seker

חדשות ואירועים

יצא לאור תרגום עברי של הטרילוגיה מאת שלום אש בהוצאת "כרמל" צאה לאור הטרילוגיה שכתב ביידיש שלום אש "לפני המבול / שלוש ערים:...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 12 : שלוש הרצאות ביו-טיוב שהוכנו על ידינו אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...
הוקמה שדולת יידיש בכנסת אנו שמחים לשתף אתכם שביוזמתה של ח"כ טלי פלוסקוב מהליכוד הוקמה שדולת יידיש בכנסת ישראל...
מאמר על שירי מגיפה ביידיש ב-30 באפריל 2020 פורסם מאמר באנגלית מאת שלום גולדמן על שירי מגיפה ביידיש
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 11 : לאָמיר רעדן ייִדיש - בואו נדבר יידיש אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה  איגרת מס'...
יידיש זינגט זיך: אינטונצית היידיש סרטונים על אינטונציה בשפת היידיש https://www.youtube.com/results?search_query=%D7%99%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A9+%D7%96%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%98+%D7%96%D7%99%D7%9A+playlist
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 10 : מקבץ פרפראות הקשורות לשפת היידיש ותרבותה אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...
השקת ספרו של ירחמיאל בריקס ״השם ינקום דמם״ בתרגום לאנגלית אנו מזמינים אתכם להצטרף להשקת ספרו החדש של ירחמיאל בריקס "השם יקום דמם". ההשקה הינה...
ראיון ברדיו עם ד"ר יושקובסקי במוצ"ש 22 באוגוסט 2020, בשעה 21:00 מיד אחרי החדשות ברשת ב' במסגרת התוכנית "הידברות", קובי ברקאי...
הרשות נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות ביידיש .הרשות הלאומית לתרבות היידיש נרתמת למען אוכלוסיית הקשישים בישראל ומעניקה להם קורטוב של נחת ותרבות...
קונצרט מקוון לכבוד 100 שנה למשוררת וזמרת עממית ביילה שכטר-גוטסמן ניתן לצפות בקונצרט המקוון לכבוד 100 שנה מהיוולדותה של המשוררת, מחברת השירים והזמרת העממית...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

מקלדת וירטואלית


klaviatura



hadashot iruim

pikud ha oref

אנו שמחים לשתף אתכם שביוזמתה של ח"כ טלי פלוסקוב מהליכוד הוקמה שדולת יידיש בכנסת ישראל במטרה לקדם את מעמדה של היידיש בישראל, לקיים קשרים עם גופי יידיש רשמיים בחו"ל, לעודד חיזוקה ושילובה של תרבות היידיש בכל תחומי התרבות וכן במערכת החינוך, לתמוך במחקר במוסדות להשכלה גבוהה ועוד.

זהו צעד חשוב במאמצינו להעלות לתודעת הציבור בישראל את מקומה החשוב של תרבות היידיש בת 1,200 שנה ואת השפעתה על עיצוב תרבותה של מדינת ישראל.

ב-30 באפריל 2020 פורסם מאמר באנגלית מאת שלום גולדמן על שירי מגיפה ביידיש

magefa

אנו מזמינים אתכם להצטרף להשקת ספרו החדש של ירחמיאל בריקס "השם יקום דמם".

ההשקה הינה באירוח בית ליוויק, ותערך ביום א', 23 באוגוסט 2020 בשעה 17:00, במפגש זום בינלאומי לרגל הוצאת הספר בתרגום מיידיש לאנגלית.

באירוע יופיעו: מארצות הברית – המתרגם ירמיהו אהרן טאוב; מישראל - בתו של הסופר, בלה בריקס-קליין. השיחה תתקיים ביידיש, בעברית ובאנגלית.

לקבלת הקישור להצטרפות, יש להירשם מראש דרך דוא"ל

במוצ"ש 22 באוגוסט 2020, בשעה 21:00 מיד אחרי החדשות ברשת ב' במסגרת התוכנית "הידברות", קובי ברקאי יראיין את ד"ר מרדכי יושקובסקי על תרבות יידיש.

ד"ר יושקובסקי הינו מרצה מעניין ומבוקש מאוד בארץ ובעולם, ואנו מאמינים שכולכם תוכלו ליהנות מהאזנה לדבריו.

אנא הקליקו: https://www.kan.org.il/radio/program.aspx?progId=1179

 

beyle

ניתן לצפות בקונצרט המקוון לכבוד 100 שנה מהיוולדותה של המשוררת, מחברת השירים והזמרת העממית ביילה שכטר-גוטסמן.

1920, צ'רנוביץ - 2013, ניו יורק

נא הקליקו על הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=erhp4FlHlo4&feature=share

עוד פרטים על ביילה: https://forward.com/yiddish/450847/concert-to-mark-beyle-schaechter-gottesmans-100th-birthday

 

השבוע היה צריך להיערך פסטיבל הכליזמרים בצפת והשנה, לראשונה מזה 33 שנים, הוא לא יתקיים.

למרות הכל – הכליזמר גל קליין  יזם פסטיבל כליזמר קטן עבור אוהבי הסגנון אשר ירצו לשמור על מסורת הכליזמר השנתית - בשידור און-ליין אצלכם בבית!

האמן יופיע עם שניים מהפרויקטים המובילים שלו.

המופע ׳יניגונים׳, מופע שנוצר במיוחד לפסטיבל הכליזמר בשנה שעברה, מחווה לאלבומים הראשונים של גיורא פיידמן משנות ה-70, חברי ההרכב הינם: גל קליין בקלרינט ובדיחותא, יונתן בירנבאום בגיטרה הקלאסית, אסף רבי בגיטרת הבס.

קישור לצפייה: https://youtu.be/Rw50GOuKmPY

להקת ׳די גאסן טריו׳, כלי הנגינה בהרכב הם אקוסטיים, כיאה להרכב עממי, אשר מקורותיו ברחובות העיירה היהודית. ינוש הורויץ באקורדיון, אסף רבי בקונטרה בס, אורי נוה בכלי ההקשה, גל קליין, בקלרינט ושאר חידודים. 

לאתר האינטרנט ולהאזנה - https://www.gasntrio.com

התקופה האחרונה מאתגרת מאוד עבור אנשי הבמה, והאירוע הזה יתמוך במספר נגנים ואנשי צוות. על כן, ניתן יהיה לרכוש כרטיסים בעלות של ח״י (18) שקלים או פעמיים ח״י (36) שקלים עבור כל מופע בנפרד. או כרטיס כבוד, בעלות של עשר פעמים ח״י (180) שקלים - בעבור קישורים לשני המופעים.הכרטיס הינו עבור קישור לצפייה במופע ׳לייב׳, מומלץ להזמין משפחה וחברים לצפייה משותפת :לרכישת כרטיסים ולכל הפרטים המלאים https://bit.ly/2PmYmJ7 כיאה לרוח הימים האלו, יתכנו שינויים תלויי קורונה וכח עליון.נודה לכם ידידי הרשות על תמיכה באמן הכליזמר גל קליין וחבריו.

הרשות הלאומית לתרבות היידיש מזמינה כותבים להשתתף במיזם מרתק: תחרות הסיפור הקצר בשפת היידיש. התחרות מיועדת לאזרחי ישראל ותושביה שטרם פרסמו כתיבתם או שהוציאו לאור עד לספר אחד ביידיש.

פרטי התחרות:

סיפור קצר אחד, שטרם פורסם ושאורכו אינו עולה על 3000 מילים, בכל צורה ובכל סגנון. לתחרות ימונה צוות שופטים הבוחר את הזוכים.

שלושת הסיפורים הטובים ביותר, לדעתו של חבר השופטים, יזכו את מחבריהם בפרסים כספיים: מקום ראשון – 3,000 ₪; מקום שני – 1,500 ₪; מקום שלישי – 1,000 ₪.

המועד האחרון לשליחת הסיפור הינו יום חמישי 30.7.2020 בשעה 23:59.

הזוכים בתחרות 2019 אינם רשאים להשתתף בתחרות זו.

הסיפורים הזוכים יפורסמו בעיתון היידיש "פֿאָרווערטס".

לקבלת תקנון התחרות, הכולל פרטים על אופן העברת הסיפורים,  כללי התחרות, קריטריונים לשיפוט, תיעוד התחרות ועוד נא לפנות למשרדי הרשות בדוא"ל Yiddish@yidreshut.co.il

"ייִדישלאַנד" זהו כתב עת עצמאי לספרות שיוצא לאור בישראל ארבע פעמים בשנה. הוא נוסד בשנת 2018 וממשיך להופיע בתדירות הקבועה תחת עריכתם של וועלוול טשרנין, מיכאל פלזנבאום, דב־בער קרלר ו-ולרי דימשיץ. "ייִדישלאַנד" מפֿרסם שירה, ספורת, מאמרי מחקר ובקורת על היבטים שונים של תרבות היידיש, ראיונות עם פעילי תרבות היידיש, סקירות על ספרים חדשים ביידיש ועל יידיש, שירים עם תווים ועוד.

מאז שנת 2020 מקבל כתב העת תמיכה ממשלת שוודיה בה יידיש מוכרת בתור שפת מיעוט. הוא יוצא לאור כולו ביידיש עם תקצירים בעברית, אנגלית ושוודית. לכתב העת יש מנויים במדינות שונות. ניתן לראות חלק מחומריו באתר האינטרנט שלו: https://www.yidishland.com/ , כמו כן בפייסבוק: https://www.facebook.com/yidishland/?epa=SEARCH_BOX

 

לצפייה ברשימה המלאה, אנא היכנסו לכאן.

השיר "זאָל זײַן" ("אולי", "שיהיה") מאת יוסף פאפירניקוב בגרסה עברית, בביצוע יוני אילת.

הקליפ זכה בתמיכת הרשות

ואותו השיר בשפת המקור

 
vash di hent

shraybmashinke

ומה קורה כשמכונת הכתיבה העתיקה פוגשת את התזמורת?

נגן כלי ההקשה אלסדייר מלואו מגלם את מכונת הכתיבה עם התזמורת הפלהרמונית של לירוי אנדרסון בניצוחו של המנצח והקומיקאי ריינר הרש.

https://www.youtube.com/watch?v=eAlh7yWJFfg&feature=emb_title

מקס ויינרייך (נולד ב-22 באפריל 1894  בגולדינגן, כיום קולדיגה, לטביה; נפטר ב-29 בינואר 1969 בניו יורק) - אחד הבלשנים היידיים המובילים. היה בין מייסדי ומנהיגי ייִוואָ. מאז 1940 התגורר בארצות הברית. חיבר את "תולדות שפת היידיש האקדמית" בארבעה כרכים, כתב וערך ספרים ומאמרים מדעיים רבים

חיים גראדה (נולד ב-4 באפריל 1910 בווילנה; נפטר ב-7 בפברואר 1982 בניו יורק) - משורר וכותב פרוזה נודע. בשנים 1946-1941 הוא חי בברית המועצות, מאז 1948 – בארצות הברית. בין היתר, הוא חיבר בלדה לזכר הסופרים הידיים הסובייטים שהוצאו להורג בהוראת סטלין

חיים ז'יטלובסקי (נולד ב-19 באפריל 1865 באושצ'י, מחוז ויטבסק, כיום בלארוס; נפטר ב-5 במאי 1943 בקלגרי, קנדה) - פילולוג, סופר, מבקר ספרות, פוליטיקאי. אחד המארגנים וסגן נשיא של הוועידת הלשונית בצ'רנוביץ (1908)

אברהם רייזן  (נולד ב-8 באפריל 1876 בקוידאנובו, כיום דזרז'ינסק, בלארוס; נפטר ב-30 במרץ 1953 בניו יורק) - משורר, סופר פרוזה, מחזאי. כמה משיריו, ביניהם  "הוליעט, קינדערלעך" ("תיהנו מהחיים, ילדים"), הולחנו וזכו לפופולריות רבה

אליעזר שטיינבארג (נולד ב-3 באפריל 1880 בליפקני, בסרביה/מולדובה; נפטר ב-28 במרץ 1932 בצ'רנוביץ) – מחבר המשלים המפורסם בספרות היידיש, מחנך

גרש-דוד נומברג (נולד ב-4 באפריל 1874 במשצ'ונוב, פולין; נפטר ב-21 בנובמבר 1927 בוורשה) - סופר, עיתונאי, איש ציבור, מחבר המונח "יידישיזם". בסיפורו "פליגלמן" וביצירותיו נוספות הוא שיקף את המחלוקת הרוחנית הפנימית ואת הבלבול בקרב צעירים יהודים שעזבו את הדתדוד פינסקי (נולד ב-5 באפריל 1872 במוהילב, בלארוס; נפטר ב-10 באוגוסט 1959 בחיפה) - מחבר של מבחר סיפורים ודרמות קצרות. בשנת 1899 היגר לארצות הברית ומאז 1949 גר בישראל

הירש גליק (נולד ב-24 באפריל 1922 בווילנה; נפטר בקיץ 1944) - משורר, מחבר ההמנון של הפרטיזנים היהודים "זאָג נישט קיינמאָל..." ("אל תגיד לעולם..."). במהלך חיסולו של גטו וילנה באוקטובר 1943 הוא ניסה לברוח, אך נלכד והועבר למחנה גוטפילד באסטוניה; בקיץ 1944, כשניסה להימלט, נלכד ונרצח

 

rakover

"יוסל רקובר מדבר אל אלוקים" - מונודרמה מאת צבי קוליץ בביצוע שמואל עצמון-וירצר.

זאת יצירתם של שמוליק עצמון ומוטי סנדק על פי סיפור מאת צבי קוליץ על צוואה שנמצאה באחת החורבות בגטו ורשה, מוסתרת ותחובה בתוך בקבוק קטן. את הצוואה כתב, בשעות האחרונות של הגטו, יהודי בשם יוסל רקובר. ההפקה ביוזמת המכון לקידום תיאטרון יהודי.
משחק: שמוליק עצמון, תרגום מיידיש: עדה פלדור, עיבוד: שמוליק עצמון ומוטי סנדק, בימוי: מוטי סנדק, מוסיקה: אבי בנימין, נגן: תומר עמיקם, הקלטה: אליצור ראובני, הקלטת מוסיקה: ליאם תורג'מן. הוקלט לפני קהל בתיאטרון הבימה בהפקת תיאטרון הנפש, ערך והפיק: איל שינדלר - כאן במה תאגיד השידור כאן 11.
בשנת 1946 בעודו ספון בחדר בית מלון בארגנטינה,בפרץ השראה של לילה אחד כתב צבי קוליץ ביידיש את הסיפור "יוסל רקובר מדבר אל אלוקים" ("יאָסל ראַקאָווערס ווענדונג צו גאָט") עבור גיליון יום הכיפורים של העיתון "די ייִדישע צײַטונג". כעבור שנה הסיפור מתפרסם בשנית, הפעם בניו יורק, בתרגום לאנגלית וללא שם המחבר. מכאן ואילך קיבל הסיפור חיים משל עצמו.
בשנת 1953, בתל אביב הונחה מעטפה על שולחנו של המשורר ועורך כתב העת היידי "די גאָלדענע קייט" אברהם סוצקובר, עליה רשום: "צוואה שנכתבה בגטו וורשה". על הטקסט או המעטפה לא נרשמה המילה "סיפור" או שם המחבר וגם לא מקור העיתון הארגנטינאי שבו התפרסם הסיפור לראשונה.
בשנת 1954 ערך אברהם סוצקובר את הטקסט הזש ופרסם אותו ביידיש ב"די גאָלדענע קייט" - כתב העת החשוב ביותר בשפת היידיש שלאחר השואה, כמסמך אותנטי שנמצא בתוך בקבוק בין חורבות גטו ורשה. סיפור זש תורגם בינתיים לגרמנית, צרפתית, אנגלית, הולנדית ופולנית ועורר הדים עצומים והתרגשות גדולה בכל מקום בו פורסם ,אף נקרא על ידי אנשי רוח רבים, ביניהם תומס מאן, יצחק בשביס-זינגר והפילוסוף היהודי הנודע עמנואל לוינס.
צבי קוליץ הגיב מיד לפרסומים האלה וטען כי הוא זש שחיבר את הסיפור וכי אין זש מסמך דוקומנטרי, למרות כל זש האשימו אותו בזיוף וטענו כי הוא נוכל ומתחזש. בסופו של דבר נחשף הסיפור המקורי שפורסם בארגנטינה. כך הוכר צבי קוליץ כמחברו.

ההפקה בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש. להאזנה לתסכית "כאן במה" באתר כאן 11 https://omny.fm/shows/kan-on-stage/d8c97769-8f6c-47df-b04a-aba20100f9c6

שלום עליכם /שמו האמיתי: שלום-יעקב רבינוביץ/ (2 במרץ 1859, פרייסלב, כיום באוקראינה - 13 במאי 1916, ניו יורק) היה הסופר הגדול בתולדות ספרות היידיש

אסתר-רחל קמינסקה /שם הנעורין: הלפרין/ (10 במרץ 1868, פורוזובו, כיום בבלארוס - 27 בדצמבר 1925, ורשה) הייתה שחקנית ופעילה חשובה של התיאטרון ביידיש, בעיקר בפולין

סולומון מיכואלס /שמו האמיתי: שלמה וופסי/ (16 במרץ 1890, דווינסק, כיום דאוגאוופילס, לטביה - 13 בינואר 1948, מינסק) היה השחקן והבמאי הגדול ביותר בתולדות התיאטרון ביידיש. הוא נרצח באכזריות על ידי סוכניו של סטלין

משה קולבאק (20 במרץ 1896, סמורגון, כיום בבלארוס - 28 באוקטובר 1937, מינסק) היה משורר, מחזאי וסופר. היצירות החשובות שלו הן: רומן בשלושה כרכים "זלמניאנים", דרמות "יעקב פרנק" ו"משיח בן אפרים", מחזה "בויטרה" ושיר "צ'יילד-הרולד מדיסנה". ב-1928 קולבק היגר מליטא העצמאית לברה"מ ובסוף נעשה קרבן של המשטר הסטליניסטי

ישראל אקסנפלד (מרץ 1787, נמירוב, כיום באוקראינה - קיץ 1866, פריז) היה סופר פרוזה חשוב בתקופת ההשכלה. את רוב חייו בילה באודסה. יצירותיו הרבות הופצו בכתבי יד ורק שתיים מהן הופיעו בדפוס ב-1861 בלייפציג: "השביס" ו"המתגייס היהודי הראשון "

ברל ברודר /שמו המשפחה האמיתי: מרגוליס/ (מרץ 1815, ברודי, כיום באוקראינה - 1868, קרלסבד, כיום קרלובי וארי, צ'כיה) – זמר עממי, מייסדה של חבורת זמרי "ברודר-זינגרים" שסיירו ברחבי רומניה ואוקראינה

ב-3 באפריל 2020 העתון "הארץ" פרסם כתבה על ספר של המשוררת היידית קדיה מולודובסקי. לפני 3 שנים בסיוע הרשות הלאומית לתרבוח היידיש יצא לאור לקט שיריה "לילות חשוון" בתרגום מיידיש לעברית.

pitxu et hashaar

 

coronavirus pandemic די קאָראָ֜נאַ־ווי֜רוס־פּאַנדעמיע [DI KORÓNA-VÍRUS-PANDÉMYE]

containment zone די אײַ֜נהאַלט־<אײַ֜נצאַם־>זאָ֜נע, ־ס
[DI ÁYNHALT-<ÁYNTSAM->ZÓNE, -S]

cordon off אָ֜פּקאָרדאָני֜רן; אײַ֜נקאָרדאָני֜רן; שאַפֿן אַ קאָרדאָ֜ן אַרו֜ם
[ÓPKORDONÍRN; ÁYNKORDONÍRN; ShAFN A KORDÓN ARÚM]

deploy the National Guard צעשטע֜לן <פֿונאַ֜נדערשטעלן> די לאַ֜נדוואַך
[TSEShTÉLN <FUNÁNDERShTELN> DI LÁNDVAKh]

in isolation אָ֜פּגעזונדערט; איזאָלי֜רט
[ÓPGEZUNDERT; IZOLÍRT]

lock down פֿאַרשפּאַ֜רן
[FARShPÁRN]

the lockdown דאָס פֿאַרשפּאַ֜רן; די פֿאַרשפּאַ֜רונג
[DOS FARShPÁRN; DI FARShPÁRUNG]

be in lockdown זײַן פֿאַרשפּאַ֜רט
[ZAYN FARShPÁRT]

mode of transmission דער אי֜בערטראָג־מאָ֜דוס, ־ן
[DER ÍBERTROG-MÓDUS, -N]

practice self-isolation <זיך אַליי֜ן אָ֜פּזונדערן <איזאָלי֜רן
[ZIKh ALÉYN ÓPZUNDERN <IZOLÍRN>]

practice social distancing האַלטן זיך פֿון דער ווײַטנס; אָ֜פּהאַלטן <דערווײַ֜טערן> זיך פֿון אַ֜נדערע
[HALTN ZIKh FUN DER VAYTNS; ÓPHALTN <DERVÁYTERN> ZIKh FUN ÁNDERE]

stock up on essentials אָ֜נגרייטן ‹פֿאַרגריי֜טן/זאַפּאַ֜֜סעווע|ן› פֿו֜נעם סאַ֜מע ניי֜טיקסטן
[ÓNGREYTN <FARGRÉYTN/ZAPÁSEVE|N> FÚNEM SÁME NÉYTIKSTN]

transmission of the virus דאָס אי֜בערטראָגן דעם ווי֜רוס
[DOS ÍBERTROGN DEM VÍRUS]

test kit דאָס טעסטי֜ר־געצײַ֜ג
[DOS TESTÍR-GETSÁYG]

have test negative האָבן נעגאַטי֜ווע (טע֜סט־)⁠רעזולטאַ֜טן
[HOBN NEGATÍVE (TÉST-)REZULTÁTN]

have test positive האָבן פּאָזיטי֜װע (טע֜סט־)⁠רעזולטאַ֜טן
[HOBN POZITÍVE (TÉST-)REZULTÁTN]

false positive דער פֿאַ֜לשער פּאָזיטי֜װער (טע֜סט־)⁠רעזולטאַ֜ט
[DER FÁLShER POZITÍVER (TÉST-)REZULTÁT]

Several states recommended that people practice social distancing.
ע֜טלעכע שטאַטן זע֜נען אַרוי֜ס מיט אַ רעקאָמענדאַ֜ציע אַז מע זאָל זיך אָ֜פּהאַלטן <דערווײַ֜טערן> איינס פֿו֜נעם אַ֜נדערן.
[ÉTLEKhE ShTATN ZÉNEN ARÓYS MIT A REKOMENDÁTSYE AZ ME ZOL ZIKh ÓPHALTN <DERVÁYTERN> EYNS FÚNEM ÁNDERN]

“Flattening the curve” refers to the need to slow transmission of the Coronavirus.
„אויספּלאַטשיקן די קרומע“ הייסט, אַז מע דאַרף פֿאַרפּאַמעלעכן דאָס איבערגעבן דעם ווירוס.

[“ÓYSPLATShIKN DI KRÚME” HEYST, AZ ME DARF FARPAMÉLEKhN DOS ÍBERGEBN DEM VÍRUS]

Anyone who has had contact with someone who tested positive should self-isolate.
װע֜ר סע האָט נאָר געהאַ֜ט קאָנטאַ֜קט מיט ע֜מעצן װאָס האָט געקראָ֜גן אַ פּאָזיטי֜װן טע֜סט־רעזולטאַ֜ט דאַרף זיך אַלײ֜ן איזאָלי֜רן.
[VÉR SE HOT NOR GEHÁT KONTÁKT MIT ÉMETSN VOS HOT GEKRÓGN A POZITÍVN TÉST-REZULTÁT DARF ZIKh ALÉYN IZOLÍRN]

Global efforts at this time are focused concurrently on lessening the spread and impact of this virus.
גלאָבאַ֜לע באַמיִ֜ונגען שטעלן איצט דעם טראָפּ אױפֿן פֿאַרקלענע֜רן דעם פֿאַרשפּרײ֜ט און די װי֜רקונג פֿו֜נעם װי֜רוס.
[GLOBÁLE BAMÍUNGEN ShTELN ITST DEM TROP AFN FARKLÉNERN DEM FARShPRÉYT UN DI VÍRKUNG FÚNEM VÍRUS]

אוניברסיטת טורונטו שבקנדה מציעה לימודים בתחומי שפת היידיש, ספרותה ותרבותה לקראת כל התארים האקדמיים. לפרטים, אנא פנו לאתר.

23.3.2020 בשעה 15:30 (מנדל 521) השקת הספר של פרופ' רחל רוז'נסקי

אירועים במסגרת הקולוקוויום לתלמידי המחקר בספרות, תרבות ולשון יידיש:

31.3.2020 בשעה 16:00 (רבין 1002) נבושא:הכינוס ללימודי היידיש הר הצופים 2020.  מיטב חוקרי היידיש כבר הודיעו על השתתפותם; בוגרי התכנית ליידיש ותלמידי המחקר שהשתתפו במפגשי הקולוקוויום בסמסטר א', מוזמנים להשתתף בכינוס ללא הגשת מועמדות. במפגש זה יועלו לדיון רעיונות לגבי נושא ושפת הכינוס, אשר מטרתו לתת מקום מיוחד ליידיש במרחב האקדמי הרחב והכללי.

31.3.2020 בין 16:30-18:30 (רבין 1002) הרצאה של ד''ר זהבית שטרן בנושא התיאטרון היידי. פרטים מלאים יימסרו בהמשך. 

21.4.2020, יום השואה, בין 16:00-18:30 (רבין 2001) קולוקוויום ביידיש בהנחייתו של לערער ראָסקעס שישוחח על ספרו החדש: 

https://yalebooks.yale.edu/book/9780300236729/voices-warsaw-ghetto

23.6.2020: הכינוס ללימודי היידיש הר הצופים.