תיאטרון

התיאטרון החובבני ביידיש התחווה בתקופה עתיקה בצורת הפורימשפיל.

התיאטרון היידי המקצועי נוסד בסוף המאה ה-19. אברהם גולדפאדן נחשב אבי התיאטרון היידי המקצועי. קראו עליו ביידיש, בעברית ובאנגלית; ראו סרט תעודה.

אמנות התיאטרון ביידיש התפתחה בעיקר ברוסיה / ברית המועצות לשעבר, בארצות הברית, בקנדה, בפולין, ברומניה ובישראל. ראו מאמרים נרחבים בנושא באנגלית ובעברית.

בקרו באתר הפיילוט של פרויקט כוכבים נודדים – אוסף תיאטרון יידיש מקוון (בעברית) הפועל בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש. 

בקרו במוזיאון המקוון של התיאטרון היהודי

שלמה מיכואלס היה מגדולי הבמאים והשחקנים ביידיש. הוא גר בברית המועצות ונפל קרבן למשטר סטלין. קראו עליו בעברית ובאנגלית; ראו סרט תעודה

 שחקנים ובמאים בולטים נוספים

בוריס טומשבסקי (מאמר בעברית, סרט תעודה) 

בנימין זוסקין (מאמר בעברית, סרט תעודה)

מולי פיקוןי

הרמן יבלוקוף (מידע בעברית, סרט תעודה)

סידי טל (מאמר ברוסית, מאמר באנגלית, קטע מוקלט מהופעתה)

אידה קמינסקה

תיאודור ביקל (מאמרים ביידיש, עברית ואנגלית)

שמואל עצמון-וירצר

יעקב בודו

ליא קניג

מײַק/מאָטעלע בורשטיין

מוטי/מרדכי גלעדי

צמד קומי דז'יגאן ושומאכר (מאמר בעברית, מאמר באנגלית).

תיאטראות פעילים מובילים

יידישפיל (רח'קרליבך 7 תל-אביב, טל' 03-5254660). מנכ"ל ומנהל אמנותי: ששי קשת. 

פאלקסבינע / במת העם (ניו-יורק) 

"אופרה קלה" של גילברט וסאליבן (ניו-יורק) 

תיאטרון דורה וסרמן (מונטריאול) 

תיאטרון יהודי ממלכתי (בוקרשט)

התיאטרון היהודי ע"ש אסתר רחל קמינסקה ואידה קמינסקה (ורשה)

לופט-טעאטער / תיאטרון האוויר (שטרסבורג) 

זאפטיק / קדימה (מלבורן) 

היסטוריה, ארכיונים וביבליוגרפיה

תיאטרון גוס"ט שפעל במוסקבה בשנים 1920 – 1949 (מאמר בעברית, מאמר באנגלית, קטעים מוקלטים מהופעותיו וחזרותיו)

הקלטות של הצגות וקטעי הצגות  

תסריטי ההצגות 

ארכיון התיאטרון היידיש 

מילון ביוגרפי של תיאטרון יידיש: המקור ותרגום לאנגלית 

שירי תיאטרון יידיש בניו יורק (1895 – 1922) עם תרגום לאנגלית

ביבליוגרפיה ודיסקוגרפיה 

תמונות היסטוריות 

מאמרים באנגלית על תיאטראות בולטים בפולין (1 2)

אגודת השחקנים היידיים

תולדות התיאטרון היידי ברומניה: ספר ביידיש ומאמר באנגלית

אופרטות ביידיש 

ביבליוגרפיה כללית

https://www.jewish-theatre.com/he/about

חומר נוסף ביידיש: כללי, תיאטראות, אישים

אתרו האישי של השחקן והבמאי המפורסם שמוליק עצמון-וירצר https://shmuel-atzmon.co.il מתעדכן בהתמדה ומופיעים בו חידושים מסקרנים.

לדוגמה: 

ילדות בבילגוריי
אחרי הקיץ הגיע סתיו גשום, ואחריו – חורף קר. אנשים סיפרו שברוסיה התחוללה מהפכה חדשה. אמרו שהעשירים מטאטאים שם את הרחובות ומסיקים את התנורים בבתי העניים. אבל בבילגוריי לא ראיתי עיתון במשך הרבה זמן. כל כך הרבה התרחש בעולם הגדול, וכאן בבילגוריי לא קרה דבר. העיר רבצה במקומה, שקועה בבוץ ובערפל.[יצחק בשביס-זינגר, "חורף בבילגוריי" מתוך  'בית הדין של אבא', מיידיש: בלהה רובינשטיין, ספריית פועלים, 2011]

"זיכרון הילדות הראשון המלווה אותי הוא אותו שמוליק בן השלוש וחצי, המטפס על עץ אלון בחצר בעיירה בילגוריי שבפולין שבה נולדתי, עובר מענף לענף וחולם להיות ציפור ולעוף כמותה. זה היה מקום בו יכולתי לחלום. שם, בחצר הבית אדום הלֵבנים, התחילו חלומותיי הראשונים. בארגזים הריקים שבחצר הבית שלנו מצאתי מקומות מסתור, בארגזים האלה עבד הדמיון שעות נוספות, בהם יכולתי להיות כל שרציתי. חייל עטוי שריון  , כבאי אש לוחם בלהבות. ימאי  המפליג לארצות רחוקות ואקזוטיות, או קריין רדיו "המשדר" מאחד הארגזים והילדים סובבים אותי ומאזינים. כל אותם דברים שלא היו אצלנו בבית . אבל בחלום  הכול היה אפשרי…

נולדתי בשלהי חודש יוני 1929, בעיירה הקטנה בילגוריי, למשפחתי  משפחת רפפורט, הייתי בן יחיד בין כל נכדיו של סבא ברוך יוסף רפפורט, מנכבדי העיר. הוא נמנה עם מייסדי תלמוד התורה וחדרי הלימוד, וכן היה הגבאי הראשי של בית הכנסת המרכזי. למחייתו התפרנס מחנות לציוד משרדי. אימי, די שיינע פריידעלע ("פרידה היפה"), הייתה בת בכורה במשפחתה, התייתמה מאימהּ בגיל שלוש-עשרה בלבד, בעקבות מגפת הכולרה שהכתה בבילגוריי והפילה חללים רבים. איתה נותרו שתי האחיות אסתר וקרעסל והאח מרדכי. עול  פרנסת המשפחה נפל על אימי, שהייתה הבוגרת, והיא זו שטיפלה באחים הקטנים במשך שנתיים, עד שאביה נישא שוב. מזיווג שני זה נולד לאימי עוד אח, שענה לשם יצחק. אבל גם אמו של יצחק נפטרה, והאלמן התחתן בשלישית, והוא בן חמישים, והוליד עוד שני בנים.

המנהג בביתנו היה שבשבת לאחר התפילה התכנסנו כל הנכדים והנכדות אצל הסב כדי לשמוע את הקידוש שלו, לטעום מן הגעפילטע פיש המשובח שסבתא הכינה ולסעוד ביחד, כל המשפחה כולה. מכיוון שהייתי הנכד היחיד (בן יחיד בין הנכדות) סבא קירב אותי מאוד, הושיב אותי על ברכיו וניסה לפתות אותי בפיסת חלה טבולה בוודקה. " [שמוליק עצמון-וירצר, ילדות בבילגורי מתוך ' חולם ביידיש']