seker

FaceBook

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

חדשות ואירועים

מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 9 : שלוש הרצאות של ד"ר יושקובסקי מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון...
תחרות הסיפור הקצר ביידיש - 2020  הרשות הלאומית לתרבות היידיש מזמינה כותבים להשתתף במיזם מרתק: תחרות הסיפור הקצר בשפת היידיש. התחרות...
המופע עם הזמר מ' גאיסינסקי לכבוד יום ירושלים לכל שוחרי היידיש היקרים, אנו שמחים לשתף אותכם הקלטה של המופע היידישאי עם הזמר מיכאל גאיסינסקי...
כתב עת "ייִדישלאַנד" "ייִדישלאַנד" זהו כתב עת עצמאי לספרות שיוצא לאור בישראל ארבע פעמים בשנה. הוא נוסד בשנת...
מועדון יידיש מהבית - האגרת ה-8: על שלום אש   מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה אנו שמחים להעביר לכם...
מועדון יידיש מהבית - האגרת מס' 7: ביידיש זה מצחיק יותר מועדון יידיש מהבית - האגרת מס' 7: "ביידיש זה מצחיק יותר" על שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר אנו שמחים להקדיש...
מועדון יידיש מהבית - האגרת ה-6 מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה.  אגרת מס' 6: אנו מזמינים אתכם להאזין...
מועדון יידיש מהבית - האגרת ה-5 האגרת מס' 5 של מיזם הרשות "מועדון יידיש מהבית" מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג  השנה אנו...
פרויקטים אשר זכו בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש בשנת 2020  תקליטור עם רומנסות ביידיש .                                                                                                                                                             לוח שנה מאויר יידיש-עברית ובו תיאור 12 מסעות...
פרויקטים אשר זכו בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש בשנת 2019 הקלטת השיר "זאל זיין" - ווידאו קליפ להפצה ביו-טיוב הוצ"ל של ספר על טקסי...
מועדון יידיש מהבית: המפגש הראשון כדי לצפות בהרצאה, לחצו נא על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=vFMHkioRbZs&feature=youtu.be
השיר "זאָל זײַן" מאת יוסף פאפירניקוב בביצוע יוני אילת  השיר "זאָל זײַן" ("אולי", "שיהיה") מאת יוסף פאפירניקוב בגרסה עברית, בביצוע יוני אילת. הקליפ זכה בתמיכת הרשות ואותו...
המפגש ה-4 מהסדרה "מועדון יידיש מהבית" - על יצחק בשביס זינגר המפגש המקוון הרביעי מהסדרה "מועדון יידיש מהבית" - על סופר היידיש יצחק בשביס זינגר את...

מקלדת וירטואלית


klaviatura



מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" את איגרת מס' 9

שלוש הרצאות מפיו של

 ד"ר מרדכי יושקובסקי
yushkovsky

בהמשך למאמצינו להנעים לכם את השהייה בבתים, אנו שולחים לכם הפעם, מקבץ סרטוני יו טוב קצרים, מבית היוצר של מרכז היידיש הבינלאומי בוילנה מיסודו של הקונגרס היהודי העולמי

פרטים נוספים על ארגון זה באתר האינטרנט ובדף הפייסבוק 

מצ"ב קישור לשלוש ההרצאות מפיו של ד"ר מרדכי יושקובסקי. ההרצאות ברוסית עם כתוביות באנגלית 

 די גאָלדענע מדינה" של אמריקה" Di Goldene Medine - the Golden Country of America  

שלושת הקלסיקונים של ספרות היידיש The three classics of Yiddish literature 

הומור בתרבות היידיש Humour in Yiddish culture 

אנו מקווים שתהנו גם הפעם. נשמח לקבל מכם משוב לגבי מיזם "מועדון מהבית"

לכל שוחרי היידיש היקרים, אנו שמחים לשתף אותכם הקלטה של המופע היידישאי עם הזמר מיכאל גאיסינסקי שהתקיים הבוקר בחצר בית יהודית לכבוד יום ירושלים, ושודר גם בזום.

המופע בחסות הרשות. הנכם מוזמנים ליהנות מההקלטה ולשתף עם חברים. לצפייה במופע לחצו כאן.
yom yerusholaim

 

מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" את איגרת מס' 8 שעוסקת בסופר היידיש הידוע

 sholem ash 

שלום אש, 1940. קרדיט: ויקיפדיה

לציון 140 שנה להולדתו (1880) ו- 63 שנה למותו (10 ביולי 1957)

סופר ומחזאי שזכה להכרה עולמית. יצירתו כוללת סיפורים ריאליסטיים בעלי גוון חברתי, מסות, רומנים ומחזות היסטוריים. בכתיבתו עסק גם בהנצחת ההווי המקומי של העיירה היהודית וגם בנושאים הקשורים לקיום היהודי לאורך הדורות. מרבית יצירתו נכתבה ביידיש. ספריו תורגמו לשפות רבות, מחזותיו הוצגו בגרמניה ובפולין ופרסומו בעולם היהודי הרקיע שחקים. אש כתב סיפורים קצרים, רומנים ומחזות שעסקו בדמויות השוליים של העיירות היהודיות, בהיסטוריה יהודית ובתולדות עם ישראל, וכן בקשר העמוק שבין היהדות לנצרות. התיאורים הצבעוניים שלו מצאו הד בלב הקוראים היהודים ולקוראים הלא-יהודים סיפק הצצה אל עולם אחר, שהיה זר וקרוב בעת ובעונה אחת. החל מסיפוריו הראשונים תיאר גם את היחסים בין גויים ליהודים, נושא שעבר כחוט השני לאורך כל יצירתו.

שלום אש היה הסופר היידי היחיד, עד יצחק בשביס-זינגר, שנהנה ממוניטין בינלאומי ומחזותיו הוצגו בתיאטרונים נודעים בעולם. כמעט כל ספריו שתורגמו לאנגלית היו רבי-מכר, והוא הצליח לשלב את אהבת הקהל עם הערכת הביקורת. זכה בפרסים ספרותיים רבים ואף היה מועמד פעמיים לפרס נובל.

שלום אש נולד בעיירה קוטנו שבפולין. למד בחדר ובישיבה ועד מהרה גילה גם עניין רב בתרבות האירופית והשקיע מאמצים בלימוד השפה הגרמנית. כך פילס את דרכו לספרות הקלאסית של תקופתו ולעולם התרבותי שמחוץ לעיירה היהודית. בהיותו בן עשרים עקר לוורשה, הסתפח אל הקהילה היהודית הספרותית-אינטלקטואלית והיה בן בית בביתו של הסופר י"ל פרץ, שהיה אז מרכז הספרות העברית הצעירה בוורשה. התחיל לכתוב ולפרסם סיפורים ומחזות בעברית וביידיש וב-1902 הוציא קובץ סיפורים ראשון‏. לאחר זמן לא רב עבר לכתוב רק ביידיש ומחזותיו התפרסמו והוצגו בארצות שונות באירופה והפך במהרה לסופר היידי המוביל, כשהוא כותב יצירות על נושאים מפתיעים - בין אם מדובר על יהודים אנוסים בספרד, או משיח השקר שבתי צבי. אש ביקר כמה פעמים בישראל, חי באירופה, ולקראת מלחמת העולם השנייה עקר לארצות הברית.

גורלו התהפך בסוף שנות השלושים של המאה העשרים, כשפרסם את "הטרילוגיה הנוצרית" שפרסומה בלב שנות הסבל והאימים של העם היהודי באירופה גרם לקרע עמוק עם קהלו היהודי. הפופולריות של אש נסדקה כאשר הוציא לאור ב-1939 את "האיש מנצרת", העוסק בחייו של המשיח הנוצרי מנקודת מבט אוהדת ומנסה לחבר בין היהדות לנצרות כשמציג את ישו כ"נביא חשוב אשר אבד לעם היהודי". התזמון היה אומלל: באירופה השתוללה מלחמה ומעשי הנאצים כלפי היהודים וכליאתם בגטאות היו ידועים. על הרקע הזה, העובדה שאש פרסם ספר שהציג את מייסד הנצרות באופן חיובי, הפכה אותו למוקד ישיר להתקפות. הוא לא הסתפק בזה וחיבר ספר המשך בשם "השליח" שהוקדש לחייו של פאולוס, מי שעיצב את הנצרות כדת נפרדת. כתוצאה אש הוצג כמי שנטש את היהדות לטובת הנצרות. אך הוא המשיך להחשיב עצמו כיהודי ולא היה מוכן להתנתק מהרקע היהודי שלו. כך או כך, עבור הציבור היהודי הדבר לא היה מקובל כלל. אף עיתון יהודי בארה"ב לא היה מוכן לפרסם את יצירותיו, חוץ מעיתון קומוניסטי.  

אמנם אש לא ראה עצמו כמי שמתעתד לגור בישראל, אך כשכלו כל הקצים ומצבו בקהילת דוברי היידיש בניו יורק הפך בלתי אפשרי, היגר לארץ ב-1955 וחי בבת ים בשנתיים האחרונות לחייו. הוא העניק ראיונות לעיתונים שונים ובהם סיפר על תחושותיו הנשגבות כשהוא מתהלך בארצו של ישו. בזה כמובן עורר שוב זעם רב בחו"ל. שלום אש נפטר בלונדון בי"א בתמוז תשי"ז, 10 ביולי 1957.

בין כתביו הידועים נמנים: המחזה "אל נקמות", מחזה פרובוקטיבי שהצגתו לפני 100 שנה יצרה הד שערורייתי, הרומן "מוטקה גנב" על חיי העולם התחתון היהודי-גנבים, רוצחים וזונות והטרילוגיה "אחרי המבול//שלוש ערים : פטרבורג ורשה, מוסקבה" .   מספריו שתורגמו לעברית:  אמריקה, (1928)  סיפורים, תירגם א. צייטלין;  מוסקבה (1935), רומן, תירגם י"ל ברוך;  על פי התהום,  (1938)  רומן, תירגם י"ל ברוך; המכשפה מקשטיליה , (1953)  רומן היסטורי, תירגם י"ה ייבין; מן המיצר, (1955) רומן, תירגם מאנגלית א. אמיר; קידוש השם (1956) , רומן, תירגם י"ה ייבין;  שירת העמק ועוד סיפורים ארצישראליים,  (1957) תירגם ד. סיון;  ילד של סתיו, סיפורים (2007), תירגמה ל. אילון.

לקריאה נוספת:                               

לעולם התוכן של שלום אש באוסף תיאטרון היידיש און-ליין, בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות יידיש https://www.jewish-theatre.com/he/113/51

YIVO | Asch, Sholem  

https://benyehuda.org/read/9214   שלום אש מאת שושנה שרירא – פרויקט בן יהודה

https://benyehuda.org/read/10308 שלום אש מאת יעקב שטיינברג – פרויקט בן יהודה 

https://www.haaretz.co.il/blogs/beithatfutsot/BLOG-1.6574008    שלום אש: עלייתו ונפילתו של  "צ'ארלס דיקנס היהודי" 

https://moby.org.il/building/sholem-asch/https://benyehuda.org/read/7091  על שלום אש ופרץ הירשבין מאת חיים נחמן ביאליק 

https://www.yiddishbookcenter.org/collections/yiddish-books/spb-nybc206211/bialin-a-h-sholem-ash שלום אש מאת ביאלין, א. ה

https://www.maariv.co.il/culture/literature/Article-670901[שלום אש מאת כרמית ספיר ויץ

על ההצגה "אל נקמות" :

https://www.studioact.co.il/%D7%90%D7%9C-%D7%A0%D7%A7%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%90%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%A9-%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-2007

ראו באתר של התיאטרון הקמרי

beyt ashבית שלום אש פועל כחלק ממערך המוזיאונים בעיר בת ים.
לאחר שעבר שימור אדריכלי נפתח הבית לציבור, ובמתכונתו הנוכחית יעסוק בשפות נשכחות, בתרבות היידיש, ויהווה מקום למפגש, יצירה והגות. בבית ארכיון , יצירות אמנות של דגה, פיקאסו ושאגאל, ואוספים של חפצי יודאיקה וממצאים ארכיאולוגיים שאסף אש במהלך חייו.

הכתובת: רח' ארלוזורוב 50, בת ים.

שעות פתיחה בית שלום אשיום שישי, שבת 10:00 – 14:00 (בימי הקורונה יש להתעדכן ).
בשאר ימי השבוע הביקור בבית יתאפשר בתיאום מראש בטל׳: 03-6591140

שלום אש פגש את ראש העיר הראשון של בת ים, ששאף להפיכת העיר למרכז תרבות ורוח, והוא הציע לו לעלות ארצה ולהשתקע בבת ים, תוך שהוא מתחייב לבנות עבורו בית מגורים שבו יוכל להמשיך לעסוק במלאכת הכתיבה. שלום ומתילדה קיבלו את הזמנתו ועברו לגור בביתם בשנת 1955. אש הביא עימו חלק מכתביו שאותם תכנן לתרגם לעברית, וכן חלק מספרייתו הפרטית, עבודות אמנות וחלק מאוסף היודאיקה שלו. כעבור פחות משנתיים, בעת ביקור משפחתי בלונדון, נפטר אש במפתיע. מתילדה לא שבה עוד לבת ים, והבית נותר סגור. בצוואתה הורישה את הבית “על כל אשר בו” לעיריית בת ים כדי שישמש מוזיאון ובית למורשת שלום אש.

לאחרונה עבר הבית שימור אדריכלי, ופריטי הריהוט, האמנות והיודאיקה שבו שומרו גם הם. ארכיון הבית סודר אף הוא ומצוי כעת בתהליך מיון וקטלוג. לאחר שהיה סגור במשך עשור נפתח הבית שוב לציבור באפריל 2019. לצד פעילותו כמוזיאון הוא פועל שוב כבית תרבות, בית לשפה המדוברת והכתובה, ומתעתד לארח תוכנית שהות לכותבים ויוצרים.

הרשות הלאומית לתרבות היידיש  תומכת בסדנאות חינוכיות במוזיאון לילדי בתי הספר בבת ים.

לקריאה נוספת על בית שלום אש:

בית שלום אש - רשמי ביקור במבנה לשימור

https://shimur.org/news/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%A9-%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A8-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%A0%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8

עיריית בת ים | מוזיאון בית שלום אש | מוזיאון שלום אש 

מועדון יידיש מהבית - האגרת מס' 7: "ביידיש זה מצחיק יותר" על שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר

אנו שמחים להקדיש את "מועדון יידיש מהבית" לצמד הקומיקאים שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר  אשר העלו עשרות הצגות ביידיש וגם בעברית, ועוררו שינויים תרבותיים בעולם היהודי של התקופה.

jigan shumacher

שמעון דז'יגאן וישראל שומאכר, נולדו בתחילת המאה ה-20 בלודז' שבפולין וכבר בגיל צעיר נחשפו לעולם תיאטרון היידיש שהחל אז להתפתח. באמצע שנות ה-20 הצטרפו לקבוצה קטנה של שחקנים יהודים צעירים עם להט מהפכני וסוציאליסטי שהקימו קולקטיב אמנים בשם "אררט". כשהקבוצה עברה להציג בוורשה בשנות ה-30, החלו דז'יגאן ושומאכר להופיע כצמד קומי בדומה לצמדים קומיים שפרחו באותה תקופה בעולם. כשפרצה מלחה"ע השנייה הם כבר היו כוכבי–על. בוורשה היה להם תיאטרון קבוע, אך הם כיכבו כצמד גם בסרטים וזכו להצלחה בקרב הקהל היהודי, ממש כמו  "השמן והרזה" - אבוט וקוסטלו ולורל והרדי.

כשפולין נכבשה ע"י הנאצים, הם נדדו ממקום למקום והרחיקו עד טשקנט שבאוזבקיסטן שם התחילו להופיע בשפה הרוסית בפני האוכלוסיה המקומית. כשניסו להצטרף לצבא אנדרס ולהגיע איתו ארצה, הם נכלאו ושוחררו רק אחרי המלחמה. אחרי התלאות שעברו עקב כך, הצליח הזוג לחבור שוב ולהופיע מול עקורים יהודים ברחבי פולין וזכו לפופולריות רבה. בסוף שנות ה-40 יצאו למסע הופעות במערב אירופה וכיכבו כאחד מהצמדים הפופולריים ביותר ביבשת, הם יצרו רפרטואר חדש המבוסס על בדיחות על המצב היהודים באירופה ומערכונים הקשורים בסיטואציות משפחתיות על-זמניות. 

עם הקמת מדינת ישראל, עלתה השאלה באם יזכו דז'יגאן ושומאכר למקום ומעמד בארצנו. בשנת 1949 הוחלט במדינה הצעירה לאסור העלאת מופעים והצגות ביידיש. מי שהפר את הצו נשפט ונקנס וזאת למרות שהיה קהל לא קטן של דוברי יידיש וחובבי המופעים של דז'יגאן ושומאכר. למעשה, נאסר על השניים להופיע בישראל עם הרפרטואר שלהם. בתחילת 1950  הם עלו לארץ, ניצלו פרצה בחוק המתירה  לתושבי חוץ להציג ביידיש והופיעו בהצלחה .מהר מאוד נסגרה הפרצה, והמועצה לביקורת סרטים ומחזות קבעה שאמנים אורחים יכולים להופיע בישראל  במשך שישה שבועות בלבד. עקב כך יצאו  השניים, באפריל 1953 לסיבוב הופעות מוצלח בצפון ובדרום אמריקה. הם שבו לישראל בתחילת שנת 1955 לאחר שהגיעו לפשרה עם הרשויות שהתירו להם להופיע, בתנאי ששליש מהופעתם יכיל קטעים בעברית. קטעים אלה היו קטעי מעבר של שירים בעברית ששרו זמרות ישראליות.

הופעת הבכורה של דז'יגאן ושומאכר הייתה אמורה להתקיים באולם "אהל שם" ברחוב בלפור בתל אביב, שהיה אז האולם הכי יוקרתי בעיר והיחיד שהכיל אלף מקומות. ביום ההופעה נהרו אלפי אנשים ומילאו את רחוב בלפור משדרות רוטשילד ועד רחוב אלנבי. מכיוון שלא ניתן היה להכניס את כולם, הוחלט להציב רמקולים לאורך הרחוב.

בשנת 1958 הוסרה הגבלת השפה, אבל זה היה קצת מאוחר מידי למרות ההצלחה המסחררת לה זכו שאף פרצה לקהלים חדשים. באמצע שנות ה-50 החלו מחלוקות רציניות בין השניים וב-1960 הצמד התפרק. שומאכר, ניסה להגשים את חלומו להיות שחקן דרמטי והשתתף בהצגה שלא זכתה להצלחה. הוא נפטר ממחלה, שנה אחר כך בגיל צעיר יחסית ולא זכה בחייו להכרה ממסדית.  דז'יגאן לעומתו, המשיך להעלות מופעים סאטיריים ביידיש שאמנם זכו לחשיפה, אך נאלץ להתמודד עם השינויים בקהל שלא ידע יידיש ולא הבין את ההומור המיוחד. עד מותו, ב-1980, דזיגאן הופיע ושיחק ואפילו זכה לכמה ספיישלים בטלוויזיה הישראלית.

דז'יגאן ושומאכר יוזכרו תמיד כגורם מרכזי האחראי להומור היידיש בישראל וכמי שחוללו מהפכה בתפישת היידיש וחשיבות השימור שלה והשפיעו על ההומור והסאטירה היהודיים עד לימינו.  

לקריאה נוספתהתיאטרון של דזיגאן ושומאכר מתוך אוסף תיאטרון היידיש און ליין– מיזם הזוכה בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.  https://www.jewish-theatre.com/he/127

ז'יגאן ושומאכר בישראל https://www.jewish-theatre.com/he/127/154

להעשרה והשראה בקרו בתערוכה בבית התפוצות: ויהי צחוק – הומור יהודי מסביב לעולם

לצפייה והאזנה : https://www.youtube.com/watch?v=ABCvK5iBbqs  דז'יגאן ושומכר: שריפה בכתריליבקה

https://www.youtube.com/watch?v=XYV2abWwGvQ&t=145s

דז'יגאן ושומאכר על הגטו מתוך: "הילדים שלנו" 1948 UNZERE KINDER

https://www.youtube.com/watch?v=OJt_CA857aU

Dzigan & Shumacher - Zol Zayn Shulem - Yiddish Humor

https://www.youtube.com/watch?v=bh3toCFfZ60

דז'יגאן ושומאכר- "א רענדל א װאָרט"

https://www.youtube.com/watch?v=UIJmyvlBdQA

Dzigan & Shumacher : Heilung far nervn, part 1

https://www.youtube.com/watch?v=d9UhnSmz32U

Dzigan & Shumacher - Der astronaut - Yiddish Humor

מועדון יידיש מהבית - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה. 

אגרת מס' 6: אנו מזמינים אתכם להאזין להרצאה בסדרה "בכור המהפכה" שנערכת במסגרת אוניברסיטת תל אביב ביוזמתו של פרופ' אברהם קציר, לזכר אביו פרופ' אהרן קציר מבכירי המדענים בישראל  שנרצח בשנת  1972 על ידי טרוריסטים יפניים בשדה התעופה לוד.

ההרצאה הינה בנושא תרבות היידיש: "מסע בין עולמות" ותינתן על ידי פרופ' אברהם נוברשטרן, חוקר יידיש,  לשעבר  ראש התוכנית ליידיש באוניברסיטה העברית וכן מנהל  "בית שלום עליכם".

ליווי מוסיקלי: הזמרים מקסים לוינסקי וגלי בן אריה מהסדנה לשירת היידיש האמנותית בהנהלת רגינה דריקר. 

ההרצאה ביום ה', 18 ביוני 2020 בשעה 19:30.

היצירה ביידיש היא אחד המאפיינים המרכזיים והמורכבים, של התרבות היהודית המודרנית. על סף המאה העשרים הייתה היידיש שפת הדיבור והקשר שרווחה בפי יהודי מזרח אירופה, כולל מחוזות ההגירהבארה"ב ובדרום אמריקה. בתהליך מואץ ודרמטי הפכה היידיש לשופר תרבותי בתחומים רבים ובראש ובראשונה בזכותם של סופרים כמו: מנדלי מוכר ספרים, י"ל פרץ ושלום עליכם ובעת המודרנית - יצחק בשביס זינגר. חשוב לציין כי העיתונות ביידיש  הייתה גורם מלכד של יהודי מזרח אירופה על פזורותיהם, בכל רחבי העולם. התיאטרון היידי והשירים ביידיש דיברו אל ליבם של ההמונים והיו עבורם מקור השראה והזדהות. הרצאה זו תתמקד ביחסי הגומלין בין הגורמים המגוונים שתרמו לפריחתה של תרבות היידיש במאה העשרים. 

להלן הקישור להרצאה. הקישור פעיל רק בשעה היעודה.

frug

האגרת מס' 5 של מיזם הרשות "מועדון יידיש מהבית" מוקדשת למשורר שמואל שמעון פרוג 

השנה אנו מציינים 160 שנה להולדתו

"בשביל קוראי השירה ואוהבי האמנות בימינו, אשר אינם קוראים רוסית ויידיש, פרוג הוא לא יותר מאשר שֵׁם של רחוב בערי ישראל. עם זאת, שמעון שמואל פרוג (1860-1916) הוא אחד המשוררים הציונים היהודים שהשפיעו רבות על שירת התחייה שלנו, ובפרט על שני ענקיה: חיים נחמן ביאליק ושאול טשרניחובסקי.
לשון השיר של פרוג היא בעיקר רוסית ויידיש ומעט כתב עברית, אך בתחום השדות הסמנטיים, אוצר הלשון והדימויים, ניכרת לקורא הישראלי העכשווי, שגדל על שירת ביאליק, מידת השפעתו של פרוג על משוררנו הלאומי." (כתב רן יגיל)

בקישורים כדלקמן תוכלו לשמוע שירים שנכתבו ע"י פרוג.

"צוויי טרויקעס - א זמרל אין הארץ"  https://www.youtube.com/watch?v=CtaSuvwCF5U מתוך האלבום "טובה בן צבי - מיט א זמרל אין הארץ".

"למשורר"https://www.youtube.com/watch?v=RmXJycMF-kQ בהקראת בעז אלברט

הקלטת השיר "זאל זיין" - ווידאו קליפ להפצה ביו-טיוב

הוצ"ל של ספר על טקסי היפוך בקולנוע העממי היידי והישראלי

הפקת שורה של מופעים ביידיש של שירי איציק מאנגער

הוצ"ל של ספר אקדמי : עיון משפטי ופסיכולוגי בששה מחזות יידיש

הפקת ספר ילדים מקורי ביידיש

קונצרט הסדנה לשיר היידי אמנותי

תרגום סיפורי פסח של שלום עליכם

הפקת סרט המספר את סיפורה של משפחה המחפשת אחר ילד שנעלם מבית החולים עם קום המדינה

הוצ"ל של 3 ספרים מתוך הסדרה על ספרות יידיש בת זמננו: מאת גרשון לייזרסון , יעקב וייצנר והלל קזובצקי

תרגום והוצ"ל של ספר על קדיה מולודובסקי

הוצאת תקליטור של שירי מארק ורשבסקי בביצוע מייק בורשטיין – המשך פרויקט קודם

הקלטת אלבום של תזמורת הכלייזמרים הישראלית

הוצ"ל של ספר רומסנות לשיריו של אושר שוורצמן

הפקה והוצאה לאור של דיסק שירים ביידיש

הוצ"ל של הספר "שפת אמת בשפת האם" - פרסום מדעי של כתב יד לא ידוע ביידיש

סדנאות ופעילויות לכל המשפחה

הוצ"ל של 3 ספרים: ישראל רודניצקי, אתגר קרת, דוד כץ

המורשת של תיאטרון הגוסט באתר של המוזיאון של התיאטרון היהודי.

הרצאות למשפחות ולצעירים בנושאי יידיש ופולקלור

הפקת ההצגה "יוסל רקובר מדבר אל אלוהים"

קיטלוג חומרים ביידיש בספרייה הלאומית

איסוף, שימור והנגשה לציבור של ספרים בתרבות היידיש

לצפייה ברשימה המלאה, אנא היכנסו לכאן.

המפגש המקוון הרביעי מהסדרה "מועדון יידיש מהבית" - על סופר היידיש יצחק בשביס זינגר

את השם "בשביס" אימץ לעצמו כדי להנציח את שם אמו בת-שבע שנספתה בשואה.

אמנם את סיפוריו הראשונים כתב בעברית, אך עד מהרה עבר ליידיש – השפה שרוב העם היהודי במזרח אירופה ובארצות הברית הבין וקרא באותה תקופה. תחילת דרכו הספרותית הינה בוורשה, בשנת 1935 עבר לארה"ב וב-1991 נפטר במיאמי.

בשביס זינגר זכה בפרס נובל לספרות בשנת 1978 ונשא את נאומו בשטוקהולם ביידיש ואף התייחס לשפה:

"היידיש היא שפה של גלות, בלי ארץ, בלי גבולות, שאינה נתמכת בידי שום ממשלה. זו שפה שאין בה מילים לכלי נשק ולשיטות מלחמה. זו שפה שבזו לה, הן יהודים שהשתלבו באמנציפציה והן גויים".

אתם מוזמנים לצפות בנאום שנשא ביידיש בעת קבלת הפרס:

https://www.youtube.com/watch?v=4d8yeL0oEwU   

בשביס זינגר לא היה רק סופר דגול, הוא פשוט אהב נשים כפי שתוכלו להתרשם הסרט הזה שהופק בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש . הוא הקיף את עצמו בנשים כמתרגמות, מעריצות ומקורות השראה.

"המוזות של בשביס זינגר"

https://www.youtube.com/watch?v=njvoGU_YsCM

בסיום המיזם החדש והמרתק שיזמה הרשות, תחרות הסיפור הקצר ביידיש, הכריז חבר השופטים על שלושת הזוכים במקומות הראשונים. לשמחתנו הזוכים הם כולם אנשים צעירים אוהבי ויודעי יידיש, ואלה שמותיהם:

מקום ראשון: אתל ניבורסקי - "בריוו צו אַ בלינדן זיידן" ("מכתבים לסבא עיוור")

19etlniborsky

אתל ניבורסקי נולדה בצרפת בשנת 2002 וחיה בירושלים מאז 2004. לאחרונה סיימה את לימודיה בתיכון שליד האוניברסיטה, אשר במסגרתו לקחה חלק בפרויקטים אקדמיים בתחום המדעים והדיפלומטיה. השנה סיימה סדנת כתיבה דו-שנתית בעברית בהדרכת המשורר הישראלי רוני סומק. אתל כותבת גם ביידיש ושניים מסיפוריה הקצרים זכו בפרסים מטעם ״יוגנטרוף״ ומטעם כתב העת ״דער וועקער״. כעת היא לומדת ערבית ועוסקת בתכנון המשך עתידה. 

מקום שני: שירי שפירא - "דרײַ אַלמנות" ("שלוש אלמנות")

19shirishapira

שירי שפירא נולדה בשנת 1987 ומתגוררת בירושלים. בוגרת תואר שני במגמה לתרגום באוניברסיטה העברית ובוגרת תואר שני נוסף בתוכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי יידיש. כיום היא מתרגמת מגרמנית, יידיש ואנגלית, עורכת לשון בעברית וכותבת את הבלוג "ספרים באוטובוסים".

מקום שלישי: רפי הלף - "אַ בריװ דער פּאָסט" ("מכתב לדואר")

19rafihelf

רפי הלף נולד בארה"ב בשנת 1994.סיים לימודים באוניברסיטת קולומביה וקיבל תואר ראשון בספרות יהודית בסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה. כעת לומד לתואר שני בספרות יידיש באוניברסיטת תל אביב.

על המשתתפים בתחרות היה לשלוח סיפור קצר אחד, שטרם פורסם ושאורכו אינו עולה על 3,000 מילים, בכל צורה ובכל סגנון, ובשפת יידיש תקנית. התחרות נפתחה לכותבים  שטרם פרסמו כתיבתם או שהוציאו לאור עד לספר אחד בלבד בשפת יידיש - וזאת על מנת לעודד יצירה חדשה ביידיש, אחת המטרות המוצהרות של הרשות.

אתם מוזמנים לשמוע את הרצאתו של לייבל באָטוויניק "אַ ייִד זינגט" על אביו, המלחין והמורה למוזיקה, יליד וילנה דוד באָטוויניק.

ההרצאה הינה ביידיש ואורכה 75 דקות. דברי פתיחה מפי בלה בריקס.

אנא היכנסו לאחד הקישורים המצורפים.

https://www.youtube.com/watch?v=TsYeZPH2Sb0&feature=youtu.be

https://youtu.be/TsYeZPH2Sb0

A yid zingt - lider un muzik fun dovid botwinik

זה זר של הרשות הלאומית לתרבות היידיש בטקס הנחת הזרים שהתקיים ביום הזכרון והגבורה ב-21.04.2020, ללא קהל, ביד ושם בירושלים.

zer

עקב מגפת הקורונה, כל האירועים שלנו שתוכננו עד הפסח מתבטלים או נדחים למועדים שיפורסמו בהמשך. אנו מאחלים בריאות לכולכם

אנא שימו לב על התאריך החדש

sadna 2020

ביום שלישי, 3 במרץ 2020, בשעה 16:00, במועדון "עמך" בבאר שבע יתקיים קונצרט של זוג הזמרים ביידיש: מוטי וקאיה.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

ביום חמישי, 12 במרץ 2020, בשעה 10:00, במועדון "עמך" בתל אביב יתקיים מפגש מוסיקלי: שירה בציבור ביידיש עם הזמר שמוליק נדל.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

ביום חמישי, 14 במאי 2020, בשעה 10:45, במועדון היידיש שבמנהל קהילתי "גינות העיר" (רח' עמק רפאים 12, ירושלים) תתקיים הופעתה של הזמר מיכאל גאיסינסקי.

פרטים אצל עליזה מלול בטל' 054-6650183, 02-5664144. האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

ביום שני, 20 באפריל 2020, בשעה 17:00, במועדון יידיש הנמצא במתחם "בית עולה" (רח' ששת הימים 20, חדרה), תתקיים מופע של האמנית לנה סוקולוב במחווה לסבא: בסיפור ושיר. 

האירוע נערך בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש. פרטים בטלפונים 04-6226943, 054-5870032.

כנס ארצי שנתי של מקהלות השרות ביידיש יתקיים בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש ביום חמישי, 11 ביוני 2020, באשקלון. פרטים נוספים יתפרסמו ההמשך.

oreme freylekhe

תלמידות בי"ס פלך בירושלים בהפקת ההצגה "אָרעמע און פֿריילעכע" ("עניים ושמחים") שנתמכה ע"י הרשות הלאומית לתרבות היידיש והועלתה בפני הקהל הרחב

oreme freylekhe page 001

ביום חמישי, 6 בפברואר 2020, בשעה 10:00, במועדון "מאמע-לשון" (שפת אם), הממוקם בבניין כוכב דוד (שדרות מלכי ישראל 159, קרית גת), תתקיים הופעתן של האמנית לנה סוקולוב ובתה "מחווה לסבא השחקן בסיפור ושירה".

פרטים נוספים בטלפונים 08-6816898, 050-5491115. האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

ביום ראשון, 2 בפברואר 2020, בשעה 17:00, במועדון יידיש "גיל הזהב" (רח' אופסטרלנד 3, רעננה) תתקיים הופעת הזמר שמוליק נדל.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש. פרטים בטלפון 09-7431614.