הצעת חברות לאוהבי יידיש!

 רוצים להיות חברים שלנו? 

ידידי הרשות מקבלים ללא תשלום: הזמנות לאירועים פרונטליים, זימונים למופעים והרצאות בזום ועוד הרבה "הפתעות".

שילחו לנו את שמכם, מס' טלפון וכתובת דוא"ל. yiddish@yidreshut.co.il

 

seker

חדשות ואירועים

ג'ניה פיירמן ז"ל בצער רב אנו מודיעים על פטירתה של שחקנית וזמרת ג'ניה פיירמן שבמשך עשורים ייצגה את...
ספרים חדשים שיצאו בתמיכת הרשות יצא לאור ספר חדש בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש: 10 סיפורים נבחרים מסיפורי הדקמרון של ג'ובני בוקצ'ו שתורגמו מאיטלקית ליידיש...
9 ביוני בבית לייוויק (ת"א): אירוע פרונטלי על שלום אש אנו שמחים לידע אתכם על אירוע פרונטלי שיתקיים בבית לייוויק ביום ד', 9 ביוני 2021,...
29.4 תערוכת "יידישפיץ" בחולון, כניסה חינם בל"ג בעומר - יום חמישי -29.4.2021 בין השעות  17:00 - 20:00 , הכניסה למוזיאון הקריקטורה בחולון...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 20 על הסופר א' קרפינוביץ איגרת מס' 20 מוקדשת לסופר אברהם קרפינוביץ   אברהם קרפינוביץ' נולד בשנת 1913 בווילנה ולמד בתיכון...
21/4/2021 הפקת הספר "מתנה לפורים" מאת רוני כהן אנו שמחים להזמין אתכם לאירוע השקה מטעם בית לייוויק לספרו של רוני כהן "מתנה לפורים"....
14/4/2021 מופע "די פּעטרושקע קאַבאַרעט" עם הזמרת חן לקס העמותה למען האזרח הוותיק, מרכז תרבות כושר ופנאי בתמיכת הרשות הלאומית לתרבות היידיש שמחים להודיע  על...
14.3.2021 מפגש עם חוקרים בנושא עיתונות היידיש בתחילת המאה העשרים כדי לצפות בהקלטת האירוע שהתקיים בזום, הקליקו על הקישור https://www.youtube.com/watch?v=AWSkFRdmYN4
18.3 - הצגת תלמידות ביה"ס פלך ביידיש בשידור ישיר הקישור: https://www.youtube.com/watch?v=3Atk-wzQFTo
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 19 על אנשי רוח ופוליטיקאים .איגרת מס' 19 מוקדשת לאנשי רוח ופוליטיקאים המזכירים לנו בדבריהם איך עיצבה היידיש את חיי...
מועדון יידיש מהבית - איגרת מס' 18 : קטעים נבחרים ומעניינים איגרת מס' 18: קטעים נבחרים ומעניינים להלן קישורים למיזמים משותפים של הרשות הלאומית לתרבות היידיש...
9.2.2021 - הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל   .ביום 9.2.2021 הזמרת וירה לוזינסקי הופיעה ברסיטל ביתי "פֿרייען זיך איז גוט" בליווי הפסנתרן איגור אוסטרובסקי...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

לחובבי המאמע-לשון

 

אם יש ביניכם חברים המאורגנים במסגרת ממוסדת, המתכנסים באופן קבוע ועוסקים בפעילות הקשורה לתרבות היידיש, אנא ידעו אותנו על כך ונשמח לבחון דרכים לשיתופי פעולה.

תוכלו לפנות אלינו בטלפון 03-6006325 או בדוא"ל yiddish@yidreshut.co.il

 

מקלדת וירטואלית


klaviatura



אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 14 מוקדשת למשורר, מחזאי וסופר פרץ מַרְקִיש 

פרץ מַרְקִיש היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.

 נולד בפּוֹלוֹנוֹיֶה שבאוקראינה בדצמבר 1895. הוצא להורג בפקודת סטלין ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה יחד עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות, קבוצת אמנים שפעלה להפיץ יצירות כדי לשמר את גחלת המורשת העברית, ולהביא ליהודים את בשורת ההתעוררות הלאומית היהודית בארץ ישראל.

אביו היה מלמד בחדר. בגיל צעיר עזב פרץ את הבית, תחילה לברדיצ'ב ולאחר מכן לאודסה, שם עבד בעבודות מזדמנות. מגיל 17 החל לכתוב שירים, תחילה ברוסית ואח"כ ביידיש. מרקיש שירת בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה, נפצע קשה בקרב ושוחרר מהצבא. הוא התיישב בקייב והחל לפרסם שירים אקספרסיוניסטיים וסיפורים קצרים בעיתון יהודי. בשנת 1920 הוציא אוסף שירים ביחד עם שני משוררים יידיים, דוד הופשטיין ולייב קויטקו. ב-1921 עזב את רוסיה ובמשך כחמש שנים חי ועבד בפולין, בגרמניה ובצרפת. בשנים 1922–1924 הוציא לאור עם אורי צבי גרינברג, עוזר ורשבסקי ומלך ראוויטש את כתב העת הספרותי "כאַליאַסטרע" (יידיש: "כנופיה").

ב-1926 עבר למוסקבה, בירת ברית המועצות, שם התפרסם כסופר, כמחזאי ובעיקר כמשורר בשפת היידיש. כתב שני רומנים: אחד על אחד" ו"דור הולך ודור בא", מחזות ("האדמה" ו"משפחת עובדיה") ומאות שירים. שיריו תורגמו בין השאר לרוסית. חלק מהמבקרים הספרותיים ביקרו את מרקיש על כך שיצירותיו "לאומניות מדי" ואינן עומדות בקנה המידה של "האינטרנציונליזם הסוציאליסטי".

markish1

פרץ נשא לאישה את אסתר ב-1930. לבני הזוג נולדו בת, אולגה, ושני בנים, שמעון ודוד. בשנת 1941, עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, היה מרקיש בין מייסדי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי ומן החברים הבולטים בו.

אחרי המלחמה השלטונות הסובייטים שמו להם למטרה להכחיד את הציונות מקרב יהודי רוסיה. היו אלה שנות שלטונו של סטלין ואנשי התרבות היידית הואשמו בגין "פשעים ממלכתיים חמורים בקשר עם הפעילות של הוועד היהודי האנטי פשיסטי שנאשם בפעילות ציונית".

 בראשית 1949 נכלא פרץ במוסקבה יחד עם עסקנים יהודים רבים, סופרי יידיש, משוררים ואנשי תיאטרון באשמת פשעים ממלכתיים חמורים וקשר לפעילות ציונית. הוא ישב בכלא שלוש שנים וחצי, בהן למשפחתו לא הותר לראותו. פרץ נשפט, נדון למוות והוצא להורג עם יתר אנשי הרוגי המלכות בברית המועצות ביום כ"א באב תשי"ב (12.8.1952). בן חמישים ושש במותו. הוא היה אחד מקבוצה בת 13 סופרים, משוררים ושחקנים יהודים אשר נדונו למוות והוצאו להורג באותו לילה.

 לובה אליאב, מזכיר בשגרירות ישראל במוסקבה באותו זמן, אמר עליהם: "בספריהם ובשיריהם הם העזו לעורר מוטיבים יהודיים לאומיים ואפילו להצביע על סמלים יהודיים דתיים... לנו לא היה ספק שאנשים אלו, בתנאים בלתי אנושיים וקשים ניסו לעורר מחדש בקרב קוראיהם, יהודי ברית המועצות, זיק יהודי... אך נוכחנו שעמלם וקורבנם לא היה לשווא. שמותיהם וכתביהם, שאמנם היו אז אסורים, התגלגלו ועברו מיד ליד בין היהודים והיו אחד הקטליזטורים של התחייה היהודית הלאומית בברית המועצות".

 בשנת 1956, אחרי מות סטלין והשינויים בממשל של ברית המועצות, טוהר שמו של פרץ. שיריו נדפסו מחדש, הן ביידיש והן בתרגום לרוסית.

משפחתו של פרץ גורשה לסיביר לעשר שנים. בסוף שנת 1972 הם עלו לארץ. בנו דוד מרקיש הוא סופר ועיתונאי ישראלי הכותב ברוסית ובעברית.

בישראל הוכר פרץ מרקיש כהרוג מלכות. בכמה ערים בארץ נקראו רחובות על שמו. בין יצירותיו הידועות:

markish2

 ספרו "מילכאָמע" (מלחמה), מוסקבה, 1948 נכתב על פי כללי כתיבת היידיש הפונטית הנהוגה בימי סטלין, ללא התחשבות באותיות markish3סופיות ("פערעצ" במקום "פרץ") ובכתיב העברי. ב-1956 יצא הספר אחר כך גם בניו יורק ושם נקרא "מלחמה".

 פרץ מארקיש כתב את השיר הנראטיבי "הערמה" בשנים 1920-1921 , לאחר גל הפוגרומים ששטף את אוקראינה בשנים 1918-1919 ובו תיאור הרוגי הפוגרום. הקומפוזיציה שעל הכריכה נעשתה על-ידי הנריק ברלוי, משחקת עם שם הפואמה ומזכירה מבחינה חזותית "הערמה" ("די קופּע"), היהודים הנרצחים נאספו ב"ערמה" . 'הערמה' היא עדות פיוטית לטרגדיה ההיא. מהדורה ראשונה של היצירה ראתה אור בשנת 1921 בוורשה והשנייה ב-1922 בקייב

יצירותיו שתורגמו לעברית:

markish4

"דור הולך ודור בא" - "דור אויס דור אײַן" - רומן רחב יריעה על החיים באוקראינה, על הגיטאות, על הפוגרומים ועל חיי היום-יום. תרגם מיידיש: אליהו מייטוס, תל אביב: איגרא, תש"ד. מהדורה נוספת: על מארקיש ויצירתו: גיטל מיזל; עורכים: ד' הנגבי וא' פורת; הבאה לדפוס ותרגום הנספחים: חיים פלג, מרחביה: ספרית פועלים, 1962

"למחוללת יהודיה": פואמה "צו א יידישער טענצערין". תרגם חנוך קלעי, גבעתיים-רמת גן: מסדה 1976

"כיוון לא צפוי": "שירים די אומגעריכטע ריכטונג": לידער מיידיש: שלמה אבן שושן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.

שירים ופואמות: מאה שנה להולדת המשורר 1895–1995 תרגום מיידיש: חנוך קלעי, שלמה אבן שושן, נתן יונתן, ירושלים: בסדר, תשנ"ח 1998.

 יאבדו שמיים וארץ: שירת האפוקליפסה היידית משה-לייב הלפרן, א' ליילס, פרץ מרקיש, ה' לייוויק; תרגם מיידיש: עידו בסוק; ערך והוסיף אחרית-דבר: אברהם נוברשטרן), [תל אביב]: קשב לשירה, תשס"ב 2002.

 להעשרה:

האנוסים של המאה העשרים: הנאמנות הלאומית אצל סופרים יהודית בברית המועצות, ד"ר מרדכי יושקובסקי https://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=955

בן ארבעים לנצח, דוד מרקיש, תרבות וספרות: , באתר הארץ, 12 באוקטובר 2008 https://www.haaretz.co.il/literature/1.1353731

Submit to FacebookSubmit to Google PlusSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn