הצעת חברות לאוהבי יידיש!

 רוצים להיות חברים שלנו? 

ידידי הרשות מקבלים ללא תשלום: הזמנות לאירועים פרונטליים, זימונים למופעים והרצאות בזום ועוד הרבה "הפתעות".

שילחו לנו את שמכם, מס' טלפון וכתובת דוא"ל. yiddish@yidreshut.co.il

 

seker

חדשות ואירועים

6.12.2021 ברמת-אביב - ערב גאלה מוזיקלי ביידיש  אנו שמחים להזמין אותכם לקחת חלק בגאלה מוזיקלית במסגרת פסטיבל יידיש-פסט המתקיים במוזיאון אנו (לשעבר...
2.12.2021 הרצאה של ד"ר מרים טיש על המשורר אליעזר אייכנרנד הרצאה של חוקרת ספרות יידיש מרים טיש על משורר היידיש אליעזר אייכנרנד, שהינה בחסות הרשות...
ברכות ליעקב שפירו הרשות הלאומית לתרבות היידיש מברכת את ידידנו אמן היידיש יעקב שפירו לרגל קבלת פרס מפעל חיים...
איגרת מס' 26 של מועדון יידיש מהבית - על מרק ורשבסקי: משורר, מלחין וזמר יידיש עממי איגרת מס' 26 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה – מוקדשת למרק ורשבסקי - משורר,...
איגרת מס' 32 של מועדון יידיש מהבית - על תיאטרון "גאָסעט" ושחקנו בנימין זוסקין  איגרת מס' 32 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה – מוקדשת לציון 100 שנים להקמת...
איגרת מס' 24 של מועדון יידיש מהבית - מיצירת מרדכי יושקובסקי  איגרת מס' 24 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה – מורכבת מיצירתו של...
איגרת מס' 30 של מועדון יידיש מהבית - על אלי ויזל  איגרת מס' 30 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה - יוצאת לציון 5 שנים...
הופק קליפ לשיר "מי האיש החפץ חיים" בתרגום ליידיש בתמיכת הרשות הלאומחת לתרבות היידיש הופק קליפ של הזמר יוני אילת יחד עם "די גאַסן...
איגרת מס' 27 של מועדון יידיש מהבית - על איציק מאנגר איגרת מס' 27 של מועדון יידיש מהבית - מיזם של הרשות ברוח התקופה - מוקדשת לסופר יידיש...
6.1.2022 הרצאה של לאה גרפינקל בירושלים ביום חמישי, 6 בינואר 2022, בשעה 11:00, במועדון היידיש שבמנהל קהילתי "גינות העיר" (רח' עמק רפאים...
11.12.2021 הופעת השחקן נתן הכט באלקנה במוצאי שבת 11 בדצמבר 2021, בשעה 20:00, במועדון שי"א (שוחרי יידיש אלקנה) תתקיים הופעתו של...
ספר על משוררת היידיש ק' מולודובסקי יצא בתמיכת הרשות ספר חדש בעברית מאת זלדה כהנא-נוימן על משוררת היידיש קדיה מולודובסקי יצא בתמיכת הרשות הלאומית...
14.11.2021 בתל אביב - הטקס השנתי של הענקת פרסי הרשות ביום א' 14.11.2021 בשעה 19.00 ייערך הטקס השנתי של הרשות הלאומית לתרבות היידיש שבו נעניק...
4.11.2021 כנס מקהלות יידיש באשקלון הכנס שהוא בחסות הרשות, התקיים באשקלון מדי שנה ומארח מקהלות יידיש מכל הארץ, כולל...
5.11.2021 ירושלים בראי סטירי - סיור בעקבות ביקורו של הסטיריקן דער טונקלער ב-1931 בירושלים קישור למפגש: https://us02web.zoom.us/j/84099034418 פרטים והרשמה: אתר המוזיאון  http://www.oyc.co.il דף המוזיאון בפייסבוק https://www.facebook.com/oyc.museum  
2.12.2021 קונצרט של אולגה אביגיל מילשצ'וק בירושלים   ביום חמישי, 2 בדצמבר 2021, בשעה 11:00, במועדון היידיש שבמינהל קהילתי "גינות העיר" (רח'...

צור קשר

אולם קריאה

olam kria

לחובבי המאמע-לשון

 

אם יש ביניכם חברים המאורגנים במסגרת ממוסדת, המתכנסים באופן קבוע ועוסקים בפעילות הקשורה לתרבות היידיש, אנא ידעו אותנו על כך ונשמח לבחון דרכים לשיתופי פעולה.

תוכלו לפנות אלינו בטלפון 03-6006325 או בדוא"ל yiddish@yidreshut.co.il

 

מקלדת וירטואלית


klaviatura



אנו שמחים להעביר לכם במסגרת "מועדון יידיש מהבית" - מיזם חדש של הרשות ברוח התקופה

איגרת מס' 14 מוקדשת למשורר, מחזאי וסופר פרץ מַרְקִיש 

פרץ מַרְקִיש היה משורר, מחזאי וסופר יידי, מבכירי המשוררים היהודים בברית המועצות.

 נולד בפּוֹלוֹנוֹיֶה שבאוקראינה בדצמבר 1895. הוצא להורג בפקודת סטלין ב-12 באוגוסט 1952 במוסקבה יחד עם קבוצת הרוגי המלכות בברית המועצות, קבוצת אמנים שפעלה להפיץ יצירות כדי לשמר את גחלת המורשת העברית, ולהביא ליהודים את בשורת ההתעוררות הלאומית היהודית בארץ ישראל.

אביו היה מלמד בחדר. בגיל צעיר עזב פרץ את הבית, תחילה לברדיצ'ב ולאחר מכן לאודסה, שם עבד בעבודות מזדמנות. מגיל 17 החל לכתוב שירים, תחילה ברוסית ואח"כ ביידיש. מרקיש שירת בצבא הרוסי במלחמת העולם הראשונה, נפצע קשה בקרב ושוחרר מהצבא. הוא התיישב בקייב והחל לפרסם שירים אקספרסיוניסטיים וסיפורים קצרים בעיתון יהודי. בשנת 1920 הוציא אוסף שירים ביחד עם שני משוררים יידיים, דוד הופשטיין ולייב קויטקו. ב-1921 עזב את רוסיה ובמשך כחמש שנים חי ועבד בפולין, בגרמניה ובצרפת. בשנים 1922–1924 הוציא לאור עם אורי צבי גרינברג, עוזר ורשבסקי ומלך ראוויטש את כתב העת הספרותי "כאַליאַסטרע" (יידיש: "כנופיה").

ב-1926 עבר למוסקבה, בירת ברית המועצות, שם התפרסם כסופר, כמחזאי ובעיקר כמשורר בשפת היידיש. כתב שני רומנים: אחד על אחד" ו"דור הולך ודור בא", מחזות ("האדמה" ו"משפחת עובדיה") ומאות שירים. שיריו תורגמו בין השאר לרוסית. חלק מהמבקרים הספרותיים ביקרו את מרקיש על כך שיצירותיו "לאומניות מדי" ואינן עומדות בקנה המידה של "האינטרנציונליזם הסוציאליסטי".

markish1

פרץ נשא לאישה את אסתר ב-1930. לבני הזוג נולדו בת, אולגה, ושני בנים, שמעון ודוד. בשנת 1941, עם פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, היה מרקיש בין מייסדי הוועד היהודי האנטי-פשיסטי ומן החברים הבולטים בו.

אחרי המלחמה השלטונות הסובייטים שמו להם למטרה להכחיד את הציונות מקרב יהודי רוסיה. היו אלה שנות שלטונו של סטלין ואנשי התרבות היידית הואשמו בגין "פשעים ממלכתיים חמורים בקשר עם הפעילות של הוועד היהודי האנטי פשיסטי שנאשם בפעילות ציונית".

 בראשית 1949 נכלא פרץ במוסקבה יחד עם עסקנים יהודים רבים, סופרי יידיש, משוררים ואנשי תיאטרון באשמת פשעים ממלכתיים חמורים וקשר לפעילות ציונית. הוא ישב בכלא שלוש שנים וחצי, בהן למשפחתו לא הותר לראותו. פרץ נשפט, נדון למוות והוצא להורג עם יתר אנשי הרוגי המלכות בברית המועצות ביום כ"א באב תשי"ב (12.8.1952). בן חמישים ושש במותו. הוא היה אחד מקבוצה בת 13 סופרים, משוררים ושחקנים יהודים אשר נדונו למוות והוצאו להורג באותו לילה.

 לובה אליאב, מזכיר בשגרירות ישראל במוסקבה באותו זמן, אמר עליהם: "בספריהם ובשיריהם הם העזו לעורר מוטיבים יהודיים לאומיים ואפילו להצביע על סמלים יהודיים דתיים... לנו לא היה ספק שאנשים אלו, בתנאים בלתי אנושיים וקשים ניסו לעורר מחדש בקרב קוראיהם, יהודי ברית המועצות, זיק יהודי... אך נוכחנו שעמלם וקורבנם לא היה לשווא. שמותיהם וכתביהם, שאמנם היו אז אסורים, התגלגלו ועברו מיד ליד בין היהודים והיו אחד הקטליזטורים של התחייה היהודית הלאומית בברית המועצות".

 בשנת 1956, אחרי מות סטלין והשינויים בממשל של ברית המועצות, טוהר שמו של פרץ. שיריו נדפסו מחדש, הן ביידיש והן בתרגום לרוסית.

משפחתו של פרץ גורשה לסיביר לעשר שנים. בסוף שנת 1972 הם עלו לארץ. בנו דוד מרקיש הוא סופר ועיתונאי ישראלי הכותב ברוסית ובעברית.

בישראל הוכר פרץ מרקיש כהרוג מלכות. בכמה ערים בארץ נקראו רחובות על שמו. בין יצירותיו הידועות:

markish2

 ספרו "מילכאָמע" (מלחמה), מוסקבה, 1948 נכתב על פי כללי כתיבת היידיש הפונטית הנהוגה בימי סטלין, ללא התחשבות באותיות markish3סופיות ("פערעצ" במקום "פרץ") ובכתיב העברי. ב-1956 יצא הספר אחר כך גם בניו יורק ושם נקרא "מלחמה".

 פרץ מארקיש כתב את השיר הנראטיבי "הערמה" בשנים 1920-1921 , לאחר גל הפוגרומים ששטף את אוקראינה בשנים 1918-1919 ובו תיאור הרוגי הפוגרום. הקומפוזיציה שעל הכריכה נעשתה על-ידי הנריק ברלוי, משחקת עם שם הפואמה ומזכירה מבחינה חזותית "הערמה" ("די קופּע"), היהודים הנרצחים נאספו ב"ערמה" . 'הערמה' היא עדות פיוטית לטרגדיה ההיא. מהדורה ראשונה של היצירה ראתה אור בשנת 1921 בוורשה והשנייה ב-1922 בקייב

יצירותיו שתורגמו לעברית:

markish4

"דור הולך ודור בא" - "דור אויס דור אײַן" - רומן רחב יריעה על החיים באוקראינה, על הגיטאות, על הפוגרומים ועל חיי היום-יום. תרגם מיידיש: אליהו מייטוס, תל אביב: איגרא, תש"ד. מהדורה נוספת: על מארקיש ויצירתו: גיטל מיזל; עורכים: ד' הנגבי וא' פורת; הבאה לדפוס ותרגום הנספחים: חיים פלג, מרחביה: ספרית פועלים, 1962

"למחוללת יהודיה": פואמה "צו א יידישער טענצערין". תרגם חנוך קלעי, גבעתיים-רמת גן: מסדה 1976

"כיוון לא צפוי": "שירים די אומגעריכטע ריכטונג": לידער מיידיש: שלמה אבן שושן, תל אביב: הקיבוץ המאוחד, תשל"ח.

שירים ופואמות: מאה שנה להולדת המשורר 1895–1995 תרגום מיידיש: חנוך קלעי, שלמה אבן שושן, נתן יונתן, ירושלים: בסדר, תשנ"ח 1998.

 יאבדו שמיים וארץ: שירת האפוקליפסה היידית משה-לייב הלפרן, א' ליילס, פרץ מרקיש, ה' לייוויק; תרגם מיידיש: עידו בסוק; ערך והוסיף אחרית-דבר: אברהם נוברשטרן), [תל אביב]: קשב לשירה, תשס"ב 2002.

 להעשרה:

האנוסים של המאה העשרים: הנאמנות הלאומית אצל סופרים יהודית בברית המועצות, ד"ר מרדכי יושקובסקי https://www.daat.ac.il/daat/ktav_et/maamar.asp?ktavet=1&id=955

בן ארבעים לנצח, דוד מרקיש, תרבות וספרות: , באתר הארץ, 12 באוקטובר 2008 https://www.haaretz.co.il/literature/1.1353731

Submit to FacebookSubmit to Google PlusSubmit to TwitterSubmit to LinkedIn