליסטיות וכתיבתו מאופיינת ברגישות לירית, בחמלה ובהומור.

לציון יום הולדתו ה-90 נערך לכבודו ערב ספרותי בבית שלום עליכם. כמו כן הספיק לערוך טיול שורשים בוילנה עיר הולדתו האהובה. עד יומו האחרון כתב לעיתון "לעצטע נייעס" (מהדורת ידיעות אחרונות באידיש) וחמישה ימים לפני מותו הרצה בירושלים באירוע מטעם ארגון "יונג אידיש".

אברהם קרפינוביץ' נפטר בתל אביב בב' בניסן תשס"ד, 24 במארס 2004. ארגונים העוסקים בהנצחת התרבות האידית ברחבי העולם מנציחים את זכרו של בטקסים ופעילויות נוספות. אף שנפטר בשיבה טובה שותפים כל מכריו להרגשה כי הלך לעולמו בטרם עת.

להעשרה:

הרצאתו של ד"ד מרדכי יושקובסקי, חוקר תרבות ופולקלור היידיש ,חבר הוועד המנהל של הרשות, במסגרת הסידרה: וילנה יהודית דרך צחוק ודמע. אלמנט הומוריסטי ביצירותיו של אברהם קרפינוביץ'.

מפגש בבית לייוויק מוקדש לאברהם קרפינוביץ' במסגרת סדרה בעקבות סופרי וילנה, עליו ומספריו ביידיש https://www.youtube.com/watch?v=qPCaxZ5JzII

ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה, באתר יד ושם 

הדגל האדום", בתרגום לאנגלית מאת הלן חוה מינץ (מתוך ספרו "אויף ווילנער גאסן", 1981), באתר JewishFiction.net 

מסיפוריו: "כלי-כסף מפולין"; תרגמה רבקה בסמן, מאזנים נג (1981) 285–290, המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה; "סיפורו המופלא של אורקע נאכאלניק", קשר 18, סתיו 1995, 93–101

 

אנו שמחים להזמין אתכם לאירוע השקה מטעם בית לייוויק לספרו של רוני כהן "מתנה לפורים".

הספר יצא לאור בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

האירוע יתקיים בזום ביום ד' 21/4/2021 בשעה 19:00

לכניסה לאירוע יש להיכנס לקישור: zoom.us/j/81793667633?pwd=SGUyUVNLLy8wRmRwVS9ickp1dE1NZz09

matana lepurim

העמותה למען האזרח הוותיק, מרכז תרבות כושר ופנאי בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש

שמחים להודיע  על מופע ממיטב שירי היידיש בשפת המקור ובעברית, מלווים בקטעי קישור, 

מופע מרגש ומיוחד "די פּעטרושקע קאַבאַרעט" ("קברט הפטרוזיליה")
ביום שני 19/4/2021 
בשעה 16:30

הזמרת חן לקס בליווי מוזיקלי של יובל לב ארי

עלות: 20 ₪ לאדם
כרטיסים בטל' 09-7720707

המופע יתקיים במרכז תרבות כושר ופנאי ברח' ההגנה 114 רעננה,
הכניסה מותנית בהצגת תו ירוק

כדי לצפות בהקלטת האירוע שהתקיים בזום, הקליקו על הקישור

https://www.youtube.com/watch?v=AWSkFRdmYN4

תקראו ותאזינו לדברי שמעון פרס, לשירים שכתב ח.נ. ביאליק, לנאומים של גולדה מאיר, יצחק בשביס זינגר, זאב ג'בוטינסקי ובן גוריון, לשירי ליא קניג, ולדברי אתגר קרת המסביר למה בחר לתרגם את ספרו האחרון דווקא ליידיש.  

זו זווית שונה ומעניינת ואנו מקווים שתיהנו ממנה. אנו מבקשים לפתוח את המצ"ב  לקריאה.

איגרת מס' 18: קטעים נבחרים ומעניינים

להלן קישורים למיזמים משותפים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש עם מוסדות העוסקים בתרבות יהודית.  

1)  פרוייקט של הרשות עם מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן. קטעים נבחים מההרצאות של ד"ר יעד בירן: "יידיש ששומעים רק בעיר העתיקה""מסעות בנימין השלישי"

2) פרוייקט של הרשות עם "דור ההמשך אוהבי יידיש". הרצאה של אריק ברנשטיין: "יידיש בברודווי"

galay2021 page 001

 

.ביום 9.2.2021 הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל ביתי "פֿרייען זיך איז גוט" בליווי הפסנתרן איגור אוסטרובסקי

lozinsky page

איגרת מס' 17: על הסופרת קדיה מולודובסקי  

אנו שמחים להציג לכם איגרת חדשה והפעם על הסופרת קדיה מולודובסקי. חלקכם וודאי מכירים את שמה, בעיקר בגלל שירי הילדים שלה ובזכות ספרה "פתחו את השער". שיריה כתובים בלשון פשוטה וניכרת בהם השפעתם של שירי עם. היא תיארה בעיקר את עולמם של הילדים הגדלים בעיירות ובשכונות עוני לפני מלחמת העולם הראשונה.

איגרת זו מהווה תקציר מתוך אחרית הדבר של אמיר שומרוני מן הספר מאת קדיה מולודובסקי "לילות חשון, שירים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם בית שלום עליכם ובתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

kadya molodovsky

המאמר פורסם באתר של המוזיאון המקוון של התיאטרון היהודי / אוסף תיאטרון היידיש. שלא כהרגלנו ובגלל אורך המאמר, אנו מבקשים לפתוח את המצ"ב לקריאה.   

ביום ראשון 24.1.2021 , במסגרת המיזם שלנו "אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע") "פינה אינטימית בזום"), סופר וחוקר יידיש ד"ר יעד בירן הגיש הרצאה "מנחם-מנדל בתל-אביב, טוביה בעין חרוד - ספר המסע של יוסף טונקל לארץ ישראל" עם סרט יוטיוב על יוסף טונקל - סופר ומשורר יידיש שנודע בכתיבתו ההומוריסטית, תחת שם-העט דער טונקעלער, כלומר "האפל". 

biran mm

.אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 16: 100 שנה להצגת "הדיבוק" של ש. אנ-סקי

המחזה "צווישן צוויי וועלטן: דער דיבוק" ("בין שני עולמות: הדיבוק") מאת ש. אנ-סקי, שחובר בין השנים 1913-1916 ועוסק בפולקלור ובמיסטיקה יהודיים, הפך לאחת היצירות הקאנוניות של התרבות היהודית.  

 "הדיבוק" נכתב ברוסית ולאחר מכן תורגם ליידיש בידי אנ-סקי עצמו. הוא הועלה לראשונה ביידיש ביום ה-30 למותו של אנסקי בדצמבר 1920 על  ידי  "הלהקה הווילנאית" בוורשה.

ב-1922 ערך תיאטרון "הבימה" במשכנו במוסקבה את הצגת הבכורה של הגרסה העברית, בתרגומו של חיים נחמן ביאליק ובבימויו של יבגני וכטנגוב. במהלך השנים המחזה הוצג והתפרסם בכל רחבי העולם.

העלילה מספרת על בחור ישיבה אביון ששמו חנן, המאוהב בלאה, בת הגביר. כשמתברר לו שתינשא לאחר, הוא מת, אך נשמתו נאחזת כדיבוק בגופה. אביה מביאה אל צדיק כדי שירפאה, ובעת גירוש הרוח מתברר סוד אפל מן העבר.

הקונגרס לתרבות יידיש  - אַלװעלטלעכער ייִדישער קולטור־קאָנגרעס שבניו ירק, ציין החודש 100 שנה להצגה הראשונה של הדיבוק ביידיש והפיק סרט עם כתוביות באנגלית. בצוות השחקנים נמנים: מייק בורשטיין, שיינע בייקר, מנדי כהאן, ועוד.

לצפייה: https://www.youtube.com/watch?v=sop8T-OxN2M&ab_channel=CongressforJewishCulture

Dibuk2

ש. אנ-סקי ( כינויו הספרותי של  שלמה זאנוויל רפופורט) - 1863-1920, היה סופר, מחזאי ביידיש וברוסית. הוא בחר בשם משפחה של אמו כדי להנציח את שמה.

an sky 

ש. אנ-סקי גדל במשפחה חסידית אך בבגרותו נטש את הדת, למד לימודי חול וקרא את ספרות זמנו של הסופרים הרוסים הגדולים. הצטרף לתנועה הסוציאליסטית ועבד במלאכות שונות, היה נפח וכורך ספרים ועוד, גם כדי להתפרנס וגם כדי להכיר מקרוב את חייהם של המוני העובדים ברוסיה. סיפוריו הראשונים נכתבו ברוסית, אבל נושאיהם היו מחיי יהודי רוסיה.

בשנת 1894  יצא לפריז, בה שימש כמזכירו של הפילוסוףמהפכן הרוסי פיוטר לאברוב. בשנת 1905  חזר לרוסיה, נטש את כתיבתו הרוסית והחל לכתוב ביידיש. פרסם שירים ופזמונים, ובהם גם המנונה של תנועת "הבונד" - "די שבֿועה" ("השבועה") . כמה ממחזותיו תורגמו לעברית, ובהם  "הדיבוק" – שתורגם בידי חיים נחמן ביאליק.

בשנות מלחמת העולם הראשונה התמסר לסיוע והצלה של קהילות יהודיות שנפגעו ונהרסו במלחמה. ש. אנ-סקי היה מחלוצי המאספים והמלקטים של סיפורי העם, הניגונים והשירים היהודיים ברוסיה.

בין השנים 19121914  עמד בראש משלחת מחקר אתנוגרפית שמטרתה הייתה איסוף, קטלוג ושימור סיפורים, אגדות, צילומים שירים ועדויות מן ההווי היהודי. רבים מסיפוריו ושיריו של אנ-סקי מבוססים על סיפורי העם, שירי הילדים, האגדות העממיות ומעשי הנפלאות של חסידים שליקטה המשלחת וביניהם מחזהו הדיבוק".      

 אנ-סקי לא זכה לראות את המחזה שלו מוצג  על הבמה. ב-9 בדצמבר 1920, ביום השלושים למותו, הציגה "הוילנר טרופה" את "הדיבוק" בפעם הראשונה, ביידיש, בבימויו של דוד הרמן וזכתה להצלחה כבירה.

ב-31 בינואר 1922 העלה את ההצגה תיאטרון "הבימה", בכיכובה של חנה רובינא, שהפכה מאז להצגת הדגל של התיאטרון הלאומי.

בשנת 1918  נמלט אנ-סקי מרוסיה ומהמהפכה, עבר לווילנה ומשם המשיך לוורשה, שבה שהה עד מותו בשנת 1920. באותה שנה יצאה מהדורה מפוארת ביידיש של כל כתביו, שמנתה 15 כרכים.

 אנ-סקי פרסם כ-25 כרכי סיפורים, שירים ומחזות ביידיש וברוסית. לעברית תורגמו עד היום רק מקצת מיצירותיו.

קברו של ש. אנ-סקי, יחד עם י"ל פרץ ויעקב דינזון

an ski

הפסל בבית העלמין היהודי בוורשה "מאוזוליאום שלושת הסופרים" , מעשה ידיו של הפסל הנודע אברהם אוסצ'גה  

להעשרה: