לכבוד החודש האחרון לתערוכה המדוברת "יידישפיץ" רחל אחונוב, אוצרת התערוכה, ציירת ומומחית לשפת היידיש, תקיים סדנה מיוחדת לסבים וסבתות עם הנכדים! במסגרתה תתקיים פעילות יצירה להכנת כרטיסי ברכה ביידיש לכבוד השנה החדשה.

הסדנה תיערך במוזיאון הקריקטורה ברח' ויצמן 61 בחולון. לפרטים והרשמה: http://www.cartoon.org.il/article/event300.aspx 

לרכישת כרטיסים היכנסו לקישור: https://did.li/Phfaa

ביום שלישי, 9 בנובמבר 2021, בשעה 17:30, במועדון גיל הזהב "מאמע לשון" (רח' אופסטרלנד 2 רעננה) תתקיים הופעתה של הזמרת וירה לוזינסקי.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש. פרטים אצל פועה פרי בטל' 0526433193.

ביום חמישי, 21 באוקטובר 2021, בשעה 19:30, במועדון יידיש "גיל הזהב" (רח' ההגנה 114 רעננה) תתקיים הופעתו של שחקן תיאטרון היידישפיל נתן הכט.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש. פרטים אצל רחל גולדברג בטל' 054-9733175.

ביום חמישי, 7 באוקטובר 2021, בשעה 11:00, במועדון היידיש שבמינהל קהילתי "גינות העיר" (רח' עמק רפאים 12, ירושלים) תתקיים הופעתה של הזמרת חן לאקס.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש. פרטים בטל' 02-5664144.

ביום ראשון, 29 באוגוסט 2021, בשעה 17:00, בבית הגימלאי בהרצליה שברח' סירקין 6, יתקיים קונצרט של הזמרת שיראל דשבסקי.

האירוע בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש. פרטים בטל' 09-9511612

נא הקליקו על הקישור למפגש בזום: https://us02web.zoom.us/j/81672774009

ברצוננו להזמין אתכם לאירוע פרונטלי על חייו ויצירתו של הסופר ה. ליווייק.

האירוע יתקיים ביום ו' 16/7/2021 בשעה 10:00 בבית לייוויק, בכתובת: רח' דב הוז 30 תל אביב. 

פרטים נוספים בטל' 03-5231830.

ט"ו באב בפתח, ומוזיאון חצר הישוב הישן מזמין אתכם להרצאה בזום על "אהבה, שידוכים ומשפחה". את ההרצאה תגיש ורד קופל מהמח' ליידיש באוניברסיטת בר אילן.

 ההרצאה בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש היא ללא תשלום ותתקיים בזום ביום ד', 21/7/2021 בשעה 19.00.

קישור לזום: https://us02web.zoom.us/j/81942372512?pwd=bGZKWGZQSHRSaElKZVJEUUorWFJ0QT09

איגרת מס' 22 במסגרת "מועדון יידיש מהבית" מוקדשת לסיפורו של  הסופר והמשורר ביידיש ובעברית יוסל בירשטיין.

לקריאה היכנסו לקישור

 "איגרת מס' 21 במסגרת "מועדון יידיש מהבית 

."מוקדשת לקבוצת "יונג יידיש

השנים הראשונות שלאחר מלחמת העולם הראשונה הביאו לוורשה ולערים אחרות בפולין אמנים, סופרים ומשוררים כותבי יידיש אשר ביקשו להביע את השפעת המודרניזם ביצירותיהם

"אחת הקבוצות שצמחה באותה עת בלודז' הייתה "יונג יידיש

אתם מוזמנים לקרוא עליה ועל כתב העת שהוציאו לאור 3 פעמים בלבד בקישור המצורף

אנו שמחים לידע אתכם על אירוע פרונטלי שיתקיים בבית לייוויק ביום ד', 9 ביוני 2021, בשעה 11.00:

"לפני מבול שלוש ערים: פטרבורג, וורשה, מוסקבה"

האירוע הינו בחסות הרשות הלאומית לתרבות היידיש ובהשתתפות ד"ר בלהה רובינשטיין שתרגמה את הטרילוגיה של שלום אש מיידיש לעברית.

לרכישת כרטיסים: https://did.li/k73Hw

אתר של בית לייוויק: https://www.leyvik.com

איגרת מס' 20 מוקדשת לסופר אברהם קרפינוביץ

אברהם קרפינוביץ' נולד בשנת 1913 בווילנה ולמד בתיכון בו היתה שפת ההוראה יידיש. אביו היה מנהל התיאטרון העממי בווילנה. עם פלישת הגרמנים ב-1941 נמלט אברהם לברה"מ והגיע עד קזחסטן. לאחר המלחמה שב לווילנה, שם נודע לו כי משפחתו נרצחה בפונאר. באפריל 1947 עלה על אוניית המעפילים "תיאודור הרצל" שנתפסה על ידי הבריטים ונשלח למאסר בקפריסין שם נכלא במחנה מעצר למשך שנתיים. בתקופה זו למד עברית וכתב סיפורים רבים.

בשנת 1949 הגיע לישראל. תחילה עבד בתיאטרון ההומוריסטי "המטאטא" וכעבור זמן מה הגיש את מועמדותו לתפקיד המנהל האדמיניסטרטיבי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית וקיבל את התפקיד בזכות שליטתו בשבע שפות. ב-33 שנות עבודתו בתזמורת דבק בו הכינוי "הכל-יכול", בזכות יכולתו להתגבר על כל בעיה ומכשול. המוטו שהנחה אותו כל חייו היה "ללא השכלה נועדנו להכחדה". בזמנו הפנוי למד היסטוריה באוניברסיטת לונדון. כתב ספרות ומונוגרפיות ביידיש, ופרסם בעיתונות היידית בישראל מאמרים שדנו בעניינים פוליטיים ובגורלה של שפת יידיש ותרבותה.

בשנת 1951 הצטרף לחבורה הספרותית היידית "יונג ישראל" שהיתה פעילה בארץ בשנות החמישים. ב-1959 פרסם את הרומן הראשון שלו, דער וועג קיין סדום (הדרך לסדום). אחריו נדפסו ביים ווילנער דורכהויף (ליד חצר־המעבר הווילנאית, 1967); סיפורים על מלחמת ששת הימים, א טאָג פון מלחמה (יום של מלחמה), 1973; אויף ווילנער גאסן (ברחובות וילנה, 1981); צו פוס קיין ארץ־ישראל (ברגל לארץ ישראל, 1985); אויף ווילנער וועגן (בדרכי וילנה, 1987); די געשיכטע פון ווילנער גר־צדק גראַף וואַלענטין פאָטאָצק) סיפורו של גר הצדק מווילנה גרף ולנטין פוטוצקי, 1990); ווילנע, מיין ווילנע (וילנה, וילנה שלי, 1993); געווען, געווען אַמאָל ווילנע (היה היתה פעם וילנה, 1997).

ספרו היחיד שכתב בעברית הוא המונוגרפיה על בוריסלב הוברמן – “קווים לדמותו“ (1973) שגיבורה הוא הכנר הידוע, מייסד התזמורת הפילהרמונית ברוניסלב הוברמן.

בתרגום עברי ראה אור ספרו "סיפורי וילנה", 1995 ובו מבחר של שנים עשר סיפורם. בסיפוריו מועלית וילנה היהודית, שלפני השואה, על כל צבעוניותה וניגודיה, טיפוסיה המיוחדים, בעיקר משולי החברה, וההתרחשויות האופייניות לזמנן ולמקומן, והם נקראים כמעט כאגדות.

סיפוריו תורגמו גם לגרמנית, לליטאית ולרוסית . זכה בפרסים ספרותיים בעולם תרבות יידיש , בהם: פרס מנדלי מוכר ספרים לסופרי יידיש מטעם עיריית תל אביב (1976), פרס איציק מאנגער ליצירה ספרותית ביידיש (1981) ופרס ראש הממשלה לספרות יידיש (1988).

איש צנוע מאין כמוהו היה קרפינוביץ' אף שיצר קשרי חברות אמיצים עם גדולי המוזיקאים וגדולי הפוליטיקאים. הוא נהנה מידידות ארוכת שנים עם הנשיא השלישי זלמן שז"ר ועם ראש הממשלה גולדה מאיר. ספריו תורגמו לשפות שונות והרצאותיו על הספרות האידית מילאו אולמות מפה לפה במוסקבה, כמו גם באנגליה ובארה"ב. הוא עזר למשוררים צעירים להוציא לאור את יצירותיהם. הנושא המרכזי של יצירתו הוא הקהילה היהודית בווילנה, על השכבות החברתיות המגוונות שנמנו עמה. מקום מיוחד הקדיש לדמויות שוליים ולאנשי העולם התחתון. סגנונו ניכר באיכויות נטורליסטיות וכתיבתו מאופיינת ברגישות לירית, בחמלה ובהומור.

לציון יום הולדתו ה-90 נערך לכבודו ערב ספרותי בבית שלום עליכם. כמו כן הספיק לערוך טיול שורשים בוילנה עיר הולדתו האהובה. עד יומו האחרון כתב לעיתון "לעצטע נייעס" (מהדורת ידיעות אחרונות באידיש) וחמישה ימים לפני מותו הרצה בירושלים באירוע מטעם ארגון "יונג אידיש".

אברהם קרפינוביץ' נפטר בתל אביב בב' בניסן תשס"ד, 24 במארס 2004. ארגונים העוסקים בהנצחת התרבות האידית ברחבי העולם מנציחים את זכרו של בטקסים ופעילויות נוספות. אף שנפטר בשיבה טובה שותפים כל מכריו להרגשה כי הלך לעולמו בטרם עת.

להעשרה:

הרצאתו של ד"ד מרדכי יושקובסקי, חוקר תרבות ופולקלור היידיש ,חבר הוועד המנהל של הרשות, במסגרת הסידרה: וילנה יהודית דרך צחוק ודמע. אלמנט הומוריסטי ביצירותיו של אברהם קרפינוביץ'.

מפגש בבית לייוויק מוקדש לאברהם קרפינוביץ' במסגרת סדרה בעקבות סופרי וילנה, עליו ומספריו ביידיש https://www.youtube.com/watch?v=qPCaxZ5JzII

ירושלים דליטא: סיפורה של הקהילה היהודית בווילנה, באתר יד ושם 

הדגל האדום", בתרגום לאנגלית מאת הלן חוה מינץ (מתוך ספרו "אויף ווילנער גאסן", 1981), באתר JewishFiction.net 

מסיפוריו: "כלי-כסף מפולין"; תרגמה רבקה בסמן, מאזנים נג (1981) 285–290, המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה; "סיפורו המופלא של אורקע נאכאלניק", קשר 18, סתיו 1995, 93–101

אנו שמחים להזמין אתכם לאירוע השקה מטעם בית לייוויק לספרו של רוני כהן "מתנה לפורים".

הספר יצא לאור בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

האירוע יתקיים בזום ביום ד' 21/4/2021 בשעה 19:00

לכניסה לאירוע יש להיכנס לקישור: zoom.us/j/81793667633?pwd=SGUyUVNLLy8wRmRwVS9ickp1dE1NZz09

העמותה למען האזרח הוותיק, מרכז תרבות כושר ופנאי בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש

שמחים להודיע  על מופע ממיטב שירי היידיש בשפת המקור ובעברית, מלווים בקטעי קישור, 

מופע מרגש ומיוחד "די פּעטרושקע קאַבאַרעט" ("קברט הפטרוזיליה")
ביום שני 19/4/2021 בשעה 16:30

הזמרת חן לקס בליווי מוזיקלי של יובל לב ארי

עלות: 20 ₪ לאדם
כרטיסים בטל' 09-7720707

המופע יתקיים במרכז תרבות כושר ופנאי ברח' ההגנה 114 רעננה,
הכניסה מותנית בהצגת תו ירוק

כדי לצפות בהקלטת האירוע שהתקיים בזום, הקליקו על הקישור

https://www.youtube.com/watch?v=AWSkFRdmYN4

הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=3Atk-wzQFTo

איגרת מס' 18: קטעים נבחרים ומעניינים

להלן קישורים למיזמים משותפים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש עם מוסדות העוסקים בתרבות יהודית.  

1)  פרוייקט של הרשות עם מוזיאון חצר הישוב הישן ע"ש יצחק קפלן. קטעים נבחים מההרצאות של ד"ר יעד בירן: "יידיש ששומעים רק בעיר העתיקה", "מסעות בנימין השלישי"

2) פרוייקט של הרשות עם "דור ההמשך אוהבי יידיש". הרצאה של אריק ברנשטיין: "יידיש בברודווי"

.ביום 9.2.2021 הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל ביתי "פֿרייען זיך איז גוט" בליווי הפסנתרן איגור אוסטרובסקי

איגרת מס' 17: על הסופרת קדיה מולודובסקי  

אנו שמחים להציג לכם איגרת חדשה והפעם על הסופרת קדיה מולודובסקי. חלקכם וודאי מכירים את שמה, בעיקר בגלל שירי הילדים שלה ובזכות ספרה "פתחו את השער". שיריה כתובים בלשון פשוטה וניכרת בהם השפעתם של שירי עם. היא תיארה בעיקר את עולמם של הילדים הגדלים בעיירות ובשכונות עוני לפני מלחמת העולם הראשונה.

איגרת זו מהווה תקציר מתוך אחרית הדבר של אמיר שומרוני מן הספר מאת קדיה מולודובסקי "לילות חשון, שירים" בהוצאת הקיבוץ המאוחד בשיתוף עם בית שלום עליכם ובתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש.

המאמר פורסם באתר של המוזיאון המקוון של התיאטרון היהודי / אוסף תיאטרון היידיש. שלא כהרגלנו ובגלל אורך המאמר, אנו מבקשים לפתוח את המצ"ב לקריאה.