הצעת חברות לאוהבי יידיש!

אנו מזמינים אתכם להיות ידידינו ולקבל בדוא"ל ידיעות והזמנות לאירועים הנוגעים לתרבות היידיש. המעוניינים להצטרף, אנא פנו אלינו ל yiddish@yidreshut.co.il עם כתובת דוא"ל, שם וטלפון

seker

חדשות ואירועים

סינמטק תל-אביב מזמין אתכם לצפות בסרט "גולדה מריה" לרגל יום השואה הבינלאומי, סינמטק תל אביב מציע לכם לצפות בסרט "גולדה מריה" / "Golda...
5.01 "מצגת של יוני אילת "חוה אלברשטיין זינגט יידיש במסגרת המיזם שלנו אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע" - פינה אינטימית בזום", ב-5.1.2021  זמר ושחקן יוני אילת הגיש מצגת "חוה אלברשטייןזינגט יידיש" על...
 כתב עת "ייִדישלאַנד" "ייִדישלאַנד" זהו כתב עת עצמאי לספרות שיוצא לאור בישראל ארבע פעמים בשנה. הוא נוסד...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 15 מוקדש לטרובדור היהודי מרדכי גבירטיג אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...
ברכות לפרופ' נתי כהן ברכות לחבר מועצת הרשות פרופ' נתי כהן על השקת ספרו החדש "יידיש בסימן קריאה: מלשון דיבור...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 14 מוקדשת למשורר, מחזאי וסופר פרץ מַרְקִיש  אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה איגרת מס'...
ממשלת שוודיה פרסמה ביידיש מידע על הקורונה זה הכרוז שממשלת שוודיה פרסמה ביידיש, ובו מידע על הקורונה. יידיש היא שפה מוגנת בשוודיה,...
23.12.2020 - הרצאה על יידיש בברודווי אנו מזמינים אתכם להרצאה של אריק ברנשטיין "יידיש בברודווי", שתינתן בשפה העברית בזום ביום ד', 23...
9.12.2020: מופע יחיד של בלה בריקס-קליין ״זכרונות מבית הורי״ במסגרת המיזם  אַן  אָפּגע'זומ'דערט ווינקעלע") פינה אינטימית בזום") ב- 9.12.2020 השעה 17:00 התקיים מופע יחיד של בלה בריקס-קליין ״זכרונות מבית הורי״....
 20.11.2020 "הרצאה של ד"ר יעד בירן: "מתי הגיע בנימין השלישי לירושלים? מסע בין סטירה למציאות ביום שישי 20.11.2020 השעה 10:00 תתקיים הרצאה של ד"ר יעד בירן, מיזם של "מוזיאון חצר היישוב הישן" שזכה בתמיכת הרשות: "מתי...
17.11.2020: הופעת הזמרת חן לקס המופע הראשון במסגרת המיזם "אַן אָפּגע'זומ'דערט  ווינקעלע" - פינה אינטימית בזום. הינו של הזמרת חן לקס והתקיים ביום שלישי, 17 בנובמבר...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

מקלדת וירטואלית


klaviatura



אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 14 מוקדשת למשורר, מחזאי וסופר פרץ מַרְקִיש 

פרץ מַרְקִיש היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.

 נולד בפּוֹלוֹנוֹיֶה שבאוקראינה בדצמבר 1895. הוצא להורג בפקודת סטלין ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה יחד עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות, קבוצת אמנים שפעלה להפיץ יצירות כדי לשמר את גחלת המורשת העברית, ולהביא ליהודים את בשורת ההתעוררות הלאומית היהודית בארץ ישראל.

אביו היה מלמד בחדר. בגיל צעיר עזב פרץ את הבית, תחילה לברדיצ'ב ולאחר מכן לאודסה, שם עבד בעבודות מזדמנות. מגיל 17 החל לכתוב שירים, תחילה ברוסית ואח"כ ביידיש. מרקיש שירת בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה, נפצע קשה בקרב ושוחרר מהצבא. הוא התיישב בקייב והחל לפרסם שירים אקספרסיוניסטיים וסיפורים קצרים בעיתון יהודי. בשנת 1920 הוציא אוסף שירים ביחד עם שני משוררים יידיים, דוד הופשטיין ולייב קויטקו. ב-1921 עזב את רוסיה ובמשך כחמש שנים חי ועבד בפולין, בגרמניה ובצרפת. בשנים 1922–1924 הוציא לאור עם אורי צבי גרינברג, עוזר ורשבסקי ומלך ראוויטש את כתב העת הספרותי "כאַליאַסטרע" (יידיש: "כנופיה").

ב-1926 עבר למוסקבה, בירת ברית המועצות, שם התפרסם כסופר, כמחזאי ובעיקר כמשורר בשפת היידיש. כתב שני רומנים: אחד על אחד" ו"דור הולך ודור בא", מחזות ("האדמה" ו"משפחת עובדיה") ומאות שירים. שיריו תורגמו בין השאר לרוסית. חלק מהמבקרים הספרותיים ביקרו את מרקיש על כך שיצירותיו "לאומניות מדי" ואינן עומדות בקנה המידה של "האינטרנציונליזם הסוציאליסטי".

markish1

פרץ נשא לאישה את אסתר ב-1930. לבני הזוג נולדו בת, אולגה, ושני בנים, שמעון ודוד. בשנת 1941, עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, היה מרקיש בין מייסדי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי ומן החברים הבולטים בו.

אחרי המלחמה השלטונות הסובייטים שמו להם למטרה להכחיד את הציונות מקרב יהודי רוסיה. היו אלה שנות שלטונו של סטלין ואנשי התרבות היידית הואשמו בגין "פשעים ממלכתיים חמורים בקשר עם הפעילות של הוועד היהודי האנטי פשיסטי שנאשם בפעילות ציונית".

 בראשית 1949 נכלא פרץ במוסקבה יחד עם עסקנים יהודים רבים, סופרי יידיש, משוררים ואנשי תיאטרון באשמת פשעים ממלכתיים חמורים וקשר לפעילות ציונית. הוא ישב בכלא שלוש שנים וחצי, בהן למשפחתו לא הותר לראותו. פרץ נשפט, נדון למוות והוצא להורג עם יתר אנשי הרוגי המלכות בברית המועצות ביום כ"א באב תשי"ב (12.8.1952). בן חמישים ושש במותו. הוא היה אחד מקבוצה בת 13 סופרים, משוררים ושחקנים יהודים אשר נדונו למוות והוצאו להורג באותו לילה.

 לובה אליאב, מזכיר בשגרירות ישראל במוסקבה באותו זמן, אמר עליהם: "בספריהם ובשיריהם הם העזו לעורר מוטיבים יהודיים לאומיים ואפילו להצביע על סמלים יהודיים דתיים... לנו לא היה ספק שאנשים אלו, בתנאים בלתי אנושיים וקשים ניסו לעורר מחדש בקרב קוראיהם, יהודי ברית המועצות, זיק יהודי... אך נוכחנו שעמלם וקורבנם לא היה לשווא. שמותיהם וכתביהם, שאמנם היו אז אסורים, התגלגלו ועברו מיד ליד בין היהודים והיו אחד הקטליזטורים של התחייה היהודית הלאומית בברית המועצות".

 בשנת 1956, אחרי מות סטלין והשינויים בממשל של ברית המועצות, טוהר שמו של פרץ. שיריו נדפסו מחדש, הן ביידיש והן בתרגום לרוסית.

משפחתו של פרץ גורשה לסיביר לעשר שנים. בסוף שנת 1972 הם עלו לארץ. בנו דוד מרקיש הוא סופר ועיתונאי ישראלי הכותב ברוסית ובעברית.

בישראל הוכר פרץ מרקיש כהרוג מלכות. בכמה ערים בארץ נקראו רחובות על שמו. בין יצירותיו הידועות:

markish2

 ספרו "מילכאָמע" (מלחמה), מוסקבה, 1948 נכתב על פי כללי כתיבת היידיש הפונטית הנהוגה בימי סטלין, ללא התחשבות באותיות markish3סופיות ("פערעצ" במקום "פרץ") ובכתיב העברי. ב-1956 יצא הספר אחר כך גם בניו יורק ושם נקרא "מלחמה".

 פרץ מארקיש כתב את השיר הנראטיבי "הערמה" בשנים 1920-1921 , לאחר גל הפוגרומים ששטף את אוקראינה בשנים 1918-1919 ובו תיאור הרוגי הפוגרום. הקומפוזיציה שעל הכריכה נעשתה על-ידי הנריק ברלוי, משחקת עם שם הפואמה ומזכירה מבחינה חזותית "הערמה" ("די קופּע"), היהודים הנרצחים נאספו ב"ערמה" . 'הערמה' היא עדות פיוטית לטרגדיה ההיא. מהדורה ראשונה של היצירה ראתה אור בשנת 1921 בוורשה והשנייה ב-1922 בקייב

יצירותיו שתורגמו לעברית:

markish4

"דור הולך ודור בא" - "דור אויס דור אײַן" - רומן רחב יריעה על החיים באוקראינה, על הגיטאות, על הפוגרומים ועל חיי היום-יום. תרגם מיידיש: אליהו מייטוס, תל אביב: איגרא, תש"ד. מהדורה נוספת: על מארקיש ויצירתו: גיטל מיזל; עורכים: ד' הנגבי וא' פורת; הבאה לדפוס ותרגום הנספחים: חיים פלג, מרחביה: ספרית פועלים, 1962

"למחוללת יהודיה": פואמה "צו א יידישער טענצערין". תרגם חנוך קלעי, גבעתיים-רמת גן: מסדה 1976

"כיוון לא צפוי": "שירים די אומגעריכטע ריכטונג": לידער מיידיש: שלמה אבן שושן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.

שירים ופואמות: מאה שנה להולדת המשורר 1895–1995 תרגום מיידיש: חנוך קלעי, שלמה אבן שושן, נתן יונתן, ירושלים: בסדר, תשנ"ח 1998.

 יאבדו שמיים וארץ: שירת האפוקליפסה היידית משה-לייב הלפרן, א' ליילס, פרץ מרקיש, ה' לייוויק; תרגם מיידיש: עידו בסוק; ערך והוסיף אחרית-דבר: אברהם נוברשטרן), [תל אביב]: קשב לשירה, תשס"ב 2002.

 להעשרה:

האנוסים של המאה העשרים: הנאמנות הלאומית אצל סופרים יהודית בברית המועצות, ד"ר מרדכי יושקובסקי https://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=955

בן ארבעים לנצח, דוד מרקיש, תרבות וספרות: , באתר הארץ, 12 באוקטובר 2008 https://www.haaretz.co.il/literature/1.1353731

Submit to FacebookSubmit to Google PlusSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn